על חמות, זוועות ושאר ירקות

קרןש

New member
Rona25

אין לי כ"כ מה להוסיף אחרי הדעות הרבות שהוצגו פה יכולה להגיד לך שרק בדיבורים אפשר לפתור דברים ופה אני מסכימה עם יעלי2 זו רק ההתחלה של חייכם המשותפים ואל תשכחי שבעלך "תקוע" באמצע אז העצה שלי היא לדבר עם החמה על כל מה שעל ליבך... וחוץ מזה קבלי
על שאת כ"כ חזקה בעניין כואב שכזה.
 

shelycat

New member
הגעתי.........

ולצערי אין לי המון שורות טובות. לגבי השיחה עשיתי את זה והייתי שם-אל תנסי אפילו, אחרי שיחה מאוד טעונה ביני לבינה שהגיעה ממקום של רצון לפיוס זה החזיק שבוע ואח"כ הפך לפיצוץ ענק שבו היא פשוט השתמשה ברצון הטוב שלי ובדברים שגיליתי לה לרעתי-היא פשוט ניצלה את העובדה בלי בושה והתייחסה אל זה כאל הפגנת חולשה שלי. מה שכן עשינו ועובד (בסוף-אבל צריך המון ביצים): א. תשלימי עם העובדה שמה שלא תעשי את לא בסדר (תמיד!) בעיניה ולמצב הזה יש המון מינוסים אבל כמה פלוסים. ב. דברי עם בעלך ותבקשי OK לא להגיע יותר (רוצה שילך לבד) כי זה מכניס אותך למתחים ופוגע לכם במערכת היחסים (אותי בתור התחלה היא לא ראתה חצי שנה לפני החתונה ואחרי החתונה והפיצוץ הגדול נעלמתי לשלושה חודשים כל ואחר כך לחודשיים-את מבינה את הקטע)-לא בקטע של ברוגז אלא בקטע של התחמקות (יש לך מבחן/מיגרנה/התחייבות משפחתית בצד שלך מה שלא יהיה). ג. אחרי פיצוץ מאוד גדול שהיה לנו אחרי החתונה (ה-פיצוץ) הבהרתי שאני אליה הביתה לא נכנסת ואנחנו נפגשים מעכשיו במגרש נייטרלי (בתי קפה ומסעדות) כך שלאף אחד אין את האפשרות להרגיש לגמרי "בבית" (חוסך סצנות ובושות), לא צריך לאמר בפירוש אלייך הביתה אני לא נכנסת אלא פשוט כל הזמנה שלה תלווה בסירוב ובהזמנת נגד למקום אחר. עכשיו ההתחלה היא קשה והיא לא התביישה להפעיל לחץ כבד על עמית אבל הוא ילד גדול והתמודד עם זה יפה-סך הכל זאת אמא שלו והבנים יודעים הכי טוב לסתום להן את הפיות ולהגן עלינו כשאנחנו לא שם. והתוצאות: היום אנחנו עוד מעט שנה אחרי הפיצוץ הגדול, וכמו שעמית אמר בפעם האחרונה שפגשנו את אמא שלו "רואים שהיא נזהרת איתך" (הרבה פעמים עמית החליט לא לפגוש את אמא שלו כיוון שאני לא באתי וכך יצא שהיא ראתה אותו אחת לחודש-חודשיים), אנחנו עכשיו מסתדרות ונחמדות אחת אל השניה על פני השטח אבל אני לא נותנת לזה להשפיע עלי כיוון שאני יודעת שכשהיא תרגיש בטוחה שוב היא תחזור לטריקים שלה-אבל לי אין בעיה לחזור ולהעביר אותה "טיפול" שוב- אני הודעתי בפירוש שאם אני לא יכולה (ואני לא יכולה) להכריח אותה לכבד אותי אני אגרום לה לפחד ממני. או במילים אחרות מה שלא יכנס בטוב יכנס ברע- וחשוב מאוד תני לבעלך להמשיך ללכת לשם במידה והוא יחליט לא ללכת יותר שזאת תהיה ההחלטה שלו (וסביר שאחרי פעמיים שלוש ימאס לו ללכת לשם לבד ולשמוע אותה) ואיבוד השליטה הוא הדבר שהכי מפריע לאמאות מהסוג הזה, דבר נוסף הוא לנסות להוריד את רמת התלונות עליה בפני בעלך (בשביל זה יש אותנו וחברות אחרות) כיוון שאז אוטומטית הוא ייגן עליה, כשאת תפסיקי להתלונן עליה והיא תמשיך בקטעים שלה יהיה לו יותר קל לראות את חוסר האיזון בכוחות ולהגן עלייך כיוון שאת החלשה יותר בעיניין ואפילו בסופו של דבר לעמוד נגדה. והכי חשוב להדגיש: כשאת לא שם את לא נעלבת/נפגעת/מתעצבנת מה שתורם לבריאות שלך ולבריאות מערכת היחסים שלכם, אתם צריכים להגיע להחלטה לשמור על שלום בית ואתם צריכים להחליט איזה בית חשוב יותר שלכם או שלה, כשאת לא שם היא זאת שנפגעת/נעלבת מזה שאת לא מגיעה למרות שעל פני השטח היא לא מחבבת אותך היא עדיין רוצה שליטה מלאה גם בשק החבטות שלה. קחי לה את השליטה ותרגישי הרבה יותר טוב בחייך.
 

