על חברותא ומימותא
עם צאת שבת נכמסתי שוב לרמב``ם, תאונת אופנוע עם חצי רגל שבורה וחצי אופנוע בפח. אין ספק יצאתי בנס לאור המקרה. (בפעם הראשונה חיידק רעב בגופי). ועצרתי, או יותר נכון נעצרתי שוב להסתכל על החיים במבט קצת אחר, שבת פינחס וברכת הגומל, סמלים של רייקי סמלים של כך וכך ובכלל פילוסופיה של חדר מיון... ובאמת קצת מוזר לי עכשיו... קצת מוזר כי הקרקע שוב נשמטת ושוב אין במה לתפוס ורצף החיים שוב קופץ לו ומנסה להראות משמעות או שיעור שאני כנראה לא מצליח להבין... והגבולות של הטוב והרע ספק וודאי, הנכון והלא נכון יחד עם החברים והחיים קצת נאבדים. אין ספק שהעיקר הם החיים ואין דבר גדול מהם אך מהו העיקר בחיים? אהבת הזולת, לדון לכף הזכות, לא לכעוס, לצחוק, לחייך, לקבל ולאהוב לתמוך ולקבל תמיכה, נתינה... תיקון וגלגול, קארמה ו``מנכוס`` ... - הלכה למעשה תמיד מועד בבור לא גלוי וזה כל כך כואב. ואיפה בכלל אבדה לה נשמתי בסיפור... כמה גדול הוא הכאב כשהנשמה כואבת. מִתרוממת היא אֶל על והיא חשה כי כנפֶיהָ נִשברו. צועקת היא בקִרְבָּהָ פנימה מֵעָצְמַת מכאוביהָ, אוי, מי יושִיעַ לָה - ``מִן הַמֵצַר קָרָאתִי יָה עָנָנִי בַמֶרְחַב יָה``. הרב קוק.
עם צאת שבת נכמסתי שוב לרמב``ם, תאונת אופנוע עם חצי רגל שבורה וחצי אופנוע בפח. אין ספק יצאתי בנס לאור המקרה. (בפעם הראשונה חיידק רעב בגופי). ועצרתי, או יותר נכון נעצרתי שוב להסתכל על החיים במבט קצת אחר, שבת פינחס וברכת הגומל, סמלים של רייקי סמלים של כך וכך ובכלל פילוסופיה של חדר מיון... ובאמת קצת מוזר לי עכשיו... קצת מוזר כי הקרקע שוב נשמטת ושוב אין במה לתפוס ורצף החיים שוב קופץ לו ומנסה להראות משמעות או שיעור שאני כנראה לא מצליח להבין... והגבולות של הטוב והרע ספק וודאי, הנכון והלא נכון יחד עם החברים והחיים קצת נאבדים. אין ספק שהעיקר הם החיים ואין דבר גדול מהם אך מהו העיקר בחיים? אהבת הזולת, לדון לכף הזכות, לא לכעוס, לצחוק, לחייך, לקבל ולאהוב לתמוך ולקבל תמיכה, נתינה... תיקון וגלגול, קארמה ו``מנכוס`` ... - הלכה למעשה תמיד מועד בבור לא גלוי וזה כל כך כואב. ואיפה בכלל אבדה לה נשמתי בסיפור... כמה גדול הוא הכאב כשהנשמה כואבת. מִתרוממת היא אֶל על והיא חשה כי כנפֶיהָ נִשברו. צועקת היא בקִרְבָּהָ פנימה מֵעָצְמַת מכאוביהָ, אוי, מי יושִיעַ לָה - ``מִן הַמֵצַר קָרָאתִי יָה עָנָנִי בַמֶרְחַב יָה``. הרב קוק.