על יומטוב ומבצעי התרמה

noa128

New member
על יומטוב ומבצעי התרמה

אתמול בערב ראינו בערוץ 2 את תחילתו של פסטיבל "יומטוב למען ילדים בסיכון". את שלל הגופים המסחריים והניצול הציני של כל העניין "חברת XXX תורמת כך וכך שקלים מכל מנוי (במחיר שהוא בערך פי 10) שיעשו אצלה.."- נכון, זכותם - ולי גם ממש לא מפריע שהם מזוכים על זה במס. הרבה יותר מפריע לי שחוקי המס הופכים את מימון הדברים האלה לאינטרס/עניין של האזרחים ואותן חברות פרטיות עתירות ממון. למה לא קם שר האוצר ואומר "ממשלת ישראל תכפיל כל תרומה שתגיע מהאזרחים לטובת הקמת מוסדות כאלה ואחרים לילדים בסיכון.."? פתאום הופיעה לידינו בסלון הנסיכה שלי, עם דמעות בעיניים - "אני נורא רוצה לתרום לילדים המסכנים האלה, אבל אין לי מה.." - נהיה לי רע. המניפולציה הרגשית מתחילה להפיל כאן חללים וזה כבר לא לעניין. עלתה לי לראש המחשבה על כל 90% מהילדים שלא יזכו ליהנות בשום צורה מהחגיגה הזו על חשבון הסבל המאד אמיתי שלהם, והייתי נדיבה בהערכתי, לא? זו רק אני שהתקהיתי? איך אתם מרגישים עם כל זה?
 

יאיר 33

New member
../images/Emo45.gif צודקת , אבל ..

האלטרנטיבה, להרים משהו "ניטרלי", בלי שיתוף הפעולה של החברות המסחריות, בלי ה"חגיגה" של התקשורת יד ביד עם בעלי הממון והאינטרסים, היה מניב בשורה התחתונה סכום קטן בהרבה. אחד המקרים בהם נראה לי שהמטרה בכל זאת מקדשת את האמצעים. תרבות ה"שנור" ממילא כבר מזמן הפכה לאחד המאפיינים של המדינה שלא משכילה או לא מצליחה לענות לכל כך הרבה צרכים חיוניים שיש לאזרחיה. אז סותמים את האף כדי להמנע מהריח שיש לפרוייקט הזה, ומתמקדים בתוצאה. אולי הדרך נגועה בציניות, מניפולציות, והרבה שמרויחים מסביב, אבל השורה התחתונה לדעתי, היא זו שקובעת במקרה הזה. ובמקרה הזה, זה מצליח, על זה לא נראה לי שיש ויכוח ... הכסף זורם והוא (אני מאמין) אכן מגיע ישירות למטרה עבורה הוא נאסף. אחוז הילדים שיהנו מהפירות אחד, חמישה, עשרה או שלושים, כבר הרבה פחות חשוב ...
 

noa128

New member
אני נאנחת ומהנהנת בעצב

כי זה נכון מה שאתה אומר. ועיני לא צרה - זכותם של הגופים המסחריים לעשות לביתם - אחרת אין להם זכות קיום. בצהריים קראתי מאמר שפרסם רוגל אלפר ב"הארץ" ומעבר לכך שהוא ביטא את הדברים באופן דומה לראייתי שלי אותם, אני מצטטת את מה שאומר את הדברים באופן הכי ממצה מבחינתי - "...כבר תרמתי. בשנים האחרונות תרמתי למדינה מאות אלפי שקלים. אני תורם כל חודש. אני משלם מסים. המון מסים. יותר ממחצית ממשכורתי. אין כסף, כי הכסף שלי משמש למימון כל מיני מטרות שהוא לא אמור לממן. אין מנגנוני רווחה בישראל, אפילו לא לטיפול במקרי סעד דחופים ומובהקים, מסיבות רבות, שקשורות במבנה המשק, הרכב שוק העבודה והמצב המדיני. ..." ז ו בעצם הנקודה שהכי מפריעה לי בימי ההתרמה האלה שהולכים ומתרבים. מתסכל.
 