rona25

New member
שלי

קודם כל המון תודה על התשובה המושקעת... קראתי את מה שכתבת ואני חושבת שזה הצעד הנכון לעשות - להוריד הילוך ולהנמיך ציפיות. אני אישית בנאדם מאוד רגיש שרוצה להיות בקשרים טובים עם כולם (ולא לריב / להסתכסך עם אף אחד) ובגלל זה כ"כ השתדלתי והבלגתי. אבל כנראה שזו באמת לא השיטה. אני אנסה את מה שהצעת - השאלה שלי מה יהיה כאשר יהיו לנו ילדים - הנכדים שלה? האם אז יהיה אפשר ליישם את שיטת ההתעלמות או שניכנס לחיכוכים מזן חדש על רקע הרצון שלה לראות את הנכדים???
 

shelycat

New member
..................

האמת בעיניני ילדים אני מתכוונת בהחלט להשאיר את חמותי בסיטואציה של "על תנאי", תתנהג יפה, תכבד אותי ואת הדרך שנבחר לחנך את ילדנו היא תצ`ופר ותזכה לזמן אם הילדים, לא תתנהג יפה אז אני בטח לא אשאיר את ילדי אם מישהו שאני לא סומכת עליו ושלא מכבד אותי (ולו על פני השטח). אני יודעת שזאת גישה קצת נוקשה וכולם יאמרו "מה אשמים הילדים?", אני גדלתי במשפחה מאוד קטנה אם סבים מאוד מבוגרים שאהבו אותי אבל לא היו מעורבים בחיי היום-יום שלי (גם גרו רחוק בנוסף לכל) ואני לא מרגישה שנחסך ממני משהו כי קיבלתי המון אהבה. לילדי יהיו את הורי שיאהבו אותו, ואת ההורים של עמית (והסבים שלו שעדיים בחיים שאני מאוד אוהבת), אותי ואת בעלי כמובן ויהיה להם דוד אחד (אנחנו לא ביחסי דיבור עם אחותו ואין סיכוי שהיא תתקרב ותהנה מילדי). ילדים הם פרס, הם הדבר הכי יקר ושביר ומדהים בעולם ואני לא אפקיד אותם בידיים של מי שאני לא בוטחת בו. כך שאם חמותי תמשיך בהתנהגות טובה היא תזכה להיות "סבתא פעילה" ושותפה לחיי הנכדים שללה ואם היא לא תתנהג כראוי היא תהיה סבתא של חגים וימי הולדת ושום דבר מעבר לזה. בכל מקרה כשנגיע לגשר נעבור אותו (יש מספיק זמן לסיים את סידרת החינוך מחדש עד אז) ואני בטוחה שהיא (חמתך וחמתי) תרגיש את ההפסד הרבה יותר מכם הרי אתם תיזכו להיות חלק מחיי ילדכם והיא תצתרך להסביר לכל חברותיה למה היא לא יודעת מה קורה עם הנכד/ה שלה, היא לא תוכל לקחת את הילד לס"ד (עם כל הסבתות), לה לא יהיו תמונות שלו או ציורים שהוא הכין בשבילה על המקרר, היא לא תזכה להיות שותפה ואני רואה כבר עכשיו את חמותי מקנאה בחברותיה ואחותה הגדולה שהן כבר סבתות וכולן שואלות אותה מתי אצלכם? (ואז שואלים אותנו כמובן)-אף אחד לא אוהב להיות שונה מידי ולתת הסברים למה הוא לא מעורב בחיי הילדים-היא תמיד יכולה לאמר "אני סבתא עובדת וצעירה" אבל מי באמת מאמין לאלו שאומרות את זה? בכל מקרה תפעילי עליה סדנת "חינוך מחדש" שבסוף תעבוד גם לטובתך כי היא תדע את מקומה ותבין שהאיום הוא רציני, דבר נוסף אף אישה לא אוהבת לראות אשה אחרת מקבלת את מה ששייך לה במקרה שלך היא לא אוהבת שגנבת לה את בנה אבל כשהיא תראה כמה אימך דומיננטית בחייך ובחיי בעלך ואח"כ הילדים היא תרצה גם להיות חלק מזה "הרי הנכדים הם שלה! לא של אמא שלך" והיא תנסה לעבור לצד הטוב יותר כדי ל"נצח" את הצד השני. קחי בקלות תדאגי קודם כל להיום כי הדברים שאנחנו עושים בשנה/תקופה הראשונה לחיי הנישואין שלנו יהפכו לדפוסים קבועים בהמשך ויש חלון הזדמנויות קצר להוכיח ולשנות איך דברים פועלים-תפגיני שאת לא מרגישה מחוייבת אז היא תבעט ותכעס שהיא איבדה שליטה אבל בסופו של דבר מוטב היא מאשר את.
 

