על "כבוד האדם" ונשים

[siv30]

על "כבוד האדם" ונשים

דר' אורית קמיר מציגה קונספציה חשיבתית מרעננת בספרה "כבוד האישה ושוויונה" בפרק "אל תעשה לחברך את השנוא עליך". היא טוענת כי יש להבדיל בין שימוש בעקרון "כבוד האדם" כאשר הוא מוחל על נשים ובין השימוש במושג שוויוןוהחלתו על נשים. כאשר משתמשים במושג כבוד האדם ומחילים אותו על נשים אין צורך להתמודד עם סוגיות הנובעות מהקריאה לשוויון. למעשה השמוש בעקרון "כבוד האדם" מתיר ואף מקבל את ההבדלים התרבותיים בין אנשים המשתייכים לקבוצות שונות. היא מסיימת ואומרת כי : "גברים רגילים לחשוב על נשים מנקודת מבט הגברית, ולא זו הנשית"כבוד האישה מחייב גברים לראות נשים כמו שהן עצמן היו רוצות לראות את עצמן ולא כפי שעוצבו ע"H מסגרות חשיבה.

 

[shandy]

הפוך על הפוך

עכשו גברים צריכים לחשוב על נשים מנקודת מבט נשית כדי שיהיו גברים שיוויונים יותר או שהחמצתי משהו איך ייצאו לאור ספרים מסדרת "גברים מנוגה ונשים ממאדים", ואיך יבנו מיליוני מחקרים על הפערים בין המינים

 

[boon2]

לא מובן, לצערי

אולי תוכלי להבהיר יותר מה כוונתך? האם הכוונה היא שהפעלת העקרון של כבוד האדם כוללת אוטומטית גם נשים ולכן חוק שווי זכויות לנשים למעשה מיותר, או אולי שרצוי להסתכל ולשפוט נשים כנשים ולא סתם כבני אדם ולטפל בהן במיוחד? למה הדבר דומה? בזמנו כשחוקקו חוקים למען הנכים (לאפשר גישה לכל מקום ציבורי, חינוך שווה בבתי ספר רגילים ולא מיוחדים, ועוד ועוד) היו ויכוחים האם החוק הזה נחוץ, הרי נכים הם בני אדם ולכן זוכים בלאו הכי בכל הזכויות המובנות מאיליהן. בסופו של ויכוח זה החליטו בחיוב לחוקק חוקים למען הנכים למרות שלכאורה הם מובנים מאליהם כי מצבם של הנכים היה מאוד חמור (מבחינת הדוגמאות שהבאתי למעלה ועוד) ולכן יש לחוקק חוקים מיוחדים. (דרך אגב, גם היום אני רואה אנשים בריאים חונים בחניות של נכים, פעם הייתי מעיר להם, היום זה ממש מסוכן, אפשר לקבל סכין או כדור). מהכרותי את עבודתה של ד"ר קמיר, אני משער שיכול להיות בהחלט (לדעתה) שמצבה הנחות של האשה בחברה הוא מאוד חמור. מצב חמור זה נובע לא רק בגלל "האדם הקדמון (הבדל בתפקידים המסורתי של החברה הקדומה)" אלא בגלל הפלייה מכוונת ושיטתית של חברה הנשלטת על ידי גברים לאורך ההיסטוריה. לכן,רק פעולות רדיקליות של מחוקקים למשל יכולים (בין היתר) להתחיל תהליך מתקן.

 

[siv30]

לא חשבתי על הפרשנות הזו דווקא

ממש לא עלתה בראשי הפרשנות הזו ואני מודה לך שהארת את הזווית הזו. כמובן שאני לא יכולה בדיוק מה היתה כוונת המשורר אלא רק את הפרשנות האישית שלי, אבל אני חושבת שקלעת בפסקה האחרונה שלך לדעת גדולים. משמע, מהפרק שקראתי מצטייר כביכול שמצבן של הנשים חמור. חלק מהאשמה מוטלת על צורות חשיבה ושפה הנובעים ממבנים פטריאכלים שמשפיעים בדרך זו או אחרת על מסגרות החשיבה והשפה של הסובייקטים החברתיים. לכן, היא ממליצה לצאת מהמבנים האלה ע"י חשיבה מנקודת מבט שונה. למרות שההמלצה שלה נראית לא יישימה, היא מרעננת בסוג ההמלצה שלה. מקווה שהבהרתי טוב יותר.

