Pedastry
אני לא ממש מבין בענינים האלה, אבל מהשנים וחצי מאמרים שקראתי התאוריה של פוקו (אותו לא קראתי, פדיחה) ואחרים היא שההומוסקסואליות "הומצאה" במאה התשע עשרה. כלומר תמיד גברים הזדיינו עם גברים (ונשים עם נשים), אבל רק אז החליטו שאלה שעושים את זה הם סוג מיוחד של אנשים, ססובלים ממחלה מסוימת - מחלה נפשית. כך זה הוגדר אז. עד אז היה אסור בהרבה תרבויות להזדיין עם גברים אבל זו נחשבה עברה "נורמלית", כמו לשכב עם אשה נשואה למשל, או לגנוב - אף אחד לא יגיד שגנב או שודד הוא חולה נפש. היצר נחשב נורמלי. מה שדיברתם עליו עד עכשיו קרוי באנגלית "PEDASTRY או PEDARSTY" שזה אהבת נערים. רוב הדיון בתקופות קדומות לקח כמובן מאליו את הגבר הבוגר ובעל האמצעים כנושא התשוקה המינית (כי לאחרים לא היה כסף ללמוד לקרוא או להתפנות לכתיבה, וללכן הם לא יכלו לא לקרוא ולא לכתוב את מה שאנחנו קוראים וכותבים). גבר בוגר ובעל אמצעים היה בוחר כמושא תשוקתו נשים, אבל גם נערות צעירות, שהיום היינו מגדירים אותן ילדות, וגם נערים - שעוד אין להם שער על הגוף ואין להם זקן, ולכן הם יכולים להיתפס אולי כ"נשיים". הדתות המונתאיסטיות אסרו על כך והטילו על משכב זכר סנקציות חמורות, אך הסנקציות לא קוימו למעשה ברוב המקרים (אם כי לא תמיד), ובכל אופן תשוקה כזאת נחשבה נורמלית. אבו נואס, משורר מוסלמי מפורסם מהמאה השמינית (תקופת הזוהר של בגדד), שכל ערבי שעבר בי"ס תיכון מכיר את שמו כתב שירי אהבה לנערים לצד שירי יין (היין אסור באסלאם, כידוע, ושניהים צונזרו במהדורה שיצאה עכשיו בקהיר, כך שמעתי). היה מקובל לקנות עבד או שפחה לצורכי מין - להנאתו של הגבר העשיר. ה-אינלקטואל של התקופה הערבית הקלאסית, אלג´אחז, כתב "תחרות" שבה נערים ונערות שהם עבדים ושפחות מתחרים בתאור מעלותיהם כאובייקטים מיניים (לשימושו של הגבר הבוגר שקנה אותם, כמובן). החנבלים, קבוצה דתית קיצונית שבטאה את תחושותיו הדתיות של הרחוב, נהגה להשליט טרור על בני המעמדות העליונים בשם הדת (בבגדד של לפני אלף ומאה שנה בערך. מסופר - באותה נשימה - שאם הם היו מוצאים כד יין היו שוברים אותו, ואם היו רואים גבר מטייל עם נער היו גוררים אותם למשטרה. יחסים כאלה היו לעתים קרובות חקל כמעט נורמלי מיחסי מורה-תלמיד, אומן-שוליה וכו´. אבל היו כמובן גם מי שנהנו להיות פאסיבים - ב"סקס אחר" (הכינוס לתאוריה קוירית האחרון) מישהו הירצה על אוסף עדויות שמצא על יהודי בשם מושקו, שהתגורר במשך שנים באיזה כפר או עיירה בבלקן או בתורכיה של היום, ולפי העדויות ראו אותו או שמעו מנערים שהוא תפס, שיחד, אנס, "למד" איתם, או סתם יצר איתם מערכת יחסים, שהוא היה "נרבע איתם" - כלומר הוא היה הפאסיבי, אחרת הבנתי שהוא היה ה"רובע" (בצירה). פעם מאחורי שיח, פעם בעלית גג, במשך כמה שנים. אף אחד מהעדים לא חשב לעשות משהו בענין, והסיבה לאיסוף העדויות לא היתה נסיון לסקול אותו, להלקות אותו או למסור אותו לשלטון העותומני (שבטח לא היה מתעסק בענין פנימי של הקהילה): מושקו היה אחד העדים בטקס נישואין (הטרוסקסואלי, לא להתלהב יותר מידי) שנערך בניגוד לרצון המשפחות, ומטרת איסוף העדויות על התנהגותו המינית היתה לפסול אותו לעדות ובכך לבטל את הנישואין. דרך אגב, המרצה שהרצה על זה היה דתי. זהו, נסחפתי כרגיל
אורי