על הצגת העצמי של נשים
או משהו על מגדר (ג'נדר) מנקודת מבט גברית. נו כן, התגרשתי לפני שלוש שנים. אני כבר מתחיל להריח את גיל 40 מלמטה . מה שאומר אני באמצע מרוץ החיים. עבודה ,בית, ילדים פעמיים בשבוע. איפה כבר יש לגבר בן גילי, לגבר בן 38 אשר עובד בסביבה משרדית סגורה, הזדמנות לפגוש ולהכיר נשים חדשות שאיתן ירצה לנסות להקים את פרק ב' שלו ? כן כן.. את האוניברסיטה סימנו לפני מעל לעשור. בחוג ריקודים פעם בשבוע ? נו באמת , מה יש לו לגבר עירוני אם לא את האינטרנט. אותו ערוץ שבו אנחנו מחפשים את התשובה והמענה לכל עניינינו. החל במועדי טיסה,כרטיסים להצגות , מידע טכני על מחשבים קניות ואיך לא, גם בת זוג.... וככה יש לנו את אודיגו, מסנג'ר ואיך לא, את אתרי הפנויים-פנויות. ועל אלה בדיוק, אני רוצה לדבר כעת. אתם בוודאי יודעים, נכנסים , נרשמים ואז יש את הקטע הזה של המכירה העצמית. "ספר על עצמך בכמה מילים". בן כמה אתה , גובה ,במה את עוסק וכיוצא באלה. תאר את מי אתה מחפש וכך עוד ועוד מגוון שאלות שאמורות שאתה מתבקש לענות עליהן. שאלות מכוונות שמיועדות לעזור לך להישמע ואם אפשר גם,להיראות אטרקטיבי. במידה כזו שבצד השני משהי תחליט לשלוח אליך פניה. לתת לך, את ההזדמנות להכיר משהי שעשויה להפוך לדמות של חייך. כיוון שאני גבר המתעניין בנשים, אני לא רואה את השטויות שאנחנו הגברים כותבים. אבל.... אבל מה שאני רואה אצלכן הנשים, אלוהים ישמור.... (ואני אתאיסט גמור) רוב התיאורים העצמיים מתחילים באריזת השי שבתוכן אתן מגיעות. "אני נאה"," אני צעירה מגילי", "אני נראית טוב" , "שמורה טוב". ועוד כהנה וכהנה תיאורים. או למשל אי דיוקים קלים כמו "אני בחורה". אומנם אני בת 48 אבל בכל זאת "אני בחורה". איפה התובנות שלכן ? איפה הלמכור את עצמכן בשל מה שהנכן ? מה אתן חושבות שאני דה נירו ,דה קפריו, או דה ...אני לא יודע מה ? שאתן אמורות להיות המודל שעל פיו יצקו את גלית גוטמן ? תופעה מעניינת אחרת היא תופעת ה "נשים ילדות". תגידו בנות מה אתן חושבות ? שאני פדופיל ? מה היה לו כתבתי שאני "גבר-ילד" ? תופעה מעניינת נוספת היא כמובן שכינוים שאתן מכנות עצמכן. סינדרלה,נסיכה. מה קרה ההורים התעללו בכן ונתנו לכם שם כמו ברונהילדה ? בואו שמעו איך זה נשמע מהצד השני: אני סופרמן, בן 38 חתיך ואתלטי מתאמן כל יום בחדר כושר ודרך אגב אם זה מעניין אותך גם, יש לי פוסט-דוקטוראט בפיסיקה של קוונטים. נשים! נשים בשלות ,זה מה שאני מחפש. לא ילדות, לא אריזות שי, לא נעליים. (לא שזה לא מוסיף, אבל בכל זאת....). אחר כך שלא תבואנה לכאן כל הסוציולוגיות עם השיח הפוסט מודרני עם דיאלוג על קיפוח נשים. תחשבו מה אתן מוכרות קודם כל גם כשאתן משכילות ויש לכן משהו בראשכן. או כשאתן מחזיקות בתפקיד שיכול להעיד על אישיותכן. או סתם איזו אמרה שתעיד שהאור הפנימי שלכן הוא לא זה של המקרר במטבח. שלכן, Nando
