מצאתי מצאתי מצאתי!!!
יבורך פסח. ------------ היהלום של אדם הראשון כשהיה אדם הראשון בגן העדן היה מתהלךשם כבן בית, וכשחטא ועבר על מצוות השם, והיה צורך לגרשו מן הגן, לא נעים היה לו להשם לגרש אותו סתם כך. באחד הימים הזדמן השם עם אדם ושאלו לשלומו, והזמין אותו לבית-אוכל, שם הגישו לפניו מאכלים טובים מכל המינים ומשקאות חריפים מהמין המשובח ביותר. וכשהיה האדם במצב רוח טוב, אמר לו השם: "נו, אדם, אינך רוצה לטייל קצת בעולם ולראות מה נעשה שם?" והאדם לא היה רצונו בכך, אלא שהשם אמר לו: "קח לך מכאן מה שתיקח, כל דבר טוב שתחפוץ בו, ובלבד שתלך." והוליכהו והראה לו את מיטב אוצרות גן העדן שהיה שם לראות, גנים וכרמים וחיות ובהמות ומלבושים יפים ואוצרות של זהב וכסף ונחושת ומרגליות, ולא לקח דבר. לבסוף הגיע לאוצר של יהלומים, והיו אותם יהלומים כל אחד מהם כגודלו של אבטיח. אמר אדם בלבו: די בו ביהלום אחד כזה שאהנה ממנו כל ימי חיי. והסכים לצאת ולטייל בעולם הגדול, ונטל יהלום אחד ונשאו והיה הולך עמו לעבר שער הגן, ומלאך בעקבותיו. וכשעבר את השער הפנה פניו לאחור וראה את החרב המתהפכת, ולרגע התחרט ורצה לחזור בו, אלא שכבר לא היתה לו ברירה. והמשיך ללכת, והיה הולך עד שהגיע לנחל אחד, ועמד שם והיה חושב איך לעבור. דחף אותו המלאך שהלך אחריו ואמר לו: "מה אתה עומד וחושב? עבור כבר." וכשדחף אותו, נפל היהלום מידו של אדם וצלל המימה. קרא אדם בבהלה אל המלאך: "מה עשית?" אמר לו המלאך: "וכי מה בכך? רד המיימה וקח לך את היהלום שלך." ירד אדם לתוך הנחל והביט וראה שם אלפים ורבבות יהלומים ולא היה יכול להכיר את שלו ביניהם. אמר לו המלאך: "מה אתה מתמהמה ומחפש שם, ולמה אינך נוטל את היהלום שלך?" אמר לו אדם: "אינני מבחין איזה מהם הוא שלי." אמר לו המלאך: "וכי חושב אתה שהנך הראשון שגורש מגן העדן ולקח לו יהלום כזה? אלפים ורבבות כבר קדמוך." [מתוך "ספר הדמיונות של היהודים"/פנחס שדה]
אני מחפש סיפורים, מעשיות או מקרים מהמקורות שלנו - הקשורים ליהלומים, לסוחרי יהלומים, ליישוב מחלוקות בענף וכד'. תודה וחג פורים שמח!