יעלי2

New member
לכן הקדמתי ואמרתי שתדברי עם שלי אבל

כל חמות והסיפור שלה, ואת חייבת לפחות לנסות. גם שלי יסתה לדבר איתה. אסור לך לחשוב שזה נידון לכישלון מראש-כי בסוף זאת תהיה נבוה שמגשימה את עצמה. תבואי עם כל האנרגיות החיוביות שלך ותנסי. תעשי מה שאת יכולה ואם אחרי שיחה (דבר מינימלי בנסיבות המחורבנות אליהםפ נקלעת) זה לא ילך והיא תישאר בשלה, אז תנקטי ב PLAN B. אבל זה לא טוב לקחת כל דבר ככתובו וכילשונו (ולשלי אני לא מקנאה בך על הסבל ולכן אני בעד התוכנית האלטרנטיבית). אני הקרציה דבקה בשלי (שלי - לא שליקט
). קודם לדבר אחר כך לנקוט בגישת הודני=העלמות.
 

danonit

New member
אני עם שלי!

שלי, לדעתי את ממש צודקת! העיקר שבן הזוג משתף פעולה ותומך...
 

rona25

New member
תודה לכולכן ../images/Emo42.gif

בעלי היקר קרא את כל השרשור ושוכנע לדבר איתה סוף סוף.... מה שלא עשו הדמעות והמילים שלי - עשו התגובות שלכן... אני מקווה שיהיה בסדר!!!!
 

נועה בת

New member
אהלן נשואות

הייתי בסרט הזה כמה שנים טובות עד שיום אחד קמתי ואמרתי די מספיק עם העלבות מספיק עם ירידות . אני לשם לא הולכת יותר ובעלי יכול ללכת מרצונו ולבדו. להם זה לא היה איכפת והוא מהר מאוד ויתר על הביקורים הללו, וכשהמצב החריף מהצד שלהם כמובן ביגללי "הוא לא בא כי היא לא נותנת לו לבוא והוא לא מתקשר כי היא לא מרשה לו... " ועוד דפקטיות שכזו, אז הוא פשוט פקח עניו ולאט לאט התנדף מחייהם. כמובן שהכול לווה בפיצוצים אדירים התוצאה הסופית - לא ראינו אותם חמש שנים, יש לי ילדה בת 3 שמעולם הם לא ראו ( " אנחנו מוכנים לראות אותה בתנאי שרק אתה תבוא עם הילדה והאישה תישאר בבית ... " - כמובן שהוא לא הלך ) ואתם יודעים - מסתבר שזה לא סוף העולם... יש לנו חיים שקטים ושלווים עם הרבה אהבה והרמוניה וחסל סדר מריבות מה אמא שלו אמרה לי והעליבה אותי ..... אז יש חיים אחרי החמות, ולא כולם מתחתנים עם המשפחה..............
 

אתי@

New member
שמחה לשמוע שבעלך אחריך עד הסוף

בטוב וברע. לא תמיד זה ככה. ברוב המקרים הבעלים נקרעים בין האמא לאישה... ואז זה יותר מסובך לכל הצדדים...
 

טליה28

New member
../images/Emo140.gifהאם יש לה נכדים?

כי אם אין לה נכדים אז היא לא יודעת מה היא מפסידה.אני מכירה המון חמות שהפסידו את נכדיהם בגלל שלא היו מוכנות לקבל את כלותן וחבל .אני חושבת שאת כן צריכה לדבר איתה ולהבהיר לה שאת לא האויבת שלה.
 

