על חמות, זוועות ושאר ירקות ../images/Emo5.gif../images/Emo7.gif
ובכן אני ניחנתי לצערי בחמות בעלת התנהגות מזעזעת ומשפילה וככל שעובר הזמן ואני מבליגה ושותקת היא מסלימה את פעולותיה (מזכיר קצת את העימות הישראלי פלסטיני....) כשאני ובעלי היינו חברים הכל היה בסדר והיא הייתה נורא נחמדה אלי, אבל היחס שלה השתנה כאשר התחתנו והיא הבינה שירדה ממעמדה (שהאמת, לא היה משהו בעיני בנה עוד לפני כן). שתבינו, היא מעולם לא אמרה לי ברוכה הבאה למשפחה או משהו כזה עוד לפני החתונה (ועד עכשיו) וחיפשה סיבות לא לחבב אותי. אני מצידי תמיד נתתי לה את הכבוד שלה והייתי בסדר איתה ולא נתתי לה סיבות לדבר עלי (כי ידעתי שהיא מחפשת סיבות למה אני "מגעילה").. הייתי יושבת בשקט ומבליגה. לכלה השניה שלה (גיסתי) היא עשתה אותו דבר וזה הגיע לפיצוץ והן כיום לא מדברות. מיותר לציין שהמשפחה שלי (מרוקאית וחמימה) קיבלה את בעלי בזרועות פתוחות כאילו הוא אחד מהם. השיא היה בשבוע שעבר כאשר היינו באירוע משפחתי והיא פשוט התעלמה מקיומי ולא דיברה איתי (לזה אני רגילה) אבל כאשר הגיע איזה בן דוד רחוק שלה והיא הציגה את כל היושבים לשולחן (זה בעלי / זה הבן שליוכו´) ואני ישבתי שם היא פשוט פסחה עלי ולא הציגה אותי לאותו בנאדם... כאילו שאני לא חלק מהמשפחה שלה.... אני פשוט נעלבתי באותו הרגע אבל לא אמרתי שומדבר.. בדרך חזרה הביתה נהגתי כל הדרך והתעצבנתי עם בעלי על הענין (כמעט עשיתי תאונה מעצבים) והוא מבחינתו לא מוכן לומר לה שומדבר כי הוא אומר שזה לא יעזור וככה היא (וככה זה נגמר גם עם הגיסה שלי בסופו של דבר בפיצוץ). אני לא מוכנה לעבור על זה לסדר היום כי נמאס לי להבליג... מה לעשות בנות????
ובכן אני ניחנתי לצערי בחמות בעלת התנהגות מזעזעת ומשפילה וככל שעובר הזמן ואני מבליגה ושותקת היא מסלימה את פעולותיה (מזכיר קצת את העימות הישראלי פלסטיני....) כשאני ובעלי היינו חברים הכל היה בסדר והיא הייתה נורא נחמדה אלי, אבל היחס שלה השתנה כאשר התחתנו והיא הבינה שירדה ממעמדה (שהאמת, לא היה משהו בעיני בנה עוד לפני כן). שתבינו, היא מעולם לא אמרה לי ברוכה הבאה למשפחה או משהו כזה עוד לפני החתונה (ועד עכשיו) וחיפשה סיבות לא לחבב אותי. אני מצידי תמיד נתתי לה את הכבוד שלה והייתי בסדר איתה ולא נתתי לה סיבות לדבר עלי (כי ידעתי שהיא מחפשת סיבות למה אני "מגעילה").. הייתי יושבת בשקט ומבליגה. לכלה השניה שלה (גיסתי) היא עשתה אותו דבר וזה הגיע לפיצוץ והן כיום לא מדברות. מיותר לציין שהמשפחה שלי (מרוקאית וחמימה) קיבלה את בעלי בזרועות פתוחות כאילו הוא אחד מהם. השיא היה בשבוע שעבר כאשר היינו באירוע משפחתי והיא פשוט התעלמה מקיומי ולא דיברה איתי (לזה אני רגילה) אבל כאשר הגיע איזה בן דוד רחוק שלה והיא הציגה את כל היושבים לשולחן (זה בעלי / זה הבן שליוכו´) ואני ישבתי שם היא פשוט פסחה עלי ולא הציגה אותי לאותו בנאדם... כאילו שאני לא חלק מהמשפחה שלה.... אני פשוט נעלבתי באותו הרגע אבל לא אמרתי שומדבר.. בדרך חזרה הביתה נהגתי כל הדרך והתעצבנתי עם בעלי על הענין (כמעט עשיתי תאונה מעצבים) והוא מבחינתו לא מוכן לומר לה שומדבר כי הוא אומר שזה לא יעזור וככה היא (וככה זה נגמר גם עם הגיסה שלי בסופו של דבר בפיצוץ). אני לא מוכנה לעבור על זה לסדר היום כי נמאס לי להבליג... מה לעשות בנות????
