4 בבוקר לא נרדמת
New member
על חוויותי בביטוח לאומי
לגבי הביטוח הלאומי, אני חולת סרטן עם גרורות לאגן, לריאות ולעמוד השדרה, היום זה גרוע יותר, כי חוליה אחת מגרורות, החלה להתפורר, כי החוליה נאכלה בעקבות הגרורות, התפוררה בגלל ההקרנות, אם פעם עוד יכולתי להכין לי משהו קל לאכול, אז היום נס קפה נהיה לי פרוייקט כי המצב שלי היום הוא יותר קשה בגלל חוליה שבורה, אני מנסה לעשות כל מה שאפשר בכדי להבריא, אני לא יודעת עד כמה אפשר להבריא לגמרי, אני בן אדם שחושב חיובי כל הזמן ומאמין שהוא מבריא, אני כזאת, אני עושה כל מה שאפשר בכדי להבריא, זה מאוד, אבל מאוד קשה, אני נלחמת, אני לוחמת כי אני מאמינה שאני אבריא, למרות שהמון רופאים מאמינים שזה בלתי אפשרי להבריא מסרטן שהתפשט לעצמו כמו אצלי, אבל אני מנסה, הסמנים של הסרטן ממש נחתו, הסיטי מראה מצב סטטי, כלומר לא גדל ולא קטן, זה מעולה, אז אומנם יש לי כאבים, אני לא יכולה להסתובב במיטה בלי עזרה כי קשה לי להסתובב לבד, אז נכון שאני על כדורים כל הזמן של משככי כאבים, אבל אתם ביטוח לאומי לא תכניעו אותי, זה עצוב, זה עצוב שאתם לא מוכנים לשלם לנו כמו שצריך, חמי גם מקבל ביטוח לאומי אבל מבחינת שירותים מיוחדים הוא מקבל רק 50% עזרה, כלומר 24 שעות שבועיות, עזבו שהוא צריך עזרה בכל דבר אפשרי כי הוא משותק בחצי גוף, הוא בכלל לא יכול לעשות כלום, אבל עדיין הוא ככה, מקבל רק 24 שעות שבועיות, יש להם עובד שחי איתם כל הזמן, הוא נותן לו אוכל, מעביר אותו למיטה, מקלח אותו, בקיצור הכל, אבל עדיין זה כל מה שהם מקבלים.
שתדעו, עצם זה שאני מספיק צלולה בשביל לעשות פעולות בנקאיות, זה אומר שאני צריכה עזרה קלה, לא אכפת שאני לא יכולה לצאת החוצה מהבית לבד, שאני צריכה עזרה בלצאת החוצה ולהגיע לביטוח לאומי, בקיצור אני צריכה המון עזרה, אני לא יכולה להתקלח לבד, אני כבר חצי שאני לא מצליחה לצחצח שיניים, אני צריכה שיביאו לי את האוכל, שיגישו לי את האוכל, אבל יותר מזה, אני צריכה שיכינו לי את האוכל, אני לא יכולה להכין בעצמי, פעם אני עוד יכולתי להכין ספגטי, שמה בסך הכל עושים, מרתיחים סיר עם מים ואחרי זה חותכים בצל, מטגנים מעט, עם עגבניות מרוסקות מוכנות, היום גם את זה אני לא יכולה, אבל עדיין מתייחסים אלייך במצב הזה, לא מעניין אותם במשך חודשיים לא ירדתי מהמיטה, גג, היו לוקחים אותי עם כיסא הגלגלים, אבל גם זה לאיזה 20 דקות, כשלפני כן לקחתי משככי כאבים. זה לא מעניין, הגשתי שוב טפסים להגדלת השירותים מיוחדים, קיבלתי רק 50% שירותים מיוחדים, שזה אומר רק 1,401 שקל, שנועדו לתשלום מטפלת, יש לי מטפלת, אני מאוד אוהבת אותה, אני משלמת לה, שזה דרך אגב, למה לא מאפשרים לאנשים צעירים שירותי סיעוד, מישהי שתבוא, תכבס, תבשל, תגיש לי את האוכל, תעזור לי להתקלח, להתלבש, למה זה ככה, אני אומנם צעירה, אבל אני לא יכולה לעשות כמעט כלום בעצמי, למה אני צריכה להתחנן לעזרה, למה אני צריכה להרגיש בוועדה שאני משקרת למרות שאני אומרת את כל האמת ורשומה להם כל האמת לאמיתה, שאני עם חוליה שבורה, החוליה שמחברת בין עמוד השדרה לאגן, חוליה שהתפוררה עקב גרורות והקרנות למקום, אני זקוקה להמון עזרה, למה אני זאת שצריכה להרגיש הלא בסדר, למה אני צריכה להרגיש כאילו זה לא בסדר שאני פונה לביטוח הלאומי, למה???
