על ווינרים ולוזרים
מאז שאני זוכר את עצמי כאוהד מכבי (בערך מגיל 5) אני כל הזמן שומע אנשים מדברים על ווינריות ולוזריות, כשבדרך כלל הסמל לווינריות היא מכבי והסמל ללוזריות היא הפועל ת"א. בתוך מחנה מכבי יש גם דיבורים על הווינריות או לוזריות של שחקנים ומאמנים בתוך מכבי. שרף עומד במוקד ויכוח כזה בזמן האחרון וגם מכבי כקבוצה. מאד צרם לי לשמוע אנשים אומרים לפני המשחק שאין למכבי סיכוי לנצח במדריד, ועדיין צורם לי לשמוע אנשים שאומרים שאם מכבי עולה להצלבה מהמקום השני אז אין לה שום סיכוי נגד צסק"א. זה צורם במיוחד כי מי שאומרים את הדברים הללו הם אוהדי מכבי, והאמירות הנ"ל נוגדות לחלוטין את הרוח המכביסטית. למה בעצם הפועל ת"א, ולצורך העניין הפועל ירושלים בימים אלו, מצטיירות כלוזריות? בגלל שהן מפסידות למכבי פעם אחר פעם ולא מצליחות לקחת לה את האליפות? ממש לא. אם מכבי הייתה משחקת באותה ליגה עם הלייקרס, לדוגמא, גם היא לא הייתה מצליחה לקחת להם את האליפות. זה לא היה הופך אותה ללוזרית. זה בערך הפער האיכותי האמיתי (לאורך השנים, אני לא מדבר על תקופות מצומצמות שבהן מכבי בשפל והפועל במומנטום ואז היא יכולה לגנוב משחק, אפילו במעמד חשוב). הפועל מצטיירת כלוזרית בגלל הדרך שבה היא מתמודדת עם הכשלון שלה. במקום לעשות הכל כדי להעלות את הרמה שלה ולאט לאט להתמודד עם מכבי קצת יותר בגובה העיניים, היא ממציאה חוקים שנועדו להגביל את מכבי באופן מלאכותי, ממציאה צלחות אליפות מנייר, ומתבכיינת פעם על זה שמכבי לוקחת את הישראלים הטובים ופעם על זה שבמכבי משחקים בעיקר זרים וכו'. הפועל בעצם עושה הכל חוץ מלהאמין שהיא באמת יכולה להביא את עצמה לרמה שווה למכבי ולקחת אליפות בהתמודדות אמיתית. זו הסיבה שהיא לוזרית. מכבי, לעומת זאת, גם ידעה לא מעט כשלונות בשנות קיומה: הפסדים רצופים בגמר גביע אירופה, הפסד האליפות ב-93, הפסדים בגביע, שנות ה90 השחונות. אבל ההבדל היה שתמיד מכבי ראתה את עצמה מועמדת בזכות לזכיה בגביע אירופה וגם כשהייתה על הקרשים היא קמה ונלחמה. התמורה תמיד מגיעה בסוף. מכבי התמודדה השנה עם תנאים בלתי אפשריים. פציעות של שלושה שחקני מפתח, פתיחת עונה גרועה עם מאמן שלא הצליח להתמודד עם הלחץ, הפסד הזוי בגמר גביע. כל הדברים האלה היו גורמים להתמוטטות ברוב הקבוצות בעולם, אבל הווינריות של מכבי החזיקה אותה וגרמה לה להמשיך להאמין ולהילחם ולהגיע למצב שהיא בעמדת זינוק מצויינת להגיע לפיינל פור. יכול להיות שהיא תצליח ויכול להיות שהיא תיכשל, אבל מה שחשוב בעיניי ולדעתי בעיניי רוב האוהדים זה שהיא תילחם ולא תוותר עד הסוף. ברור שייעשו טעויות. ביינום יאבד כדורים, קאמינגס ימשיך לחפש את עצמו, ושרף גם ייתקע בלי פתרונות פה ושם. אבל האמונה שתמיד אפשר לעשות את זה והאמון שההנהלה נותנת במאמן והשחקנים זה מה שיוצר את הווינריות המכביסטית. שמעון מזרחי הוא היו"ר הכי ווינר בהיטוריה של הכדורסל. הוא לא נכנס לפאניקה ולא מחפש פתרונות קסם. הוא לא יחייה על העבר וייזחל לפיני שיציל אותו או ישלם לשאראס 4 מיליון דולר לעונה כדי שיואיל בטובו לחזור. הוא יילך למלחמה עם מי שיש ויאמין שאיתם אפשר לנצח. אם בעונה הבאה ייצטרכו לעשות שינויים מסויימים הוא יעשה אותם, אבל בלי פאניקה ובלי התרפקות על העבר, אלא עם מחשבה קדימה לטווח ארוך. אני מציע לאוהדי מכבי לא להיכנס לפאניקה מכל הפסד של מכבי, ולהמשיך להאמין בקבוצה גם כשהיא סופגת הפסדים כואבים. הפסדים הם חלק מהמשחק, גם של מכבי, ומבחן הווינריות של הקבוצה, וגם של האוהדים, הוא באמונה שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר ושתמיד אפשר לקום מהקרשים. להצעות ללהעיף שחקנים, מאמנים וחברי הנהלה יהיה מספיק זמן בסוף העונה. עכשיו זה הזמן לתמוך במי שנמצא שם, וזה כולל את ביינום וקאמינגס ואליהו ויותם וצביקה. התמיכה הזאת היא גם מה שהופך את הקהל של מכבי לטוב באירופה.
