מסע בתולעת ספרים-יעקב שביט/הוצאה:עם עובד/2015/קטגוריה:מד"ב ופנטזיה, ראשית קריאה, ילדים ונוער, נוער צעיר
תקציר
"בצהריים הלכתי לשכן מבית מספר 10. קוראים לו עמנואל, ואמא אומרת שהוא תולעת ספרים. הוא אמר שהפעם יש לו הפתעה בשבילי. בתוך הבית הוא אמר לי לעצום את העיניים. לא תאמינו מה שראיתי - תולעת ספרים, שהיא גם רכבת, עם קטר וקרון אחד, ועמנואל אמר שנצא למסע בתולעת הספרים כי הוא רוצה שאפגוש כמה מכרים שלו, ובעיקר מכר אחד שגר בלָה מָאנְצָ'ה."זהו סיפור מסעם של עמנואל ויעקב בתולעת ספרים בכמה מהספרים המוכרים והאהובים. המסע מפגיש אותם עם שחרזדה ושרלוק הולמס, מרי פופינס והברון מינכהאוזן, רובינזון קרוזו ובילבי, אליס והנסיך הקטן, ועוד. אין אלה פגישות סתם כי עמנואל ויעקב משתתפים בעלילות, ולפעמים גם משנים אותן, הספר מלא דמיון והומור, ובעיקר אהבת ספרים.
הספר ראה אור בשנת 1975 בספריית דן לסכן, עם עובד, טכעת - כעבור ארבעים שנה - הוא חוזר ונדפס בנוסח חדש.
שלושה מספרי הילדים שכתב יעקב שביט ראו אור בעם עובד: אוניה במזוודה (ספרית שפן סופר, 1974), מדין (דן חסכן, 1980) ועוג הגדול ועוג הקטן (1982).
יעקב שביט כתב אחד־עשר ספרי ילדים, , 'יותם וההיפופוטם', 'ילד מַפתח', ו'נֹגה דמעות','השפן ששכח לסגור את הדלת' חולק לגנים במסגרת ספריית הפיג'מה בשנת 2020.
הקדמה, אבל לא ארוכה מדי
מזג אוויר נוח ונעים של סוף קיץ קידם את פניו של יעקב כשיצא לרחוב. הוא תר בעיניו אחר מישהו שיוכל לשחק אִתו. היה רק חתול רחוב, שרבץ בצל, והיו כמה ציפורים שלא היה להן כנראה חשק לצייץ.
יעקב הלך הלוך וחזור על המדרכה.
כשהגיע בפעם המי יודע כמה לסוף הרחוב, בא לקראתו עמנואל דביר, השכן מבית מספר 10. ואולם לרוב כשעמנואל דביר עובר ברחוב ליד מי מהדיירים, הוא אינו אומר מילה; הוא רק נד בראשו וממשיך ללכת, ובדרך כלל ראשו שקוע בספר.
גם הפעם הוא רק נד בראשו.
יעקב היה משועמם, ולכן עקב אחריו.
עמנואל דביר פתח את שער החצר, עצר מול דלת ביתו, וידו חיפשה את המפתח בכיס מכנסיו. ארבעה ספרים היו תחת בית שחיו הימני, וארבעה ספרים תחת בית שחיו השמאלי, ופניו היו שקועים בספר הפתוח שקרא בו. שמונת הספרים הקשו עליו לגשש בידו אחר המפתח; הוא כפף את גבו כמו לולב, עד שהצליח סוף־סוף למשוך את המפתח מכיסו הימני.
בדיוק רגע לפני שסובב עמנואל דביר את המפתח ופתח את הדלת נפל מידו אחד הספרים, ומשב רוח שבא מן הים תלש דף אחד ממנו, בלי שהוא הבחין בנעשה כי היה עסוק במפתח. הדף פרח לו, רפרף, התעופף מעבר לגדר ונחת על המדרכה ליד רגליו של יעקב. בינתיים דחק עמנואל בכתפו את הדלת, נכנס, והדלת נסגרה אחריו.
יעקב רכן והרים את הדף. בתחילה חשב להשאיר אותו על המדרכה או לקפלו בצורת מטוס ולהטיס אותו בחזרה אל מעבר לגדר או פשוט לנעוץ אותו בקצה ענף של שיח. אחר כך חשב מה יקרה אם עמנואל דביר יגלה שדף אחד נעלם פתאום ולא יוכל להמשיך בקריאה.
הוא פתח את שער החצר, פסע אל עבר הדלת והקיש עליה שלוש פעמים.
מסע בתולעת ספרים - יעקב שביט
"בצהריים הלכתי לשכן מבית מספר 10. קוראים לו עמנואל, ואמא אומרת שהוא תולעת ספרים. הוא אמר שהפעם יש לו הפתעה בשבילי. בתוך הבית הוא אמר לי לעצום את העיניים. לא ת
נערך לאחרונה ב:
