על הקשר בין א-מיניות לפוליאמורה

[k500]

נגד?

אפשר לא להעדיף, לא לרצות או לחשוב שזה אולי משונה, אבל להגיד שזוגיות או יחסים זה רק עם אחד זה קצת להתעלם מהרבה זוגות פוליאמורים שנמצאים מסביבנו, ממש כמו שיש כאלה שחושבים שאי אפשר להיות א-מיניים אם יש זוגיות, לא?

 

[Ayelet 363]

יש סוגים שונים של מערכות יחסים זוגיות

אני חושבת שיש יופי מסויים בגיוון ובאפשרויות השונות. זו בעצם עוד נקודת דמיון, לדעתי, בין פוליאמוריה לא-מיניות ולא-רומנטיות (למרות שזה מתחבר לשונות החברתית שכבר הועלתה פה). לחלק הכי טוב שיש רק 2 אנשים ולהתמקד בבן אדם האחד, אבל יש אחרים שזה לא מתאים להם בכלל או שטוב להם להיות עם כמה אנשים ולא מרגישים שזה בא אחד על חשבון השני. יש בחברה תדמית של זוגיות כדבר שמתקיים רק בין שניים, כמו התדמית של זוגיות כמערכת יחסים רומנטית ומינית של גבר ואישה, או כמו ההנחה שהמגדרים היחידים הם גבר ואישה וההנחה שלכולם יש מגדר. אין משהו שיותר או פחות טוב מהשני.

 

[atreyu1]

על הקשר בין א-מיניות לפוליאמורה

לאחרונה, מצאתי עצמי מהרהר רבות על הקשר שבכותרת.
ולו ברמה הרעיונית.
בתור א-מיני, חשתי עצמי לא פעם קורבן של המונוגמיה הסטרייטית
הקלאסית. חברים טובים (כולל חברי נפש מילדות!), התחתנו, הקימו משפחה, ורק אני נותרתי קצת נטוש מאחור, ולא רק
בגלל הרעיון הארכאי הזה ש"הדבק המיני" הינו הכרחי לקשר
אינטימי עמוק בין בני אדם, אלא גם בגלל הרעיון שאינטימיות
שמה את הקשר הזוגי במרכז.
באחת העונות של "החברים של נאור", היה אפילו פרק
שלם בשם "הפולנייה", שכהרגלו הנציח את הסטיגמה שלפיה
ברגע שמשתלטת עלייך בת זוג פולנייה, אז מהר מאד היא
מכניסה לך לראש: "למה אתה צריך את החברים שלך? יש לך אותי!".
אז זהו, שמצאתי שזו סטיגמה די גזענית..
אני פשוט מרגיש אותה על בשרי מבנות זוג מכל העדות שמשתלטות על החברים שלי! ☺
ובחזרה לכותרת...
גם א-מיניות וגם פוליאמורה קוראות תיגר על
שני עקרונות מרכזיים ב"טאבו המונוגמי" משני כיוונים שונים!

א-מיניים: מי אמר שאינטימיות מחייבת תשוקה מינית???
פוליאמורים: מי אמר שאינטימיות מחייבת שני בני זוג???

