על השקר הדמוגרפי הציוני
אם נקרא בויקפידיה תחת הערך עליות לפני קום המדינה הרי היו חמישה ואולי שישה גלי הגירה ציונית לארץ לפני 1948 . להוציא מוחים טעונים אידיאולוגים כעליה השארתי את העובדות היבשות בלשון הכותב הציוני. * גל ראשון (1903-1881): 25 אלף מהגרים ציונים הגיעו מרוסיה, רומניה ותימן, מתוכם רק 5,000 נשארו, מחציתם מתימן. הם הגיעו בשני שלבים עיקריים: 1882-1881 ו- 1891-1890. רובם היו מסורתיים-דתיים, בני 40-30, בעלי משפחות מעיירות קטנות. חלקם מאורגנים ב"חובבי ציון" וחלקם פליטים לא מאורגנים. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, ולא מחקלאות. אצל רובם שררה שאיפה לחיים בורגניים ומסורתיים ורעיונות לאומנים. * גל שני (1914-1904): גל הגירה זה היה במידה רבה המשכו של גל העלייה הקודם. נמשך עד תחילת מלחמת העולם הראשונה שגרמה להפסקתו. רוב המהגרים היו משפחות מסורתיות-דתיות. מיעוט, בין 1000 ל1500 איש, היו צעירים בעלי רעיונות סוציאליסטים-לאומניים, כאשר הם מנסים להשתלב בחקלאות.. בגל זה היגרו לארץ כ35,000 איש, כאשר יותר ממחציתם עזבו את הארץ. * הגל השלישי (1923-1919): גל הגירה זה נמשך מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד תחילת המשבר הכלכלי בארץ. בתקופה זו הגרו לארץ כ-37 אלף ציונים שהגיעו בעיקר מארצות מזרח אירופה: מרוסיה הגיעו כ-45%, מפולין הגיעו כ-31%, מרומניה הגיעו 5% ומליטא 3%. * הגל הרביעי (1929-1924): המהגרים הגיעו ממזרח אירופה ומאסיה. גל שהחל ב-1924 ונמשך כשנתיים, הביא להתפתחות עירונית קפיטליסטית מהירה בעיקר בתל אביב שקלטה חלק ניכר מהמהגרים בשנים 1926-1927 חל משבר כלכלי בארץ, מן הקשים שידע היישוב העברי בימי המנדט הבריטי, ולמרות ההתאוששות הכלכלית בשנים 1928-1929, זוהה המשבר עם כל תקופת העלייה. בתקופת המשבר אף ירדה כמות המהגרים ואיכותם מבחינה כלכלית. הגרו לכאן כ-80,000 עולים בעיקר מארצות מזרח אירופה, מחצית העולים מפולין השאר מברית המועצות, רומניה וליטא. כמו כן מאסיה, בעיקר מתימן ומעיראק 12% מכלל המהגרים והם ישמשו חמורי עבודה להחלפת הפלאחים הערבים.. משאר חלקי אירופה ומאמריקה כמעט לא היגרו בשל התנאים בארץ.. בשל ההגירה מהארץ בשנים אלו עזבו כ-10,000 ציונים * הגל החמישי, (1939-1929): העולים הגיעו מארצות מזרח אירופה ומרכזה. גורמים עיקריים לעלייתם היו התגברות האנטישמיות ועליית היטלר לשלטון בגרמניה. רוב המהגרים התיישבו בערים, ותרמו לפיתוח הקפיטליזם הציוני. זה הגל העיקרי של הציונות המגיע לכרבע מליון מהגרים ציוניים. • בנוסף בין השנים 1939-1948: 130 אלף מהגרים שלמעשה נאלצו להתיישב רק בארץ.. הבה ונעשה חשבון פשוט. ב1919 היו בארץ כ50 עד 60 אלף יהודים חלקם הניכר מהישוב הישן הלא ציוני. אליהם נוספו 5,000 מהגרים ציונים של