ראשית, זה הפוך.
"חלקיקי חומר" - זה הפרמיונים, ו-"חלקיקי הכוח" זה הבוזונים. סופר-גרוויטציה (על-כבידה) כמו גם סופרסטרינגס (על-מיתרים) הן תאוריות שמנסות לפתור בעיות בפיסיקה הקיימת. בשלב זה הן תאוריות בלבד אין להן אישושים נסיוניים ואין להן הוכחות, וסביר להניח שעד שנגיע למשהו אמיתי יעבור זמן רב. סופר-סימטריה (על-סימטריה) היא סוג של סימטריה מתמטית (במובן שגדלים מסויימים לא משתנים כאשר אנחנו משנים גדלים אחרים. כמו למשל צורתו של כדור טהור ונקי לא משתנה כאשר אנחנו מסובבים אותו).שבה לכל חלקיק בוזוני יש בן זוג פרמיוני ולהיפך. בוזונים ופרמיונים הם חלקיקים עם תכונות סטטיסטיות שנובעות מכך שבוזונים הם חלקיקים עם ספין (תנע זוויתי פנימי) שהוא כפולה שלמה של קבוע פלאנק המצומצם, בעוד שפרמיונים הם כפולות איזוגיות של מחצית קבוע פלאנק המצומצם. לא ניכנס כרגע לסימטריות עצמן. תורות שמתקיימת בהן סופר סימטריה נקראות עם שם שמוסף אליו המילה "סופר-" או "על-" (על-כבידה, על-מיתרים). יש מספר מוטיבציות לחפש תיאוריות פיסיקליות (שיתנו לנו דיוקים יותר גבוהים, או חוקי פיסיקה באנרגיות יותר גבוהות), שמכילות בתוכן את סופר-הסימטריה. למשל כיום אחת הבעיות היא שבמודל הקיים, ניתן להגיע רק עד לדיוק מסויים בחישובים. הבעיה היא בכך שהחישובים (למעט מספר מצומצם של פתרונות "סוליטונים") הם פתרונות רק תחת קירובים (דיאגרמות פיינמן). הקירוב הזה מחייב כל פעם שרוצים לקבל דיוק יותר גבוה, להגדיר מחדש מה אנחנו מזהים בדיוק בתור הגדלים הפיסיקליים שאנו מודדים (וזה בדיוק הרנורמליזציה שבה אנחנו "מחביאים" כל מיני התבדרויות לאינסוף בתוך הגדרה מחדש של הגדלים הפיסיקליים). אלא שהתהליך הזה מוגבל ומצביע על אי-שלמות התאוריה הנוכחית (המודל הסטנדרטי של החלקיקים האלמנטריים הקרוי גם מודל וויינברג-סאלאם-גלאשאו). החל מרמת דיוק מסויימת הדברים אינם עובדים, ודרושה הכללה. הכללות והרחבות שמכילות סופרסימטריה יכולות לפתור את המוגבלות הזאת. הן גם יכולות פוטנציאלית לאפשר איחוד הכוחות לרמה שבה באנרגיה מסויימת, בעצם כל הכוחות מתאחדים. כרגע מדובר בתיאוריות בלבד שהן בשלבי מחקר, וייתכן שלא יצא מהן כלום.