נועה בת

New member
אין לה עוד נכדים

הכלה השניה פשוט לא מצליחה להביא ילדים .... והחמה - היא כול טיפשה - כול ניסיון לשוחח איתה נגמר בשאגות . שאני הורסת לבן היקר שלה את החיים , שהוא עצוב איתי ולא טוב לו . מעניין , זה שהוא אומר שאני הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים לא משכנע אותה. אני הכלה ואני אשמה. נקודה. השקט והשלום איתה יבוא רק לאחר גירושין . היא הבהירה את זה חד משמעית . אז תגידו לי אתם מה מעדיף ? בחרתי לחיות את חיי ובעלי בחר לחיות איתי. עם החמה פשוט אין עם מי לדבר...
 

הילית*

New member
נועה בת, וואו איזה סיפור !

ואני לא מצליחה להבין איך אמא יכולה לעמוד בכך שלא תראה את ילדה 5 שנים ואת נכדתה...תגידי, ממה היא עשויה ? אין לה לב ? הכל אצלה משחקי כבוד ? גם אני כמו אתי, מאוד מעריכה את בעלך שעומד איתך בסיפור הזה וכמו שאמרתי קודם צריך לבדוק איך הבעל מתייחס לעניין ואז להמשיך משם הלאה
 

danonit

New member
נועה - יש לך מזל ענק !!! ../images/Emo13.gif

שבעלך תומך בך! אני חושבת שהדרך שבחרתם בה היא הכי טובה, ומאוד שמחה בשבילך שבעלך בחר ככה בצד שלך. ההפסד הוא כולו שלה, ואני חושבת שאתם עושים את הדבר הנכון בזה שאתם תופסים מרחק, כנראה שבעלך גם יודע באיזה צד היה שווה לו לתמוך... הרבה פעמים נותנים במצבים כאלה עצות כמו "את חייבת לתפוס אותה לשיחה" או "לשים את הקלפים על השולחן" אבל לדעתי זה דברים שנשמעים טוב בטלויזיה ואילו בחיים הרבה פעמים זה לא עובד, קשה לשנות אנשים ועוד יותר קשה לשנות אנשים מבוגרים, ואם היא עד כדי כך גועלית אז לא כדאי אפילו לנסות... אני מאחלת לכם חיים טובים, והמון אהבה!
 

ain

New member
זווית שונה למחשבה

כמה רעיונות - לאחר קראתי את כל השרשור: אני יישרתי את ההדורים במשפט אחד: "אני רוצה שתדעי שאני מאוד אוהבת את הבן שלך וכל עוד גם הוא אוהב אותי אין לי שום כוונה שיהיו בינינו אי נעימויות" - היא בלעה את הלשון ואמרה ש"כמובן... לא היו לה שום כוונות..." ומאז אין חום אבל יש שקט ומדי פעם קטנות מעצבנות אבל... בשיחות עם אמא שלי והאחיות שלי הופתענו לגלות שאמא של אבא שלי היתה חמות מזוויעה לאמא שלי אבל אמא שלי יצאה מלכה מאחר שדבקה בדרכה: * לא לשתף את בעלה - היא תמיד תשאר אמא שלו, הוא סבל מספיק וזה לא יועיל * שהילדים לא ירגישו כלום - לא רצתה לגזול מאיתנו חוויה של סבים נפלאים * הבליגה על כל הבעיות ותמיד עשתה הכל מצידה כאילו שהיו ביחסים נפלאים בסוף כמובן שהסבים הזדקנו ונזקקו לחסדי אמא שלי שלא זכתה להתנצלות אבל בהחלט לסיפוק ובעיקר נשארה מאוד שלמה עם עצמה שהיא מצידה תמיד היתה יותר מבסדר אני אימצתי את הגישה - ממליצה לנסות למי שיש את הכוח להיישיר מבט רק אל תוך עצמה וכמו שאמא שלי אומרת: רק ללמוד איך לא להיות והחתנים והכלות שלה מתים עליה בהצלחה
 

נועה בת

New member
ניפלאה דרך מחשבתך רק חבל

שבמציאות היא לא עבדה , לפחות לא במיקרה שלי ... גם אני אמרתי " ....אני רוצה שתדעי שאני מאוד אוהבת את הבן שלך וכל עוד גם הוא אוהב אותי אין לי שום כוונה שיהיו בינינו אי נעימויות" - " והתשובה שלה היתה "... זה לא משנה מה תגידי או תעשי - את תמיד תיהיי אשמה והבן שלי אומלל איתך , אז מה אם הוא אוהב אותך הוא לא יודע מה טוב בישבילו .... " תגידי לי - יש עם מי לדבר ????????????? וצר לי להגיד אבל הבת שלי לא ממש מפסידה סבא וסבתא, מי שכול כך שונא את אמא שלה איזה מן השפעה תיהיה להם עליה בזמן איכותי לבד ובלעדי ??????
 
למעלה