מאז שאני זוכר את עצמי כאוהד מכבי (בערך מגיל 5) אני כל הזמן שומע אנשים מדברים על ווינריות ולוזריות, כשבדרך כלל הסמל לווינריות היא מכבי והסמל ללוזריות היא הפועל ת"א. בתוך מחנה מכבי יש גם דיבורים על הווינריות או לוזריות של שחקנים ומאמנים בתוך מכבי. שרף עומד במוקד ויכוח כזה בזמן האחרון וגם מכבי כקבוצה. מאד צרם לי לשמוע אנשים אומרים לפני המשחק שאין למכבי סיכוי לנצח במדריד, ועדיין צורם לי לשמוע אנשים שאומרים שאם מכבי עולה להצלבה מהמקום השני אז אין לה שום סיכוי נגד צסק"א. זה צורם במיוחד כי מי שאומרים את הדברים הללו הם אוהדי מכבי, והאמירות הנ"ל נוגדות לחלוטין את הרוח המכביסטית. למה בעצם הפועל ת"א, ולצורך העניין הפועל ירושלים בימים אלו, מצטיירות כלוזריות? בגלל שהן מפסידות למכבי פעם אחר פעם ולא מצליחות לקחת לה את האליפות? ממש לא. אם מכבי הייתה משחקת באותה ליגה עם הלייקרס, לדוגמא, גם היא לא הייתה מצליחה לקחת להם את האליפות. זה לא היה הופך אותה ללוזרית. זה בערך הפער האיכותי האמיתי (לאורך השנים, אני לא מדבר על תקופות מצומצמות שבהן מכבי בשפל והפועל במומנטום ואז היא יכולה לגנוב משחק, אפילו במעמד חשוב). הפועל מצטיירת כלוזרית בגלל הדרך שבה היא מתמודדת עם הכשלון שלה. במקום לעשות הכל כדי להעלות את הרמה שלה ולאט לאט להתמודד עם מכבי קצת יותר בגובה העיניים, היא ממציאה חוקים שנועדו להגביל את מכבי באופן מלאכותי, ממציאה צלחות אליפות מנייר, ומתבכיינת פעם על זה שמכבי לוקחת את הישראלים הטובים ופעם על זה שבמכבי משחקים בעיקר זרים וכו'. הפועל בעצם עושה הכל חוץ מלהאמין שהיא באמת יכולה להביא את עצמה לרמה שווה למכבי ולקחת אליפות בהתמודדות אמיתית. זו הסיבה שהיא לוזרית. מכבי, לעומת זאת, גם ידעה לא מעט כשלונות בשנות קיומה: הפסדים רצופים בגמר גביע אירופה, הפסד האליפות ב-93, הפסדים בגביע, שנות ה90 השחונות. אבל ההבדל היה שתמיד מכבי ראתה את עצמה מועמדת בזכות לזכיה בגביע אירופה וגם כשהייתה על הקרשים היא קמה ונלחמה. התמורה תמיד מגיעה בסוף. מכבי התמודדה השנה עם תנאים בלתי אפשריים. פציעות של שלושה שחקני מפתח, פתיחת עונה גרועה עם מאמן שלא הצליח להתמודד עם הלחץ, הפסד הזוי בגמר גביע. כל הדברים האלה היו גורמים להתמוטטות ברוב הקבוצות בעולם, אבל הווינריות של מכבי החזיקה אותה וגרמה לה להמשיך להאמין ולהילחם ולהגיע למצב שהיא בעמדת זינוק מצויינת להגיע לפיינל פור. יכול להיות שהיא תצליח ויכול להיות שהיא תיכשל, אבל מה שחשוב בעיניי ולדעתי בעיניי רוב האוהדים זה שהיא תילחם ולא תוותר עד הסוף. ברור שייעשו טעויות. ביינום יאבד כדורים, קאמינגס ימשיך לחפש את עצמו, ושרף גם ייתקע בלי פתרונות פה ושם. אבל האמונה שתמיד אפשר לעשות את זה והאמון שההנהלה נותנת במאמן והשחקנים זה מה שיוצר את הווינריות המכביסטית. שמעון מזרחי הוא היו"ר הכי ווינר בהיטוריה של הכדורסל. הוא לא נכנס לפאניקה ולא מחפש פתרונות קסם. הוא לא יחייה על העבר וייזחל לפיני שיציל אותו או ישלם לשאראס 4 מיליון דולר לעונה כדי שיואיל בטובו לחזור. הוא יילך למלחמה עם מי שיש ויאמין שאיתם אפשר לנצח. אם בעונה הבאה ייצטרכו לעשות שינויים מסויימים הוא יעשה אותם, אבל בלי פאניקה ובלי התרפקות על העבר, אלא עם מחשבה קדימה לטווח ארוך. אני מציע לאוהדי מכבי לא להיכנס לפאניקה מכל הפסד של מכבי, ולהמשיך להאמין בקבוצה גם כשהיא סופגת הפסדים כואבים. הפסדים הם חלק מהמשחק, גם של מכבי, ומבחן הווינריות של הקבוצה, וגם של האוהדים, הוא באמונה שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר ושתמיד אפשר לקום מהקרשים. להצעות ללהעיף שחקנים, מאמנים וחברי הנהלה יהיה מספיק זמן בסוף העונה. עכשיו זה הזמן לתמוך במי שנמצא שם, וזה כולל את ביינום וקאמינגס ואליהו ויותם וצביקה. התמיכה הזאת היא גם מה שהופך את הקהל של מכבי לטוב באירופה.