על ועדת וינוגרד

[יוסף בן דוד שוורץ]

על ועדת וינוגרד

בקיץ 2006 נחלה מכונת המלחמה הציונית מפלה בלבנון. אילו מדינת ישראל הייתה מדינה בעלת אופי שונה, היינו עדים להפגנות ושביתות של ההמונים היהודים בישראל, כנגד שליטי ישראל על תפקידה של ישראל בשרות האימפריאליזם האמריקאי. הייתה זו מלחמה שנועדה לחזק את הממשלה הפרו אימפריאליסטית של סניורה בלבנון כחלק מהשליטה הנחלשת של ארצות הברית באזור. אולם במקום תנועה שמאלית בקרב היהודים ראינו תנועה ימנית שיצאה לא כנגד המלחמה עצמה, ההרס של לבנון , הרצח של למעלה מאלף אזרחים לבנוניים כשם שהפקרת האזרחים הישראלים הפשוטים, אלא תנועה ימנית כנגד "הפישלונרים". תנועה שביקרה את הממשלה על שלא הייתה יותר יעילה ברצח ובהרס שחוללה. תנועה זו התמוססה במהירות די גדולה והממשלה הקימה וועדת חקירה מטעמה שתפקידה היה כמובן לגונן על הממשלה. תפקידן של וועדות חקירה הוא להרגיע את הרוחות וזאת עשה ביעילות דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד. בקרב ציונים רבים הייתה ציפייה כי לאחר דו"ח ביניים ביקורתי מבחינה טכנית, מבלי לגעת כמובן בסיבות הממשיות של המלחמה, יתפרסם דו"ח סופי וקטלני מבחינת אולמרט. אולם אלו שפיתחו אשליות אלו היום מוצאים עצמם מאוד מאוכזבים משום שדו"ח זה אינו יותר מ"כרטיס צהוב" אומנם הדו"ח מצביע על כך כי המלחמה הייתה כשלון רציני לצבא הציוני שנבעו משגיאות צבאיות ופוליטיות של הממשלה והפיקוד של הצבא, ו"הסתיימה מבלי שיכלה למנוע את ירי הטילים של חיזבאללה" אולם באותה עת הדו"ח יוצא להגנת הממשלה:" אנו מאמינים כי אולמרט ופרץ פעלו מתוך מוטיבציה ותפיסה המונעת מאינטרס ישראל". דו"ח סופי זה משקף את העובדה כי לדעת כותבם נרגעו בינתיים הרוחות ואין לכן כל צורך להתיז את ראשו של אולמרט כדי להציל את הממשלה. אחר הכול תפקידם של שופטים הוא לשמש כלב שמירה של השיטה. אולמרט כמובן חש רגשות רווחה, "הכתם המוסרי הוסר מעלי", בעקבות המסקנות העולות ממנו. והוא משבח את הדו"ח " דו"ח וינוגרד הוא מעמיק ומקיף, ומציב שאלות לא פשוטות, כך אמר היום (חמישי) ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בישיבה ראשונה עם שרי מפלגתו, קדימה. לדבריו הממשלה ממשיכה לתקן את הליקויים" לבני שנחשבה ליורשת אפשרית של אולמרט הבינה להיכן נושבות הרוחות ואמרה " אנו צריכים להמשיך יחד. זו לקיחת אחריות","הדו"ח קשה, המילים 'מלחמה שהוחמצה' הן מילים שקשה לעם ישראל לשמוע.יש משפחות ששילמו מחיר כבד וגם המדינה שילמה מחיר.כולנו חלק ממשלה שקיבלה החלטות והתחלנו בחדר הזה. האחריות לא הוסרה מעל כתפנו אמש ? להיפך". שר הפנים, מאיר שטרית, אמר כי "קדימה צריכה להתאחד מאחורי ראש הממשלה". שר התחבורה, שאול מופז, אמר כי "יש להחליף את המילה 'שרידות' ב'יציבות'". הוא קרא לראש הממשלה ליישם את עיקרי הדו"ח. שר המלחמה לשעבר השוטה פרץ המרגיש מאוכזב על כך שהוא שילם את מחיר ההרפתקה הצבאית המנובזת ובציניות האופיינית לציונים גם אמר:" הרגשתי שלם עם עצמי כי ניתנה לי הזדמנות להיחשף למקורות העוצמה והאיכות האנושית של מדינת ישראל",תקף את ברק על כך שהזרעים לכישלון הצבאי נטמנו באדמה עוד בתקופת כהונתו כראש ממשלה, אך המשיך והודיע כי על מפלגת העבודה להמשיך ולהישאר בממשלה. הסיכוי הוא שברק כראש מפלגת "העבודה" הציונית, מפלגה בורגנית ציונית לכול דבר, יישאר בממשלה. נתניהו מרגיש שהשלל לו הוא ציפה נלקח מפיו ברגע האחרון. כל וועדת החקירה לא היה יותר מאירוע טלוויזיוני בו זכה ערוץ 10 שהכריז בבומבסטיות " יום הדין הגיע", משפט הלקוח מהתוכנית המטופשת המאוד פופולארית "הישרדות" שלא במקרה משתלבת כה טוב בהלכי הרוחות ובצרכי הממשלה הציונית. יש אפילו כאלו הרואים בה תקווה לשיטה הציונית. הם אומרים "אם למרותמהכול יש בין המתחרים אנשים הגונים, אולי יימצאו כאלו בין שליטי ישראל" תום שגב ההיסטוריון הפוסט ציוני כתב מאמר בו כתב: . "השאלה העיקרית שעמדה בפני חברי הוועדה הייתה מדוע לא ניצחה ישראל במלחמה. כמו ישראלים רבים, הוועדה סבורה שהמדובר בהחמצה. אך השאלה העיקרית הראויה לעמוד לדיון היא אם הייתה זו מלחמה חיונית. אם לא הייתה חיונית - היא הייתה מיותרת. אין מלחמות אחרות. עמדה שכמובן מצדיקה מלחמות אחרות של מדינת ישראל כחיוניות דהינו מוצדקות" . עמדה זו הנחשבת מאוד רדיקאלית בקרב הציונים רק מעידה עד כמה תושבי מדינת ישראל היהודים ניצבים עם המדינה הבורגנית האימפריאליסטית. אולם לא רק אולמרט חש ברווחה, השותף הפלסטיני שלו, המייצג את הבורגנות הפלסטינית גם הוא חש ברווחה שכן עתה ניתן להמשיך ולזרוע אשליות בדבר "תהליך השלום" הדמיוני. ביום שלישי הוא נפגש עם מובארק המייצג את הבורגנות המצרית המודיע כי ימנע בקרוב כניסת עזתיים למצרים והודיע לו כי הוא מסרב לדון עם החמאס, וממשיך בבקשתו לשמש כשוטר עבור ישראל וחומת הגטו שהקימה עבור תושבי עזה. לדברי העיתון המצרי הידוע, אל אהרם, מצריים תסגור את הגבול עד לסוף שבוע הבא. צעד שפירושו סיוע להסגר שישראל מטילה.

