על יזמות נשית ומה שמאחוריה....
שוטטתי הבוקר בנחלת בניימין, בשוק האומנים. מכיוון שאני יוצרת בעצמי, יותר נכון בשלבים התחלתיים של פיתוח תחביב, משכו את מבטי 3 דוכנים שהציגו אמנות מהסוג שאני מתעסקת בה. נדהמתי מהגישה הכעסנית של יוצרות, כאשר הבינו (עוד מתנועות ידי, ולפני שהספקתי לספר) שאני יוצרת בעצמי, ואולי (השערה שלי), ארצה להשתמש בעיצובים קיימים שלהן ולהתפרנס גם אני... נכון, אני בוחנת את ה"סחורה" בעיניים של יוצרת. זה בגלל שאני מתחילה, לא מצוייה בכל הטכניקות הקיימות, ומאוד מתעניינת ואוהבת את תחביבי החדש. יכול להיות שהבעת הפנים שלי ביקורתית, למרות שאני מודעת ומשתדלת שלא. זה בגלל שאני מעריכה מוצר שהושקעה בו עבודה אמיתית, ולא מעריכה מוצר שהוא כמה חתיכות מחוברת ברישול. המשפט הראשון שאמרתי הבוקר, לכל אחת מהן בנפרד, היה שאני עדיין מתחילה ומתפעלת מהעבודה שראיתי. וזאת אמת לאמיתה. אחת נתנה בי חצי חיוך וענתה: אני יודעת שאת עושה גם.... השנייה, לשאלתי היכן היא ממליצה לי ללמוד על מנת להתפתח בתחום, הגיבה בענייניות: "אין בארץ אפילו מקום אחד שמלמד ברצינות...!" השלישית, אפילו לא נתנה לי לפתוח את הפה. מייד שאלה אותי "מה את מחפשת כאן?". אני רוצה להוסיף כי השלוש הללו, יושבות רחוק אחת מהשנייה, זה לא שראו את המטרד מתקרב אליהן.... התחושה שלי היא, שהן שבעות ממטרידות שכמותי ומאוד חוששות לפרנסתן, רחמנא ליצלן, אגנוב איזו דוגמא ואמכור אותה בדוכן המקומי שלי ב"נאות אזדרכת"... אף אחת מהן לא הייתה מעודדת, לא שמחה לשתף במידע ולא הייתה אפילו אדיבה ומנומסת. נכון שפירגון, זו אולי לא תכונה נשית במיוחד, כך טוענים. אולם ביני לבין עצמי, אני יודעת את האמת: אני מתחילה לגמרי. חולמת להתפרנס מתחביבי אך רחוקה מכך עדיין מאוד מאוד. אנסה תמיד לקבל כל פיסת אינפורמציה מכל מקום שהוא. אלמד ככל שאוכל ואשמח לשלם עבור הדרכה מקצועית, אחפש את הנשים בתחום. תמיד אפרגן ואהייה חביבה, לכל יזמית נשית באשר היא. אחרי הכל, אני מאוד רחוקה מתל אביב.....
שוטטתי הבוקר בנחלת בניימין, בשוק האומנים. מכיוון שאני יוצרת בעצמי, יותר נכון בשלבים התחלתיים של פיתוח תחביב, משכו את מבטי 3 דוכנים שהציגו אמנות מהסוג שאני מתעסקת בה. נדהמתי מהגישה הכעסנית של יוצרות, כאשר הבינו (עוד מתנועות ידי, ולפני שהספקתי לספר) שאני יוצרת בעצמי, ואולי (השערה שלי), ארצה להשתמש בעיצובים קיימים שלהן ולהתפרנס גם אני... נכון, אני בוחנת את ה"סחורה" בעיניים של יוצרת. זה בגלל שאני מתחילה, לא מצוייה בכל הטכניקות הקיימות, ומאוד מתעניינת ואוהבת את תחביבי החדש. יכול להיות שהבעת הפנים שלי ביקורתית, למרות שאני מודעת ומשתדלת שלא. זה בגלל שאני מעריכה מוצר שהושקעה בו עבודה אמיתית, ולא מעריכה מוצר שהוא כמה חתיכות מחוברת ברישול. המשפט הראשון שאמרתי הבוקר, לכל אחת מהן בנפרד, היה שאני עדיין מתחילה ומתפעלת מהעבודה שראיתי. וזאת אמת לאמיתה. אחת נתנה בי חצי חיוך וענתה: אני יודעת שאת עושה גם.... השנייה, לשאלתי היכן היא ממליצה לי ללמוד על מנת להתפתח בתחום, הגיבה בענייניות: "אין בארץ אפילו מקום אחד שמלמד ברצינות...!" השלישית, אפילו לא נתנה לי לפתוח את הפה. מייד שאלה אותי "מה את מחפשת כאן?". אני רוצה להוסיף כי השלוש הללו, יושבות רחוק אחת מהשנייה, זה לא שראו את המטרד מתקרב אליהן.... התחושה שלי היא, שהן שבעות ממטרידות שכמותי ומאוד חוששות לפרנסתן, רחמנא ליצלן, אגנוב איזו דוגמא ואמכור אותה בדוכן המקומי שלי ב"נאות אזדרכת"... אף אחת מהן לא הייתה מעודדת, לא שמחה לשתף במידע ולא הייתה אפילו אדיבה ומנומסת. נכון שפירגון, זו אולי לא תכונה נשית במיוחד, כך טוענים. אולם ביני לבין עצמי, אני יודעת את האמת: אני מתחילה לגמרי. חולמת להתפרנס מתחביבי אך רחוקה מכך עדיין מאוד מאוד. אנסה תמיד לקבל כל פיסת אינפורמציה מכל מקום שהוא. אלמד ככל שאוכל ואשמח לשלם עבור הדרכה מקצועית, אחפש את הנשים בתחום. תמיד אפרגן ואהייה חביבה, לכל יזמית נשית באשר היא. אחרי הכל, אני מאוד רחוקה מתל אביב.....