הגל הראשון. אליהם נוספו עוד כ17,500 מהגרי הגל השני. אליהם נוספו לכל היותר 37,000 ציונים מהגרי הגל השלישי ומספר העוזבים לא ידוע. אליהם נוספו כ70 אלף מהגל הרביעי אליהם נוספו כרבע מליון של הגל החמישי בעשור שקדם למלחמת העולם השנייה. אליהם נוספו עוד כמאה ושלושים בין 39 ל1945 אנו מקבלים איפה כאשר מוסיפים לידות ותמותה את המספר של 600,000 יהודים ב1948. אם לוקחים בחשבון את העובדה שרובם היו עירוניים שפיתחו משק קפיטליסטי שהיה סגור מאוד לעובדים הערבים. מאיין באה השמועה של הציונים שה 600 אלף ערבים ב1919 שהפכו עקב ריבוי טבעי ל 1.2 מליון במשך 30 שנה הגרו לכאן בשל הציונים? אם כבר הרי האמת היא הפוכה. כי הציונים דחקו את רגלי הפלאחים והעובדים הערבים. ההסתדרות של העובדים הציוניים הייתה סגורה לפני העובדים הערבים, שכן הייתה זו "ההסתדרות של העובדים העבריים בארץ ישראל" שדגלה בדחיקת רגלי הערבים בחקלאות ובתעשייה. כל החוקר את הסיבות למרד הערבי ב1936-9 אינו יכול שלא לדעת כי הסיבה העיקרית למרד זה הייתה דחיקת המשק הערבי המקומי ועמה אבטלה על ידי המשק הקפיטליסטי הציוני, כאשר האידיאולוגיים הציונים של תנועת העבודה הציונית דוחקים את רגלי העובדים והפלאחים הערבים. אולם מדוע ששקרים דמוגראפיים גזעניים יפריעו לאידיאולוגיים הציונים לספר שקרים מהסוג כי ההגירה הערבית לארץ באה עקב הפיתוח הכלכלי של הארץ על ידי הציוניים?
אם נקרא בויקפידיה תחת הערך עליות לפני קום המדינה הרי היו חמישה ואולי שישה גלי הגירה ציונית לארץ לפני 1948 . להוציא מוחים טעונים אידיאולוגים כעליה השארתי את העובדות היבשות בלשון הכותב הציוני. * גל ראשון (1903-1881): 25 אלף מהגרים ציונים הגיעו מרוסיה, רומניה ותימן, מתוכם רק 5,000 נשארו, מחציתם מתימן. הם הגיעו בשני שלבים עיקריים: 1882-1881 ו- 1891-1890. רובם היו מסורתיים-דתיים, בני 40-30, בעלי משפחות מעיירות קטנות. חלקם מאורגנים ב"חובבי ציון" וחלקם פליטים לא מאורגנים. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, ולא מחקלאות. אצל רובם שררה שאיפה לחיים בורגניים ומסורתיים ורעיונות לאומנים. * גל שני (1914-1904): גל הגירה זה היה במידה רבה המשכו של גל העלייה הקודם. נמשך עד תחילת מלחמת העולם הראשונה שגרמה להפסקתו. רוב המהגרים היו משפחות מסורתיות-דתיות. מיעוט, בין 1000 ל1500 איש, היו צעירים בעלי רעיונות סוציאליסטים-לאומניים, כאשר הם מנסים להשתלב בחקלאות.. בגל זה היגרו לארץ כ35,000 איש, כאשר יותר ממחציתם עזבו את הארץ. * הגל השלישי (1923-1919): גל הגירה זה נמשך מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד תחילת המשבר הכלכלי בארץ. בתקופה זו הגרו לארץ כ-37 אלף ציונים שהגיעו בעיקר מארצות מזרח אירופה: מרוסיה הגיעו כ-45%, מפולין הגיעו כ-31%, מרומניה