 

[יוסף בן דוד שוורץ]

2.

אולם אין זה כה פשוט משום שעתה מתחיל לחץ גם משליטי ישראל על מובארק לספח את עזה למצריים. צעד זה לדעת חלק משליטי ישראל יצוד שתי ציפורים במכה אחת. הראשונה היא כי ישראל תיפתר מכל אחריות לנצורים בעזה, השנייה היא כי כוחות הצבא והמשטרה המצריים בסיוע הכוחות של אבו מאזן הם שידכאו את שאיפות החופש של הפלסטינים. במאמר שהופיע בימים האחרונים בג'רוזלם פוסט הכתב האמריקאי דניאל פייפ המקורב הן לממשלת ישראל והן לבית הלבן קורא לשליטי ארצות הברית לתת אור ירוק למצרים לספח את עזה. "Washington and other capitals should declare the experiment in Gazan self-rule a failure and press President Hosni Mubarak of Egypt to help, perhaps providing Gaza with additional land or even annexing it as a province," סיפוח של עזה דורש את הסכמת הנהגת הרשות הפלסטינית כשם שאת הסכמת הנהגת החמאס. על רקע זה יש להבין את הידיעות המתפרסמות כי שוטרים של חמאס מונעים יציאת רכבים מעזה, ואת העובדה כי מובארק הופך למתווך בין הנהגת החמאס והנהגת הרשות הפלסטינית. אולם תוכניות אלו קשות להגשמה משום ההתנגדות ההולכת וגוברת של ההמונים לא רק הפלסטינים כולל בישראל אלא בכול מדינות ערב כולל במצרים. ככול שהתנגדות ההמונים גדלה כך נחשפות ההנהגות הבורגניות. הפתרון היחיד שיממש את זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני היא מהפכה בראשה יעמוד מעמד הפועלים הערבי, אולם לשם כך יש הכרח לבנות הנהגה מהפכנית של מעמד הפועלים המודע לתפקידיו ההיסטוריים. .לא במקרה מותו של ג'ורג חבש מנהיגה ההיסטורי של החזית העממית לשחרור פלסטין, אשר נפטר ביום שני תופס מקום כה מרכזי באמצעי התקשורת הערביים. עבור מיליונים רבים באזור הוא ביטא את המצפון הערבי ואת השאיפה לחופש מהאימפריאליזם והציונות ולאחדות האזור. הוא עצמו היה פליט כתוצאה מהגרוש של המוני העם הפלסטיני על ידי המדינה הציונית ב1948 בהיותו ילד. גירוש לו היה אחראי באופן ישיר רבין שלימים יתארו אותו השמאל הציוני ואף הסטליניסטים המקומיים -מק"י כקדוש לאחר שנרצח. הוא היה לוחם שביקש לשים קץ לשליטה של הקולוניאליזם על העולם הערבי. אולם הוא היה לוחם של מעמד הביניים. הוא עצמו היה רופא בדומה לצ'ה גווארה ולמד רפואה באוניברסיטה האמריקאית , בבירות. ב1953 הוא ייסד את התנועה הלאומית הערבית The Arab Nationalist Movement תנועה פן ערבית. ב1969 כאשר הוא כבר רופא ילדים, הוא אימץ ורסיה של "המרקסיזם" האופייני למעמד הביניים. לא היה זה כמובן המרקסיזם של מרקס, לנין וטרוצקי , המרקסיזם של מעמד הפועלים המודע. אולם גם כלוחם של מעמד הביניים שבתנאים אחרים, אילו למעמד הפועלים הייתה הנהגה מהפכנית היה הופך , כך יש לקוות לבן ברית של מעמד הפועלים, הוא הטיל את