מתעלמת, לדעתי
ההרגשה שלי היא שהבת שלך המציאה את זה קצת, כדי להאשים אותך במקום את עצמה במערכת היחסים איתו.
היא מאשימה אותך, כי היא יודעת שתקחי ללב. אף אחד מלבדך לא חושב שהבית שלכם מופרע (בגלל שבני המשפחה לא בקשר הדוק או בגלל שאין לך דוקטורט ואתם לא מרוויחים בשמיים...).
עד כמה שידוע לי, לא היו איזה קצרים מיוחדים בינך לבינו באופן אישי בכל התקופה שהוא היה חבר שלה, לא כן? אם כן אין לו שום סיבה לטעון שהמשפחה שלך בעייתית באופן מיוחד.
כל משפחה מופרעת בדרכה שלה, בצורה זו או אחרת. אין משפחות נורמליות לחלוטין, בלי שריטות. מבחינת החבר, המשפחה שלך די סבירה. הורים עובדים, אף אחד לא מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי לתקופות ארוכות, אף אחד לא ישב בכלא, הדירה שלכם לא מלאה עד אפס מקום בעיתונים וחפצים שבורים כמו אצל מופרעים אגרנים, אף אחד לא כלא את הילדים ומנע מהם ללכת לביה"ס כמו אצל מופרעים אמיתיים, יש אוכל מבושל ולא אוכלים אצלכם רק במבה וביסלי, בקיצור - בית נורמלי. שריטות יש בכל משפחה, ואפילו פשפשים.
זה לא הופך אתכם למופרעים! תזכרי את זה טוב.
מה שכן, לבת שלך יש מצוקה עקב העובדה שאת לא מעריכה את עצמך ואת המשפחה שלכם, ושרויה דרך קבע ברגשי נחיתות שמקשים על היחסים ביניכן. ואת המצוקה שלה בקשר ביניכן היא מבטאת בדרכים האלה. לכן חשוב בהחלט שתלמדי לשנות את המבט שלך על עצמך למבט יותר בריא ותקין. כאשר את תעריכי את עצמך ותהיה לך תפיסת עצמי חיובית ותקינה, היא תוכל להעריך אותך גם כן ולהרגיש יותר שלווה. תפיסת העצמי שלה מעורערת עקב תפיסת העצמי/המשפחה השלילית מאוד שלך, והיא מאמצת את המבט השלילי שלך על עצמך כדי להשעין עליו (באופן רעוע במיוחד) תפיסת עצמי חיובית כלפי עצמה. זה עצוב מאוד, ובהחלט לא משרה שלווה על בת בוגרת...
במידת האפשר היה טוב אם היית הולכת יחד עם הבת שלך לשיחות משפחתיות אצל עו"ס בנוגע לקשר ביניכן והקשיים שלכן איתו.