לזלו פחד מהחושך. החושך ולזלו גרו באותו בית. לזלו השתדל מאוד לא לפגוש את החושך אבל לילה אחד - הוא בא. "החושך" הוא יצירה עדינה ומרגשת על ילד אחד שחושש מן החושך, אך פגישה אחת באמצעו של לילה, משנה את פני הדברים, כאשר דווקא אז, מגלה לזלו כי החושך מדריך אותו אל האור והביטחון. את הספר היפה הזה יצרו יחדיו סופר הילדים למוני סניקט ("סדרה של צרות") והמאייר ג'ון קלאסן ("אני רוצה את הכובע שלי"), ויש בו כל מה שצריך כדי להתיידד עם הפחד - תיאור רגיש, מהימן ונוגע ללב של הפחדים הקמאיים של הילדות.
"הַמְּקוֹרִיּוּת שֶׁל 'הַחשֶׁךְ' עוֹצֶרֶת נְשִׁימָה" - הַטַּיימְס
*על "החושך" מאת למוני סניקט וג'ון קלאסן
אפריל 23, 2016 על-ידי מרית בן ישראלעל הכריכה האחורית של החושך מצוטט הטיימס: "המקוריות של 'החושך' עוצרת נשימה".
צודק הטיימס; מתוך התבנית השחוקה של ספרי ההתגברות על הפחד מזדהרים הטקסט של סניקט והאיורים של קלאסן. לא מדובר באחד מ"ספרי עזרא ונחמיה" (על פי הכינוי הקולע של עטרה אופק), אלא ביצירת מופת קטנה עם הרבה מרחב לנפש ולרוח.
ובכן, כך זה מתחיל:
מתוך "החושך" מאת למוני סניקט, אייר ג'ון קלאסן
להמשך קריאה https://maritbenisrael.wordpress.com/2016/04/23/dark/
*https://www.dafdaf.co.il/images/file/choshech.pdf
ראה גם תגובה