על הרגלים - פתיחת דיון

[אורי באימון]

על הרגלים - פתיחת דיון

בהתיחס לתירגול וקריאת העמוד בנושא עולה השאלה מה הם הרגלים. במאמר נעשית הבחנה בין פעולה מתוך דחפים לפעולה מתוך הרגל - ואני שואל האם ניתן להבחין בינהם והאם יש עצמה בהבחנה זו ? אני מציע שהרגל זה הדרך האוטומתית בה אנחנו מגיבים למה שמופיע לנו. בהבחנה מ"עצירה" - ניתוח ובחירה בדרך התגובה. מכאן שמקורו הראשוני של ההרגל - בין אם הוא דחף, או חיקוי,או בחירה מודעת, אינו רלבנטי לצורך הבחנה של דפוס פעולה כהרגל.....מה שרלבנטי שכרגע זו הדרך הרגילה / האוטומתית שבה אני פועל. אני טוען בהתאם שלא ניתן להבחין בין הרגל ובין דחף ועוד יותר שאין עצמה בהבחנה כזו. מה שאולי ניתן להבחין בו הוא הרגל שמקורו בדחף לבין הרגל שמקורו אחר. לטענתי יש מעט מאד עצמה בהבחנה זו. ובודאי יש מעט מאד עצמה בטענה הנקראת בין השיטין כאילו הרגל שמקורו בדחף הוא הרגל "רע" או טענה שכתובה מאד ברור כאילו ילדים הם "עבדים" ( איזו התבטאות אומללה לדעתי) של דחפים ואילו מבוגרים הם "עבדים" של הרגלים. מזמין תגובות/ הערות / דעות....

 

[סאבלימינלי31]

דווקא נראה לי שיש משהו

בהבחנה בין דחף להרגל. ולהלן הצעה ראשונית למודל: כולנו, אבל במיוחד ילדים קטנים (ונראה לי שזה נכון יותר ככל שהם קטנים יותר), פועלים מתוך דחפים. אני מדבר על הרגעים בהם מה/מי שאנחנו יוצא החוצה ובא לידי ביטוי בעולם החיצון. ולא בגלל שאמרו לנו שככה צריך, אלא בגלל מי שאנחנו. להבדיל, ככל שאנו מתבגרים אנו פועלים מתוך הרגלים. ההרגלים אינם דווקא ביטוי טהור של ה"אני". הם ה"אני" אחרי שהתעצב ע"י הסביבה והמפגש שלנו איתה. וכדי להבהיר עוד את הנקודה, יכול להיות שאדם מונע ע"י דחף של אימפולסיביות שהוא דומיננטי אצלו אך עם השנים הוא פיתח את ההרגל של ללספור עד 10 לפני שהוא עונה לאנשים.