אנחנו לא תמרור אזהרה, אנחנו בני אדם, אנא התייחסו אלינו כמו שמגיע לנו ולא כמו עוד מספר בתור
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=4410922
לגבי הביטוח הלאומי, אני חולת סרטן עם גרורות לאגן, לריאות ולעמוד השדרה, היום זה גרוע יותר, כי חוליה אחת מגרורות, החלה להתפורר, כי החוליה נאכלה בעקבות הגרורות, התפוררה בגלל ההקרנות, אם פעם עוד יכולתי להכין לי משהו קל לאכול, אז היום נס קפה נהיה לי פרוייקט כי המצב שלי היום הוא יותר קשה בגלל חוליה שבורה, אני מנסה לעשות כל מה שאפשר בכדי להבריא, אני לא יודעת עד כמה אפשר להבריא לגמרי, אני בן אדם שחושב חיובי כל הזמן ומאמין שהוא מבריא, אני כזאת, אני עושה כל מה שאפשר בכדי להבריא, זה מאוד, אבל מאוד קשה, אני נלחמת, אני לוחמת כי אני מאמינה שאני אבריא, למרות שהמון רופאים מאמינים שזה בלתי אפשרי להבריא מסרטן שהתפשט לעצמו כמו אצלי, אבל אני מנסה, הסמנים של הסרטן ממש נחתו, הסיטי מראה מצב סטטי, כלומר לא גדל ולא קטן, זה מעולה, אז אומנם יש לי כאבים, אני לא יכולה להסתובב במיטה בלי עזרה כי קשה לי להסתובב לבד, אז נכון שאני על כדורים כל הזמן של משככי כאבים, אבל אתם ביטוח לאומי לא תכניעו אותי, זה עצוב, זה עצוב שאתם לא מוכנים לשלם לנו כמו שצריך, חמי גם מקבל ביטוח לאומי אבל מבחינת שירותים מיוחדים הוא מקבל רק 50% עזרה, כלומר 24 שעות שבועיות, עזבו שהוא צריך עזרה בכל דבר אפשרי כי הוא משותק בחצי גוף, הוא בכלל לא יכול לעשות כלום, אבל עדיין הוא ככה, מקבל רק 24 שעות שבועיות, יש להם עובד שחי איתם כל הזמן, הוא נותן לו אוכל, מעביר אותו למיטה, מקלח אותו, בקיצור הכל, אבל עדיין זה כל מה שהם מקבלים.
שתדעו, עצם זה שאני מספיק צלולה בשביל לעשות פעולות בנקאיות, זה אומר שאני צריכה עזרה קלה, לא אכפת שאני לא יכולה לצאת החוצה מהבית לבד, שאני צריכה עזרה בלצאת החוצה ולהגיע לביטוח לאומי, בקיצור אני צריכה המון עזרה, אני לא יכולה להתקלח לבד, אני כבר חצי שאני לא מצליחה לצחצח שיניים, אני צריכה שיביאו לי את האוכל, שיגישו לי את האוכל, אבל יותר מזה, אני צריכה שיכינו לי את האוכל, אני לא יכולה להכין בעצמי, פעם אני עוד יכולתי להכין ספגטי, שמה בסך הכל עושים, מרתיחים סיר עם מים ואחרי זה חותכים בצל, מטגנים מעט, עם עגבניות מרוסקות מוכנות, היום גם את זה אני לא יכולה, אבל עדיין מתייחסים אלייך במצב הזה, לא מעניין אותם במשך חודשיים לא ירדתי מהמיטה, גג, היו לוקחים אותי עם כיסא הגלגלים, אבל גם זה לאיזה 20 דקות, כשלפני כן לקחתי משככי כאבים. זה לא מעניין, הגשתי שוב טפסים להגדלת השירותים מיוחדים, קיבלתי רק 50% שירותים מיוחדים, שזה אומר רק 1,401 שקל, שנועדו לתשלום מטפלת, יש לי מטפלת, אני מאוד אוהבת אותה, אני משלמת לה, שזה דרך אגב, למה לא מאפשרים לאנשים צעירים שירותי סיעוד, מישהי שתבוא, תכבס, תבשל, תגיש לי את האוכל, תעזור לי להתקלח, להתלבש, למה זה ככה, אני אומנם צעירה, אבל אני לא יכולה לעשות כמעט כלום בעצמי, למה אני צריכה להתחנן לעזרה, למה אני צריכה להרגיש בוועדה שאני משקרת למרות שאני אומרת את כל האמת ורשומה להם כל האמת לאמיתה, שאני עם חוליה שבורה, החוליה שמחברת בין עמוד השדרה לאגן, חוליה שהתפוררה עקב גרורות והקרנות למקום, אני זקוקה להמון עזרה, למה אני זאת שצריכה להרגיש הלא בסדר, למה אני צריכה להרגיש כאילו זה לא בסדר שאני פונה לביטוח הלאומי, למה???
אנחנו לא תמרור אזהרה, אנחנו בני אדם, אנא התייחסו אלינו כמו שמגיע לנו ולא כמו עוד מספר בתור
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=4410922