חיתו שלו על הציונות וממשלות ערב ששיתפו פעולה עם האימפריאליזם. המלך חוסין הטיל פרס כספי על ראשו. הוא היה שייך לדור ולמעמד שהצמיח את פרנץ פאנון,מאו, גנרל גיאפ הוייטנאמי וצ'ה גווארה ומהרעיונות שלהם הוא הושפע.. כחלק מתנועות זעיר בורגניות לאומניות רדיקליות ב"עולם השלישי" חבש כינה עצמו מרקסיסט. בפועל הוא הושפע מהרעיונות הסטליניסטים של מהפכה בשני שלבים. ראשית מהפכה לאומית שתאחד את הערבים על כל המעמדות שלהם ובעתיד הרחוק מהפכה סוציאליסטית. בתנאים אחרים אולי היה מסוגל לבצע מהפכה בורגנית דמוקרטית חלקית בדומה למהפכה בראשה עמד פידל קסטרו או המהפכה של מאו דז'ה טונג . אולם בעוד פידל הפיל משטר רקוב וחלש, ומאו בראש צבא איכרים הפיל משטר רקוב של צ'או קיי צ'ק, מכונת המלחמה הציונית הייתה מכשול שהפרוגראמה שלו לא הייתה מסוגלת להתגבר עליו. הוא מעולם לא הבין כי הבורגנות הפלסטינית עצמה היא מכשול לחלומותיו ומבלי שמעמד הפועלים יפיל את המדינות הבורגניות באזור ויקים פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון החלום שלו עמו ניתן להזדהות של שחרור העם הפלסטיני נידון לכישלון. הפוליטיקה שלו הייתה למעשה הפוליטיקה הרפורמיסטי של החזית העממית, מסיבה זו מעולם לא נאבק פוליטית באופן עקבי כנגד ההנהגה של הפת"ח שבראשה ניצב יאסר ערפאת. הלקח ההיסטורי הוא כי אחדות לאומית במקום מלחמת מעמדות מוליכה לשיתוק. מאחר והוא לא יכול היה להתגבר על מכונת המלחמה הציונית באמצעים של מלחמת גרילה הוא פנה בעיקר לטרור אישי כחטיפת מטוסים על מנת כפי שהסביר "לעורר את מצפון העולם", פעולות שרק סייעו בסופו של דבר לשליטים האימפריאליסטים במערב והציוניים. אולם העובדה כי ההמונים הערבים מתאבלים עליו אבל עמוק מעיד על כך שהעניין במרקסיזם הולך ומתחזק בכול האזור. הסיבות לכך ברורות: המשבר המעמיק של השיטה האימפריאליסטית, הדיכוי האימפריאליסטי והציוני, שיתוף הפעולה של הבורגנות הערבית עם האימפריאליזם והציונות, כישלונה של התנועה הלאומית של אבו מאזן וושתפיו ולכך עתה מתחיל להתווסף חוסר האונים של הנהגת החמאס המחוסרת פרוגראמה מהפכנית לפתור את השאלה הלאומית הפלסטינית הבוערת. המאבק הפוליטי כיום הוא להתוות למעמד הפועלים ולהמונים את הידע הממשי מהו המרקסיזם המהפכני האותנטי של מרקס, לנין וטרוצקי. הדרך לשחרור האזור והעם הפלסטיני בדרך של המהפכה הפרולטארית. מהפכה שלעולם לא תתממש ללא מפלגה מהפכנית של מעמד הפועלים. מעמד הפועלים הערבי הוא היחיד שהוא מעמד מהפכני עקבי. הפועלים היהודים בישראל ברוב רובם משום אופייה של החברה הישראלית כחברה של קולוניאליסטים מתנחלים מתיישבים הזוכים לפריבילגיות על חשבון העם הפלסטיני והפועלים בעולם ובעיקר הסופר מנוצלים, אינם מסוגלים אלא לכול היותר בחלקם לתמוך במהפכה של מעמד הפועלים הערבי.