על הצד הלא אסתטי של גידול תינוקות
חווית ההורוּת כרוכה פעמים רבות בהתעסקות במטלות, שעד שהפכנו להורים ודאי נראו לנו מגעילות מאוד: החלפת חיתולים; לבוא במגע עם נזלת ועם אוכל שנמרח לילד על הפָּנים ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. נדמה לנו שלא היינו מסכימים לְעולם לעשות את כל הדברים האלה, אלמלא היינו הורים לפעוטות. באיזו מידה נדרשתם לעשות "סוויץ' ", כדי להתרגל לזה ולא להירתע מהפעולות ההכרחיות הללו? האם בין כל השינויים שעוברים עלינו ממילא עם היותנו אבות, זה פשוט הופך להיות משהו מובן מאליו?
חווית ההורוּת כרוכה פעמים רבות בהתעסקות במטלות, שעד שהפכנו להורים ודאי נראו לנו מגעילות מאוד: החלפת חיתולים; לבוא במגע עם נזלת ועם אוכל שנמרח לילד על הפָּנים ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. נדמה לנו שלא היינו מסכימים לְעולם לעשות את כל הדברים האלה, אלמלא היינו הורים לפעוטות. באיזו מידה נדרשתם לעשות "סוויץ' ", כדי להתרגל לזה ולא להירתע מהפעולות ההכרחיות הללו? האם בין כל השינויים שעוברים עלינו ממילא עם היותנו אבות, זה פשוט הופך להיות משהו מובן מאליו?