שאלת השאלות: האם מעבר למכנה המשותף הנ"ל אתם
מוצאים "חיבורים" נוספים בין שתי הקבוצות?
ברמה הרעיונית, ואולי אפילו המעשית?
לכאורה, ניתן לחשוב על פערים מהותיים:
א-מיניים שיחושו בחוסר אינטימיות, ואף קנאה מנוכחות של עוד פרטנרים בקשר. אפילו אם המין אינו משחק תפקיד.
מאידך גיסא , א-מיני מטבע הדברים יחוש עצמו אאוטסיידר
ובלתי רלוונטי בעליל ביחידה משפחתית פוליאמורית, שקיים
בין כל חבריה "דבק מיני".
אור לי ברלב, דמות מרכזית בקהילה הפוליאמורית, בחרה
באחת מהרצאותיה לחדד את ההבדלים בין "יחסים פתוחים"
לבין פוליאמורה במילים הבאות:
"פוליאמורה, אין הכוונה שכל אחד חופשי כעת להכנס לעולם הסטוצים כמה שמתחשק. גם בפוליאמורה, בדומה למונוגמיה
יש חוזה של נאמנות בין חברי הקבוצה, רק שבבסיסה עומד
הרעיון שבן אדם אינו מסוגל לקבל את כל צרכיו רק מבן אדם אחד
אלא ממספר חברים וחברות, וגם יש בליבו מספיק אהבה כדי
להעניק ממנה ליותר מבן אדם אחד".
מקווה שדייקתי בציטוט.
ויחד עם זאת...
כיצד הייתם רואים עצמכם במערכת יחסים אינטימית פוליאמורית?
שתי "דרגות קושי" לשאלה:
א. פוליאמורה א-מינית טהורה, שכל חבריה מגדירים עצמם א-מיניים.
ב. פוליאמורה מעורבת: גם סטרייטים/גייז וגם א-מיניים.
כלומר, רמת התשוקה המינית בתוך הקשר יכולה להתקיים
בין חלק מהחברים, אבל בכלל לא מהווה פקטור ביצירת האינטימיות
ש"מדביקה" בין כולם ומבוססת קודם כל על חברות אפלטונית
אמיתית שוויונית בין כולם.

שאלת תם פתוחה. רק ממקום של חקירה עצמית וסקרנות. ��

 

[k500]

שאלה מעניינת, המעגל הא-מיני שוב מתרחב

 

[meiravb2008]

נשמע מעניין...

אף פעם לא חשבתי על הקשר בין א-מיניות לפוליאמורה...
איתגרת..
אני חושבת שאם באמת מדובר על חוזה נאמנות מיני/רגשי/אינטימי בין החברים בקבוצה ויש קבוצת חברים קבועה ולא מתחלפת.. אפילו אם לכל אחד מהחברים יש צרכים מיניים ברמות שונות ויש תחושת אינטימיות שיוויונית בין החברים.
תחושת ה"אאוטסיידר" שאנחנו חווים (אני חווה בכל אופן), בחיפוש מערכת יחסים "נורמלית"... אם פוליאמורה (כרעיון) יכולה לתת תחושה של קבלה ושייכות... יכול להיות מדהים...
טוב, חומר למחשבה..

 

[Ayelet 363]

חשבתי בעבר על הקשר בין פוליאמוריה לא-רומנטיות, אבל לא בנוגע

לקשר כזה עם א-מיניות. זה לא נכון על כל הא-רומנטיים, אבל אני לא יכולה לראות את עצמי אוהבת מישהו/מישהי אחד/אחת יותר מאשר כל האחרים. נתקלתי בנושא כמה פעמים בקהילות א-רומנטיות והיו אנשים שאמרו שאין בהם את המרכיב הפוליאמורי הזה שאני וא-רומנטיים אחרים מזהים בעצמנו, אבל נראה שזה לא נדיר בקהילות א-רומנטיות. מכיוון שאני מחפשת שותף/ה אפלטוני/ת, שקלתי את הרעיון של להיות עם פוליאמורי/ת לא מעט, וגם שקלתי להצטרף לקהילות פוליאמוריות ולספר שאני לא פוליאמורית אבל אשמח מלהכיר פוליאמורים מהסיבה הזאת (לא מצאתי מספיק קהילות ואני גם קצת חוששת, אבל אשמח לשמוע על קהילות כלשהן). הרעיון עלה בעיקר כי אני לא מעוניינת במערכת יחסים מינית (ואולי גם מבחינת רומנטיקה, למרות שאני חושבת שיותר קשה לממש עם אחרים משיכה רומנטית כלפיי, כי מה שאני רוצה בכל זאת שונה, מאשר משיכה מינית שהיא כלפיי), אבל אני חושבת שלפוליאמורים יש פוטנציאל גבוה יותר להרגיש יותר בנוח עם זה שיש אנשים שאני אוהבת לא פחות ולא מתנהגת איתם אחרת.
&nbsp
בנוגע לא-מיניות... מדיי פעם אני מדברת עם אנשים על זה שא-מיניות ופוליאמוריה אלה לא דברים סותרים, אבל לא חשבתי על קשר מסויים עד עכשיו, מלבד זה שאלה דברים שלא מקובלים בחברה ושיש סטיגמה נגדם.

