כפתורי כסף-בוב גרהם/תרגום:אבירמה גולן/הוצאה:כנרת זמורה דביר/2018/קטגוריה:ילדים ונוער, ילדי גן
שורות מהספרבְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּבֹּקֶר בְּשָׁעָה 9:59
גּ'וֹדִי צִיְּרָה בַּרְוָז –
עִם כּוֹבַע צִילִינְדֶּר, מַקֵּל וּמַגָּפַיִם
מֵהָעוֹר הֲכִי רַךְ.
עַל הַמַּגָּפַיִם הִיא צָבְעָה כַּפְתּוֹרֵי כֶּסֶף:
כַּפְתּוֹר אֶחָד... כַּפְתּוֹר שֵׁנִי...
וְלִפְנֵי הַכַּפְתּוֹר הָאַחֲרוֹן הַצֶּבַע הִתְעַכֵּב רֶגַע בָּאֲוִיר
בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּבֹּקֶר, דַּקָּה לִפְנֵי עֶשֶׂר, כְּשֶׁגּ'וֹדִי צִיְּרָה לַבַּרְוָז שֶׁלָּהּ כַּפְתּוֹר שֶׁל כֶּסֶף עַל הַמַּגָּפַיִם, קָרוּ הֲמוֹן דְּבָרִים מֻפְלָאִים בָּעוֹלָם שֶׁסְּבִיבָהּ: לַהֲקַת בַּרְוָזִים הִסְתַּדְּרָה בַּשָּׁמַיִם בְּצוּרַת חֵץ וְעָפָה לַדָּרוֹם, מְכָלִית יָצְאָה מֵהַנָּמֵל בַּדֶּרֶךְ לְסִין, תִּינוֹק נוֹלַד בְּבֵית חוֹלִים, וְאָחִיהָ הַפָּעוֹט שֶׁל ג'וֹדִי נֶעֱמַד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְהִתְחִיל לָלֶכֶת...
בּוֹבּ גְרָהָם ('אוֹטוֹבּוּס וּשְׁמוֹ עֵדֶן', 'אֵיךְ לְרַפֵּא כָּנָף שְׁבוּרָה'), הַסּוֹפֵר וְהַמְּאַיֵּר הָאוֹסְטְרָלִי עֲטוּר הַפְּרָסִים, מְקַפֵּל עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לְתוֹךְ דַּקָּה אַחַת, וּמַזְמִין יְלָדִים וּגְדוֹלִים לַעֲצֹר, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִתְעַנֵּג עַל הַיֹּפִי וְהַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הָרְגָעִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הַחַיִּים.
"סֵפֶר שֶׁמַּזְכִּיר לָנוּ כַּמָּה קֶסֶם יֵשׁ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע." קִירְקוּס רִיוְיוּ.
ספרים מאותו מדף:
כוס התה שלי / דרור בורשטייןהשאלות הכי הכי גדולות / סטיבן לו
על מה אנחנו חושבים? / סטיבן לנדאו
משלים פילוסופיים לילדים / מישל פיקמל
פריקי או: איך הופיעה דינוזעורה / נורית זרחי
הספר ''איך לרפא כנף שבורה'' חולק לגנים צעירים בשנת 2013 במסגרת פרויקט ''ספריית הפיג'מה''
*המתלהבת כותבת על הספר:
איך אני אוהבת להתרגש מספר לפעוטות! אין כמעט יצירת אמנות בעולם שמסוגלת לגרום לי אושר כמו ספר מופלא לגיל הרך. ובניגוד לציטטה מהניו-יורק טיימס שעל כריכתו (ר' צילום), אני לא חושבת שהספר הזה "כל-כך פשוט", ואני לא חושבת שההישג שלו הוא דווקא "עומק".
מה שפשוט כאן הוא הרעיון - ספר שלם על דברים שונים שהתרחשו בעולם הקרוב והרחוק בדקה אחת קטנה, הדקה שבה אחיה התינוק של ג'ודי עשה את הצעד הראשון בחייו. ואילו הביצוע הוא מורכב ונפלא, גם באופן העדין והרגיש של בניית הטקסט (המינימליסטי) וכמובן גם בציוריו של המחבר, שכל אחד מהם מספר המון סיפורים צדדיים, קטנים ומתוקים ומרתקים ואנושיים כל-כך. התוצאה העיקרית של הספר הזה עבור הילד הקורא היא בעיניי הבנת המושג *פרופורציה*. בדומה לספר הילדים המקסים "זום" של אישטוואן באניאי, שמראה איך כל דבר שאנו רואים הוא רק חלק מתמונה גדולה יותר, שלעולם לא נוכל לתפוס את כולה במבט, גם כאן מתברר שברגע החד-פעמי הזה, שבו ג'ונתן הקט מעז לצעוד את הצעד הראשון שלו, קורים במקביל המון דברים אחרים - החל מהבית (אחותו ג'ודי בדיוק עמדה לסיים את ציור הברווז ואמא שלהם ניגנה בחליל שיר-עם ישן. האיור האוהב של פנים בית המשפחה, שהפך לממלכת ילדים מבולגנת, מגלה המון פרטים מלבבים על דייריו), עבורֹ לחצר (נוצה נשרה מיונה שדוגרת על ביציה בקן שמתחת לגג), לרחוב שמול הבית (שם הילד ג'וזף נזהר לא לדרוך על החריצים במדרכה, שמא "הכרישים יתפסו אותו") ומשם לשכונה ולעיר כולה, עד לקצה המפרץ שבו יצאה מכלית להפליג לסין. והפנמת העניין הזה, שכל דבר שקורה - אפילו "צעד גדול לאדם הקטן" כמו הצעד הראשון של ג'ונתן - הוא לאו דווקא הדבר היחידי והכי חשוב בעולם באותו רגע, אלא רק חלק מקומפלקס גדול, מכלול עצום שהקשריו נשגבים מבינתנו - ההפנמה הזאת היא צעד חשוב בדרך לבגרות, ולא רק אצל פעוטות.
תרגמה להפליא - אבירמה גולן, לבני 3-6
*https://www.dafdaf.co.il/details.asp?MenuID=82&SubMenuID=131&PageID=4455&Ot=%EB