 

[boon2]

YYYYEEEEHHHHH

ומנקודת מבט זו, סיון, אנחנו מגיעים שוב פעם לאותה נקודה שהתחלנו בה לפני מספר שבועות, אבל בכל זאת עם התקדמות קטנה. היות שאנחנו סוף סוף מבינים (אני מקווה) שהאשה לא נוצרה נחותה, שלא הפכה לנחותה בגלל תהליך אבולוציוני כלשהו מימי קדם (גבר צייד, אשה מקוששת עצים ושומרת על הילדים), אלא נחיתותה לכאורה היא כתוצאה מתהליך של דיכוי ארוך וממושך של חברה פטריאכלית שמשפיעה לא רק על מצב הדיכוי כשעצמו אלא גם, איך אמרת,משפיעים בדרך זו או אחרת על מסגרות החשיבה והשפה של הסובייקטים החברתיים, נשים יכולות ,אני מקווה, להבין סוף סוף שזה לא נקבע בשמיים, ולא בביולוגיה ובהורמונים אלא כתוצאה חיצונית של חינוך. ואז אולי גם את וגם נשים רבות אחרות תוכלנה להבין ש"ההמלצה נראית לי לא יישימה" זה משפט שבא בדיוק מאותו דיכוי ארוך שנים ונתן בהחלט לשינוי.

 

[siv30]

מלכתחילה הבנו שהאישה לא נוצרה נחותה

לא זו הנקודה, אתה יודע. לטעמי אין נחיתות בכל החלטה בין אם היא לפתח קריירה או בין אם היא לגדל את הילדים. כל זמן שההחלטה נתמכת ע"י שני בני הזוג אין לי בעיה גם שבני הזוג יחליפו תפקידים. הבעיה מתחילה עם הנשים ועם ההערכה העצמית שלהן - כיצד הן מגדירות את עצמן בתוך מעגלי החברה. מאחר והנשים בחרו להשתמש במסגרות חשיבה גבריות כדי להגדיר את המעמד שלהן אין תימה שהגברים הרגישו נאצלים ועליונים גם אם זה לא היה מכוון. אולי אפשר להבין עד כמה החשיבה שהיא מציעה מרעננת אם נבחן את מאבק החד הוריות לעבודה. פתאום out of the blue הן הפכו פרזיטיות שלא מעוניינות לעבוד. כן, מעניין ביותר לבחון את תזת הפרזיטיות לעומת מקרה בו בגלל הרפורמה במס אלה שמשתכרים מאות אלפי שקלים קיבלו תוספת של עוד כמה מאות אלפי שקלים. במקרה השני הם לא נחשבים לקמצנים שלא רוצים לתרום לקהילה ולחברה. אני חושבת שבדיוק לדברים האלה היא התכוונה. במקרה שהדגמתי אין מדובר למעשה במונחים של השפה הפטריאכלית אלא סתם בנורמות חברתיות על פיהן בוחרים לקרוא לחלש פרזיט ולחזק מגיע.

 

[boon2]

אינני יכול לסכם את זה טוב יותר

 

[shandy]

הערכה עצמית נמוכה

סיוון, בעיני משפט אחד שלך ממצה את כל הנושא, כתבת לגבי הערכה העצמית של הנשים , לפחות בתחום העיסוק שלי, שיש בו נשים וגברים, מניסיוני האשה היא עם הערכה עצמית נמוכהיותר לגבי יכולתה , מקצועיותיה והמיומנויות שלה, וללא הצדקה אוביקטיבית כמובן אם היא משדרת לסביבה ולעצמה חוסר בטחון, למה שאחרים יעריכו אותה אחרת היא לא יודעת לשווק את עסוקה ותוצרי עבודתה, ואיך אומרים, לא שיווקת- לא עשית, בעוד הגבר, גם אם אין לו הרבה בקודקוד, עושה הצגה של כמה הוא מוכשר ומוצלח, וזה מחלחל לאחרים שמאמינים בכך, במצב כזה ברור שגברים יתקדמו יותר מהנשים, גם אם היינו מנטרלים משתנים אחרים הגורמים לאי שיוויון אז לפני שבאים לדרוש שינוי מהגברים, קודם הנשים צריכות לשנות את הסוויצ' במוח לא יכולה להתאפק לגבי חד הוריות הן אינן מקשה אחת, יש בינהן עשירות , ומסודרות כלכלית, יש שרק מוגדרות כך כי לא התחתנו ע"פ הדת, אך חיות עם בני זוג, כך שאינן מפרנסות יחידות יש בינן פרזיטיות שמעדיפות לא לעבוד, ויש גם כאלו שאכן רוצות לעבוד, רק לא מוצאות עבודה. ויש כאלו שבגלל בעיות של אישיות אינן מסוגלות לעבוד זה שביבי העדיף לקחת בעיקר מהם, זו סוגיה אחרת, אך בפירוש לא כולן מסכנות, ועל כך צמרת האוצר חוגגת, אני הייתי מצפה שיעשו מבחנים אחרים לקבלת הגימלא, ובמקביל שיחייבו את הגברים לשלם מזונות עבור ילדיהם