יאיר 33

New member
צעד אחד יותר מידי

מסכים עם התוכן אבל השורה התחתונה מעוותת לגמרי. חושב אדון אלפר, (לדעתי בצדק אבל זה לא משנה), שיש פה הנהגה שסובלת מסדר עדיפויות לקוי, וזה מה שמביא מלכתחילה את הצורך ב"יומטובים" כאלה. עד כאן בסדר. ההמנעות מלתרום ליומטוב לא תשנה את המצב הזה. דווקא רוגל אלפר, בתור איש תקשורת, יכול לעשות דברים הרבה יותר מועילים כדי לשנות את המצב הזה, כדי להעלות את הבעיה לסדר היום הציבורי, כדי ליצור לובי של אישי ציבור שינסו לפתור את הבעיה במקום ממנו היא צצה - השלטון הקיים. כשהמציאות כבר מביאה למצב בו "יומטוב" כזה קיים, לא לתרום, בטח שלא יפתור את הבעיה. רוגל אלפר חושב ש"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", ורק שוכח, שכשהוא לא תורם, וקורא לאחרים לעשות כמוהו, מי שמשלם זה לא הממשלה ולא הציבור, אלא אותם ילדים נפגעי המדיניות המעוותת. ופה לדעתי הוא טועה. לא "חכמה" להאבק על חשבון הילדים. קודם כל תתרום. במקביל תפרסם כתבות שמסבירות איך הגענו בכלל למצב הזה, ואיך צריך לעשות אחרת. אבל תדאג לכתוב את זה גם בימים פחות "פופולריים". כן... לא רק ביומטוב, אלא כל בוקר מחדש...
 

יאיר 33

New member
ואת ?

מה את עושה פה , הא????
 
מעביר נושא??

אני.. אני עוד לא תרמתי. ככה חשבתי לעצמי, כשהם עוברים מדלת לדלת, אני לא תמיד תורמת. עכישו.. עכשיו זו תרומה עם ריטינג. מטרה נהדרת והכול.. כנראה שבסוף גם אני יתרום.
 

יאיר 33

New member
פעם

עוברת ופעם נשארת. הפעם את נשארת ? אני לא יכול לא לתרום, תורם לכל מה שזז בדרך כלל, חושב שהסכום לא ממש משנה העיקר הכוונה... טוב או לא לא יודע, אבל זה מה יש...
 
כוונות

זה כמו שהאמירה הזו.. מה שחשוב במתנת יום ההולדת זה הכרטיס או הכוונה... לא יודעת בקשר לאחרים, לי חשובה בהחלט המתנה
השאר.. השאר מדבר במידה מסויימת על ניקיון מצפון, תרמתי כמה שיכולתי. ושלא יהיה לא ברור, אני.. למרות שאני לא מנקה מי יודע מה, חשוב גם לי לנקות מצפון. כרגע נשארת
 

oren4life

New member
אני נגד

לא שאני נגד תרומות וגמ"ח אבל נגד יומטוב. אני נגד מסחור של טוב לב בדרך צינית של הרייטינג ודמגוגיה לשמה. אי לכך, אם ממשלות ישראל היו עושות את עבודתן נאמנה במשך השנים שעברו ולא היו דואגים לכיס הפרטי שלהם על חשבון האזרחים אז מספר הילדים הנזקקים היום לא היה 350,000 אלא 35. ואם מישהו ישאל, אני אמנע את השאלה הזאת מראש: בכל סוף שנה כשאני יושב על החשבונות שלי אני רואה כמה נשאר לי ביד, ובלי רייטינג או פרסומות מיותרות 10% הולך לאגודה שנקראת: משאלת לב או לבית יתומים. כשנותנים זה צריך לבוא מהלב, מרצון טוב ומאהבה, לא מלחץ חברתי,רייטינג או משהו כזה.
 
למעלה