 

[פנס כחול]

חשבתי על זה

כאשר ביקש להתחיל איתי אדם שאינו א מיני, ותהיתי אם היה מפריע לי שתהיה עוד מישהי שהיא כן מינית בקשר איתו.

 

[IcePrincess22]

רק על עצמי לספר ידעתי

אני א-מינית רומנטית ומונוגמית. מערכת יחסים פתוחה או פוליאמוריה פשוט לא מתאימות לי.
כמו שתיארת היטב, אני שייכת לקבוצה של "א-מיניים שיחושו בחוסר אינטימיות, ואף קנאה מנוכחות של עוד פרטנרים בקשר. אפילו אם המין אינו משחק תפקיד".
יש לי חברים וידידים במובן של friends: אנשים שכיף לי לבלות איתם את הזמן ואני מרגישה בנוח לשתף אותם בחיים האישיים שלי, אבל אין בינינו שום מגע רומנטי או מיני.
אני יכולה לדמיין את עצמי חלק מחבורה של א-מיניים שנפגשים באופן קבוע, בתור friends. אני גם יכולה לדמיין את עצמי במערכת יחסים עם מישהו מהקבוצה הזאת, אבל זאת תהיה מערכת יחסים מונוגמית קלאסית. זאת אומרת, האדם הזה לא יינהל מערכת יחסים מינית או רומנטית עם אנשים אחרים במקביל, וגם אני לא.

לגבי השאלה השנייה שלך: לא ברור לי מה הכוונה במושג "אינטימיות". אם אינטימיות היא מגע מיני או רומנטי, אז אני מונוגמית לחלוטין. אני לא אשתתף בפוליאמוריה מעורבת. אם אינטימיות היא "חברות אפלטונית אמיתית שוויונית בין כולם", אז פוליאמוריה מעורבת נשמעת נהדר.

 

[atreyu1]

פנים רבות לה לאינטימיות?

"נסיכת הקרח", יפה כתבת.
ראשית, תודה רבה לך על הכנות והבהירות הרבה בדברייך!
אתחיל מהסוף דווקא.
הבחנת בין אינטימיות "מינית או רומנטית" לבין "אינטימיות אפלטונית".
נשים לרגע את "המינית" בצד, משום שממילא מין אינו משחק תפקיד מרכזי
בקשר בין א-מיניים.
האם את סבורה שבאמת קיים פער כזה מהותי בין אינטימיות "רומנטית" ל"אפלטונית"?
אחדד את השאלה: האם חברי נפש אפלטונים, אינם מסוגלים להגיע לקירבה רגשית טהורה
ויחסי אמון ביניהם בדיוק כמו זוג אוהבים רומנטים א-מיניים?
מה שאני טוען זה שאומנם אינטימיות - פנים רבות לה: יש אינטימיות גופנית (מינית),
ויש אינטימיות רגשית ברמות משתנות של חשיפה, קבלה ואמפתיה של האחר.
גם אהבה של אם לבנה היא אינטימית לכל דבר.
ויחד עם זאת, כל אחד מסוגי האינטימיות השונים, הינו לגיטימי ו"שווה בין שווים"
לבניית מערכת יחסים קרובה, ואפילו בניית תא משפחתי, לא משנה אם מונוגמי
או פוליאמורי. מה שחשוב זה עד כמה בסוף אנשים פותחים את ליבם ומעניקים מחומם
אחד לשני, ופחות חשוב אופן הביטוי של האהבה.
מן הסתם, יותר קל לך להתחבר לרעיון שמין אינו חייב להיות עמוד טווח לקשר זוגי.
אבל מדוע בין "סוגי האהבות" האחרות שיש בין אנשים בוגרים את חשה צורך להבחין בין
"סוגי אינטימיות"? מדוע לא פשוט להסתפק בתשוקה לבן אדם שיאהב אותי, יקבל אותי בדיוק
כמו שאני ויהיה החבר הכי טוב שלי?
ולגבי פוליאמורה, אני חושב שהצלחת לגעת בנקודה הכי רגישה גם בשיח של הפוליאמורים:
הקנאה.גם הם עצמם מודים שזה הרגש הטבעי הכי חזק שהם מנסים ללמוד כיצד לוותר עליו.
כמובן שלא לכל אחד מתאים פוליאמורה (בלי קשר למיניות)
אבל מי שמסוגל לחרוק שיניים, לוותר על הקנאה ולהבין שתחושת הערך העצמי שלו אינה תלויה באף אדם אחר, אז הוא עשוי לגלות שהאהבה היא לא משאב כה מוגבל וסופי כפי
שנוטים לחשוב, יש ממנו מספיק גם לעוד בני אדם. ��

