פילוסוף רוחני33
Well-known member
העברית מיוחדת בכך שהיא מתמקדת באמירת הדברים כמו שהם באמת ולא מתעכבת על סגנון. האותיות העיקריות בה מם וריש ממלאות את טווח השמיעה, וכיווצי הדיפתונגים מעבירים את המשחק המוזיקלי מפנימי בתוך המלים להיות חיצוני בין הצורות הדקדוקיות: עבר, עתיד ובינוני רבים שסוגר ומאזן. ו' ההיפוך מדגישה את המשחק הזה. האנגלית, לעומת זאת, היא שפה זורמת ומתנגנת. יש בה הרבה S והרבה חיבורי תנועות.