אשה מרציפן
New member
על יחסי עבודה ועל גבולות
בחורה נחמדה שיתפה בפורום שכן בסוגיה שנתקלה בה במקום עבודתה, ובתחושה האישית שלה לגבי הנושא הזה. סיכום קצר: מדובר בבחורה "פתוחה" שאוהבת לשתף ולהתעניין, ובמקום העבודה שלה אנשים פחות מתחברים לגישה שלה ואחת הקולגות יידעה אותה שאנשים חושבים שהיא חסרת טאקט ונכנסת יותר מדי לחיים הפרטיים של האנשים, והיא קצת מתקשה להבין איך אנשים לא מתחברים לגישה הזאת ומעדיפים "לחיות בבועה הפרטית שלהם".
אני התחברתי לסיפור שלה בתור מי שהייתה בצד השני - עבדתי בעבר עם קולגה או שתיים שנהגו בצורה כזאת ויצרו באופן קבוע תחושה לא נעימה עם החטטנות והחקירות שלהם. בכל מקום שעבדתי בו הייתי ביחסים טובים עם רוב העובדים, כולל יחסים חבריים שחלקם נשארו עד היום, אבל מצב בו במהלך העבודה אני נחקרת על דברים שלא ממש רלוונטיים (לדעתי) כמו העיסוק ומצבם הכלכלי של ההורים שלי, כמו מי מימן לי את שכ"ל באוניברסיטה, כמה שכ"ד אני משלמת, עם מי אני עושה סקס וכמה (אמיתי לגמרי) וכל זה באופן פומבי - כולל המקרה האחרון שהשאיר את הנוכחות דיי מזועזעות. ותיקי הפורום בוודאי זוכרים סיפורים שלי על קולגת עבר שחירפנה את כל הסובבים עם החקירות החטטניות שלה שהתחילו עוד ביומה הראשון במקום - כששבועיים לאחר מכן היא שוחחה עם הבוס ואמרה שרוצה לעזוב כי מרגישה שלא משתלבת חברתית ושאנשים לא נחמדים אליה... מקרה אחר קרה לי עם מתנדבת שלי שנהגה לשאול אותי שאלות אישיות וחסרות טאקט בקול רם לפני אנשי צוות ומתנדבים אחרים, ו/או להעיר הערות לא במקום, וכשהערתי לה על זה היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה וטענה שהיא אדם פתוח, שהיא חשבה שאנחנו בקשר ידידותי שמאפשר שיחות אישיות ושהמטרה שלה הייתה בעיקר להחמיא ולכן זה נאמר מול כולם (קטע ממש לא ברור).
מה דעתכם בנושא? איך אתם נוהגים במקום העבודה שלכם? יש לכם סיפורים על קולגות שלא הבינו את הגבולות המקובלים?
בחורה נחמדה שיתפה בפורום שכן בסוגיה שנתקלה בה במקום עבודתה, ובתחושה האישית שלה לגבי הנושא הזה. סיכום קצר: מדובר בבחורה "פתוחה" שאוהבת לשתף ולהתעניין, ובמקום העבודה שלה אנשים פחות מתחברים לגישה שלה ואחת הקולגות יידעה אותה שאנשים חושבים שהיא חסרת טאקט ונכנסת יותר מדי לחיים הפרטיים של האנשים, והיא קצת מתקשה להבין איך אנשים לא מתחברים לגישה הזאת ומעדיפים "לחיות בבועה הפרטית שלהם".
אני התחברתי לסיפור שלה בתור מי שהייתה בצד השני - עבדתי בעבר עם קולגה או שתיים שנהגו בצורה כזאת ויצרו באופן קבוע תחושה לא נעימה עם החטטנות והחקירות שלהם. בכל מקום שעבדתי בו הייתי ביחסים טובים עם רוב העובדים, כולל יחסים חבריים שחלקם נשארו עד היום, אבל מצב בו במהלך העבודה אני נחקרת על דברים שלא ממש רלוונטיים (לדעתי) כמו העיסוק ומצבם הכלכלי של ההורים שלי, כמו מי מימן לי את שכ"ל באוניברסיטה, כמה שכ"ד אני משלמת, עם מי אני עושה סקס וכמה (אמיתי לגמרי) וכל זה באופן פומבי - כולל המקרה האחרון שהשאיר את הנוכחות דיי מזועזעות. ותיקי הפורום בוודאי זוכרים סיפורים שלי על קולגת עבר שחירפנה את כל הסובבים עם החקירות החטטניות שלה שהתחילו עוד ביומה הראשון במקום - כששבועיים לאחר מכן היא שוחחה עם הבוס ואמרה שרוצה לעזוב כי מרגישה שלא משתלבת חברתית ושאנשים לא נחמדים אליה... מקרה אחר קרה לי עם מתנדבת שלי שנהגה לשאול אותי שאלות אישיות וחסרות טאקט בקול רם לפני אנשי צוות ומתנדבים אחרים, ו/או להעיר הערות לא במקום, וכשהערתי לה על זה היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה וטענה שהיא אדם פתוח, שהיא חשבה שאנחנו בקשר ידידותי שמאפשר שיחות אישיות ושהמטרה שלה הייתה בעיקר להחמיא ולכן זה נאמר מול כולם (קטע ממש לא ברור).
מה דעתכם בנושא? איך אתם נוהגים במקום העבודה שלכם? יש לכם סיפורים על קולגות שלא הבינו את הגבולות המקובלים?