הגיעו 5% ומליטא 3%. * הגל הרביעי (1929-1924): המהגרים הגיעו ממזרח אירופה ומאסיה. גל שהחל ב-1924 ונמשך כשנתיים, הביא להתפתחות עירונית קפיטליסטית מהירה בעיקר בתל אביב שקלטה חלק ניכר מהמהגרים בשנים 1926-1927 חל משבר כלכלי בארץ, מן הקשים שידע היישוב העברי בימי המנדט הבריטי, ולמרות ההתאוששות הכלכלית בשנים 1928-1929, זוהה המשבר עם כל תקופת העלייה. בתקופת המשבר אף ירדה כמות המהגרים ואיכותם מבחינה כלכלית. הגרו לכאן כ-80,000 עולים בעיקר מארצות מזרח אירופה, מחצית העולים מפולין השאר מברית המועצות, רומניה וליטא. כמו כן מאסיה, בעיקר מתימן ומעיראק 12% מכלל המהגרים והם ישמשו חמורי עבודה להחלפת הפלאחים הערבים.. משאר חלקי אירופה ומאמריקה כמעט לא היגרו בשל התנאים בארץ.. בשל ההגירה מהארץ בשנים אלו עזבו כ-10,000 ציונים * הגל החמישי, (1939-1929): העולים הגיעו מארצות מזרח אירופה ומרכזה. גורמים עיקריים לעלייתם היו התגברות האנטישמיות ועליית היטלר לשלטון בגרמניה. רוב המהגרים התיישבו בערים, ותרמו לפיתוח הקפיטליזם הציוני. זה הגל העיקרי של הציונות המגיע לכרבע מליון מהגרים ציוניים. • בנוסף בין השנים 1939-1948: 130 אלף מהגרים שלמעשה נאלצו להתיישב רק בארץ.. הבה ונעשה חשבון פשוט. ב1919 היו בארץ כ50 עד 60 אלף יהודים חלקם הניכר מהישוב הישן הלא ציוני. אליהם נוספו 5,000 מהגרים ציונים של הגל הראשון. אליהם נוספו עוד כ17,500 מהגרי הגל השני. אליהם נוספו לכל היותר 37,000 ציונים מהגרי הגל השלישי ומספר העוזבים לא ידוע. אליהם נוספו כ70 אלף מהגל הרביעי אליהם נוספו כרבע מליון של הגל החמישי בעשור שקדם למלחמת העולם השנייה. אליהם נוספו עוד כמאה ושלושים בין 39 ל1945 אנו מקבלים איפה כאשר מוסיפים לידות ותמותה את המספר של 600,000 יהודים ב1948. אם לוקחים בחשבון את העובדה שרובם היו עירוניים שפיתחו משק קפיטליסטי שהיה סגור מאוד לעובדים הערבים. מאיין באה השמועה של הציונים שה 600 אלף ערבים ב1919 שהפכו עקב ריבוי טבעי ל 1.2 מליון במשך 30 שנה הגרו לכאן בשל הציונים? אם כבר הרי האמת היא הפוכה. כי הציונים דחקו את רגלי הפלאחים והעובדים הערבים. ההסתדרות של העובדים הציוניים הייתה סגורה לפני העובדים הערבים, שכן הייתה זו "ההסתדרות של העובדים העבריים בארץ ישראל" שדגלה בדחיקת רגלי הערבים בחקלאות ובתעשייה. כל החוקר את הסיבות למרד הערבי ב1936-9 אינו יכול שלא לדעת כי הסיבה העיקרית למרד זה הייתה דחיקת המשק הערבי המקומי ועמה אבטלה על ידי המשק הקפיטליסטי הציוני, כאשר האידיאולוגיים הציונים של תנועת העבודה הציונית דוחקים את רגלי העובדים והפלאחים הערבים. אולם מדוע ששקרים דמוגראפיים גזעניים יפריעו לאידיאולוגיים הציונים לספר שקרים מהסוג כי ההגירה הערבית לארץ באה עקב הפיתוח הכלכלי של הארץ על ידי הציוניים?