 

[IcePrincess22]

אינטימיות ורומנטיקה

שאלת שאלות טובות. המושגים "אינטימיות" ו- "רומנטיקה" הם די מעורפלים, וקשה לי להגדיר אותם. אני אנסה להמחיש את ההבדל באמצעות דוגמה.
אני הטרו-רומנטית אז הדוגמה תהיה של גבר ואישה (תעביר למגדר ולמין שנוח לך).
תדמיין שמישהו מגיע אליי הביתה לארוחת ערב. אני פותחת את הדלת, שואלת אותו: "מה שלומך?", ואז הוא אומר: "את לא מאמינה איזה יום מזעזע היה לי בעבודה". הוא חולק את הקשיים שלו, ואז השיחה מתגלגלת לכל מיני נושאים אחרים. אחרי הארוחה אנחנו מחפשים סרט ששנינו אוהבים, מוצאים משהו וצופים בו ביחד.
לא נתתי לך שום פרט על הגבר שהגיע אליי הביתה ועל מערכת היחסים ביני לבינו. ברור שיש בינינו קרבה רגשית ויחסי אמון, אבל יש הרבה מערכות יחסים כאלה: הגבר הזה יכול להיות בן הזוג שלי (אדם שאני איתו במערכת יחסים רומנטית), הוא יכול להיות ידיד "אפלטוני" (אני לא אוהבת את המילה "אפלטוני", אבל אין לי מילה יותר טובה), והוא אפילו יכול להיות אח שלי.

כדי לדעת איזו מערכת יחסים יש בינינו, אתה צריך לבחון את מידת המגע. במערכת יחסים רומנטית, יהיה הרבה יותר מגע מכל מערכת יחסים אחרת. למשל, כששנינו נצפה ביחד בסרט, אני אשב ממש קרוב אליו, אפילו צמוד. יכול להיות שאני אחזיק לו את היד, או אלטף לו את היד או את העורף תוך כדי שאני צופה בסרט.
במערכת יחסים לא-רומנטית, כל המגע שתיארתי עכשיו פשוט לא ייקרה. המגע יהיה הרבה יותר מצומצם. למשל, כשנשב לצפות בסרט, יהיה מרחק של כמה סנטימטרים בינינו. אני אשתדל לא לגעת בגוף שלו.
דוגמה נוספת להמחשה: עם מי אני יכולה ללכת יד ביד ברחוב?

אני לא חושבת שכל סוגי האינטימיות שווים.
יש כמה אנשים שאני מרגישה כלפיהם אינטימיות רגשית. הם מקבלים אותי כמו שאני. אני פותחת את הלב שלי, נותנת להם הרבה חום ומוכנה להקריב הרבה בשבילם. הם החברים הכי טובים שלי ואני אשמור עליהם עד כמה שאפשר.
אבל אין לי איתם אינטימיות רומנטית.
אני כרגע מסתפקת באינטימיות רגשית בלי אינטימיות רומנטית, אבל חסר לי המגע הרומנטי. בעיניי, חוויית הצפייה בסרט היא הרבה יותר מוצלחת, כשברגעים המפחידים או המרגשים שלו אפשר לאחוז בחוזקה את היד של האדם שיושב לצידך.
לא דיברתי עדיין על קנאה ועל ערך עצמי. זה ימתין להודעה אחרת. אני רוצה לראות קודם כל מה דעתך.

שגרמת לי להבין יותר טוב את עצמי!