או משהו על מגדר (ג'נדר) מנקודת מבט גברית. נו כן, התגרשתי לפני שלוש שנים. אני כבר מתחיל להריח את גיל 40 מלמטה . מה שאומר אני באמצע מרוץ החיים. עבודה ,בית, ילדים פעמיים בשבוע. איפה כבר יש לגבר בן גילי, לגבר בן 38 אשר עובד בסביבה משרדית סגורה, הזדמנות לפגוש ולהכיר נשים חדשות שאיתן ירצה לנסות להקים את פרק ב' שלו ? כן כן.. את האוניברסיטה סימנו לפני מעל לעשור. בחוג ריקודים פעם בשבוע ? נו באמת , מה יש לו לגבר עירוני אם לא את האינטרנט. אותו ערוץ שבו אנחנו מחפשים את התשובה והמענה לכל עניינינו. החל במועדי טיסה,כרטיסים להצגות , מידע טכני על מחשבים קניות ואיך לא, גם בת זוג.... וככה יש לנו את אודיגו, מסנג'ר ואיך לא, את אתרי הפנויים-פנויות. ועל אלה בדיוק, אני רוצה לדבר כעת. אתם בוודאי יודעים, נכנסים , נרשמים ואז יש את הקטע הזה של המכירה העצמית. "ספר על עצמך בכמה מילים". בן כמה אתה , גובה ,במה את עוסק וכיוצא באלה. תאר את מי אתה מחפש וכך עוד ועוד מגוון שאלות שאמורות שאתה מתבקש לענות עליהן. שאלות מכוונות שמיועדות לעזור לך להישמע ואם אפשר גם,להיראות אטרקטיבי. במידה כזו שבצד השני משהי תחליט לשלוח אליך פניה. לתת לך, את ההזדמנות להכיר משהי שעשויה להפוך לדמות של חייך. כיוון שאני גבר המתעניין בנשים, אני לא רואה את השטויות שאנחנו הגברים כותבים. אבל.... אבל מה שאני רואה אצלכן הנשים, אלוהים ישמור.... (ואני אתאיסט גמור) רוב התיאורים העצמיים מתחילים באריזת השי שבתוכן אתן מגיעות. "אני נאה"," אני צעירה מגילי", "אני נראית טוב" , "שמורה טוב". ועוד כהנה וכהנה תיאורים. או למשל אי דיוקים קלים כמו "אני בחורה". אומנם אני בת 48 אבל בכל זאת "אני בחורה". איפה התובנות שלכן ? איפה הלמכור את עצמכן בשל מה שהנכן ? מה אתן חושבות שאני דה נירו ,דה קפריו, או דה ...אני לא יודע מה ? שאתן אמורות להיות המודל שעל פיו יצקו את גלית גוטמן ? תופעה מעניינת אחרת היא תופעת ה "נשים ילדות". תגידו בנות מה אתן חושבות ? שאני פדופיל ? מה היה לו כתבתי שאני "גבר-ילד" ? תופעה מעניינת נוספת היא כמובן שכינוים שאתן מכנות עצמכן. סינדרלה,נסיכה. מה קרה ההורים התעללו בכן ונתנו לכם שם כמו ברונהילדה ? בואו שמעו איך זה נשמע מהצד השני: אני סופרמן, בן 38 חתיך ואתלטי מתאמן כל יום בחדר כושר ודרך אגב אם זה מעניין אותך גם, יש לי פוסט-דוקטוראט בפיסיקה של קוונטים. נשים! נשים בשלות ,זה מה שאני מחפש. לא ילדות, לא אריזות שי, לא נעליים. (לא שזה לא מוסיף, אבל בכל זאת....). אחר כך שלא תבואנה לכאן כל הסוציולוגיות עם השיח הפוסט מודרני עם דיאלוג על קיפוח נשים. תחשבו מה אתן מוכרות קודם כל גם כשאתן משכילות ויש לכן משהו בראשכן. או כשאתן מחזיקות בתפקיד שיכול להעיד על אישיותכן. או סתם איזו אמרה שתעיד שהאור הפנימי שלכן הוא לא זה של המקרר במטבח. שלכן, Nando