הקוסמת הורודה
New member
על הקושי של בני אדם להכיל דואליות
יש בעולמינו טוב ורע שפע ועוני מקרב ומרחיק.
קשה לאנשים להכיל בכפיפה אחת את הדואליזם הזה.
דוגמא מחיי ולאחר מכן דוגמא כללית שאני חושבת שחלק מכם יזדהו עימה.
אני אוהבת לפרסם מידי פעם בפרופיל שלי או בפייס דברים חיוביים ומעוררי השראה.
החיים בפועל לא תמיד נופת צופים לא תמיד אני מרגישה חיובית יש לי התנהגות אגואיסטית
כמו כולם רוחי נופלת לעיתים קרובות ויאוש מכרסם בקרב ולפעמים אני גם מתנהגת בגסות בחוצפה
ופוגעת באנשים כמו כולם בעצם.
אך מה אני רואה את הדברים החיוביים שפירסמתי ומרגישה זיוף למה אני מפרסמת דברים טהורים
חיוביים ובעד עזרה הדדית כשאני לא מרגישה טהורה ומרגישה מלוכלכת? איזו מן מסיכה עלובה זו?
אבל זהו האתגר חברים. על אף הכל לדבוק בכל לחשוב טוב להתנער מאבק הדרכים ולעשות טוב
לעצמינו ולזולת. גם אחרי שעשינו רע גם אחרי שאנו מרגישים ש"חטאנו" וירדנו מדרך הישר ( לא רק מוסרית
סתם השתמשתי בביטוי).
חוק רוחני הוא שככול שמתמקדים במשהו הוא גדל ומתעצם. לכאורה כולם יודעים את זה אבל ברגעי יאוש
האם כולם ממשיכים לנסות לחשוב חיובי או נשאבים לשלילי? מאמינה שרב האנשים נשאבים חזק לשלילי
לפחות ברגעים הראשונים. יש בזה מן הפיתוי.
עוד אשליה חזקה של יאוש שכתבתי על כך בעבר היא אשלית הגורל. נדמה שאפסה כל תקווה שזהו לנצח
ישאר המצב כך רע כמו שהוא שאין טעם עוד להאבק ולהמשיך. אבל היאוש רואה רק מה שמול העיניים
( האמת גם זה לא הוא רואה את הרע ומתעלם מהטוב הוא צריך משקפיים כדי לראות את כל התמונה).
רק את הטווח הקצר הוא אינו רואה את העתיד ואת תוצאות המצטברות של המאמצים רק את אותו הרגע
שלא טוב. וחשוב לזכור זאת.
הדוגמא השנייה היא מצב רוח רע או תקופות קשות יותר בהן יש יותר רע מטוב או גם טוב וגם רע אבל ממוקדים ברע.
קשה ברגעים כאילו להאמין שיהיה טוב או לראות את הטוב כי למוח האנושי כפי שכתבתי קשה לסבול דואליות זה לא נראה לו הגיוני. הוא חושב או שטוב או שרע שחור או לבן. אבל אין זה כך לעולם. וחשוב להזכיר לו את זה.
שיהיה בוקר נפלא הקוסמת הסנופית
יש בעולמינו טוב ורע שפע ועוני מקרב ומרחיק.
קשה לאנשים להכיל בכפיפה אחת את הדואליזם הזה.
דוגמא מחיי ולאחר מכן דוגמא כללית שאני חושבת שחלק מכם יזדהו עימה.
אני אוהבת לפרסם מידי פעם בפרופיל שלי או בפייס דברים חיוביים ומעוררי השראה.
החיים בפועל לא תמיד נופת צופים לא תמיד אני מרגישה חיובית יש לי התנהגות אגואיסטית
כמו כולם רוחי נופלת לעיתים קרובות ויאוש מכרסם בקרב ולפעמים אני גם מתנהגת בגסות בחוצפה
ופוגעת באנשים כמו כולם בעצם.
אך מה אני רואה את הדברים החיוביים שפירסמתי ומרגישה זיוף למה אני מפרסמת דברים טהורים
חיוביים ובעד עזרה הדדית כשאני לא מרגישה טהורה ומרגישה מלוכלכת? איזו מן מסיכה עלובה זו?
אבל זהו האתגר חברים. על אף הכל לדבוק בכל לחשוב טוב להתנער מאבק הדרכים ולעשות טוב
לעצמינו ולזולת. גם אחרי שעשינו רע גם אחרי שאנו מרגישים ש"חטאנו" וירדנו מדרך הישר ( לא רק מוסרית
סתם השתמשתי בביטוי).
חוק רוחני הוא שככול שמתמקדים במשהו הוא גדל ומתעצם. לכאורה כולם יודעים את זה אבל ברגעי יאוש
האם כולם ממשיכים לנסות לחשוב חיובי או נשאבים לשלילי? מאמינה שרב האנשים נשאבים חזק לשלילי
לפחות ברגעים הראשונים. יש בזה מן הפיתוי.
עוד אשליה חזקה של יאוש שכתבתי על כך בעבר היא אשלית הגורל. נדמה שאפסה כל תקווה שזהו לנצח
ישאר המצב כך רע כמו שהוא שאין טעם עוד להאבק ולהמשיך. אבל היאוש רואה רק מה שמול העיניים
( האמת גם זה לא הוא רואה את הרע ומתעלם מהטוב הוא צריך משקפיים כדי לראות את כל התמונה).
רק את הטווח הקצר הוא אינו רואה את העתיד ואת תוצאות המצטברות של המאמצים רק את אותו הרגע
שלא טוב. וחשוב לזכור זאת.
הדוגמא השנייה היא מצב רוח רע או תקופות קשות יותר בהן יש יותר רע מטוב או גם טוב וגם רע אבל ממוקדים ברע.
קשה ברגעים כאילו להאמין שיהיה טוב או לראות את הטוב כי למוח האנושי כפי שכתבתי קשה לסבול דואליות זה לא נראה לו הגיוני. הוא חושב או שטוב או שרע שחור או לבן. אבל אין זה כך לעולם. וחשוב להזכיר לו את זה.
שיהיה בוקר נפלא הקוסמת הסנופית