על הסכנות מחיי הבר באוסטרליה
זהיר הפעם, טופפתי מעדנות אל קו המים, איפה שהחול רטוב והדוק ונוח יותר לריצה, נשמתי עמוקות והתחלתי לרוץ. הרגיש לי נהדר בלי הנעליים. הרגשתי את החול קולט את זעזועי הריצה, לח וקריר, את המים מלחכים את קרסוליי, את החול ההופך רטוב וצמיגי, את הנשימה המאומצת בריאות, את הזיעה על המצח, את הלב ההולם...ואז קלטתי פתאום שלמרות שמים כבר לא מלחכים את קרסוליי, החול מרגיש עדיין צמיגי מאוד. מבט קצר למטה גילה שכבר קרוב לחמש דקות אני רץ על מרבד יפהפה, מבריק וחלקלק של מדוזות מיניאטוריות ושקופות שנסחפו לחוף עם הגיאות, שבאה והלכה לה. בלעתי את הרוק ושברתי לאט לאט ימינה, אל החול הרך וחזרה אל הדשא. נתתי מנוח לברכיי הרועדות וצנחתי למצב ישיבה אחרי שווידאתי שאין קוצים תחתיי. פחד אלוהים היבשת הזו. )מבריסביין וצפונה, אגב, אסור אפילו להתקרב לים, כי המדוזות שם מצוידות בארס שיכול להרוג אדם במהירות אדירה). למאמר המלא מאת זיו מגן כאן תודה
זהיר הפעם, טופפתי מעדנות אל קו המים, איפה שהחול רטוב והדוק ונוח יותר לריצה, נשמתי עמוקות והתחלתי לרוץ. הרגיש לי נהדר בלי הנעליים. הרגשתי את החול קולט את זעזועי הריצה, לח וקריר, את המים מלחכים את קרסוליי, את החול ההופך רטוב וצמיגי, את הנשימה המאומצת בריאות, את הזיעה על המצח, את הלב ההולם...ואז קלטתי פתאום שלמרות שמים כבר לא מלחכים את קרסוליי, החול מרגיש עדיין צמיגי מאוד. מבט קצר למטה גילה שכבר קרוב לחמש דקות אני רץ על מרבד יפהפה, מבריק וחלקלק של מדוזות מיניאטוריות ושקופות שנסחפו לחוף עם הגיאות, שבאה והלכה לה. בלעתי את הרוק ושברתי לאט לאט ימינה, אל החול הרך וחזרה אל הדשא. נתתי מנוח לברכיי הרועדות וצנחתי למצב ישיבה אחרי שווידאתי שאין קוצים תחתיי. פחד אלוהים היבשת הזו. )מבריסביין וצפונה, אגב, אסור אפילו להתקרב לים, כי המדוזות שם מצוידות בארס שיכול להרוג אדם במהירות אדירה). למאמר המלא מאת זיו מגן כאן תודה
