על ליכלוך ועל "ילדים רעים".........

[sagiberg]

על ליכלוך ועל "ילדים רעים".........

כמה ספרים שיגרמו לכל ילד את ההנאה להיווכח שיש מפוזרים, מלוכלכים ופרועים ממנו: יפתח המלוכלך/ הוצאת מודן - בנוסח העברי של אורי סלע לא דני/ דייויד שנון מקס ומוריץ (הישן והמוכר)

 

[arandiera]

יפתח המלוכלך? זה ספר די מזעזע

יפתח המלוכלך ושי שמכירים יהושע פרוע, נענש בחומרה על חוסר ההקפדה בניקיון, עד כמה שזכרוני מגיע. מה גם שהלכלוך אצלו מגיע לכאלו רמות שישנה תחושה כאילו אין דרך אמצע, או שאתה טינופת או שאתה סטרילי כחדר ניתוח. ושאר הסיפורים בספר - על ברק שלא אכל, על הילדה ששיחקה בגפרורים. האנשים שם נשרפים בעודם בחיים, הופכים שולחנות וגוועים ברעב רק בגלל שהם לא מקיימים את החוקים הקפדניים שנדרשים מכל ילד מנומס ומחונך. בעיני זה ספר די אסור לקריאה לילדים. מקס ומוריץ גם הם מעלים כמה תהיות על מוסר וחינוך. ההתנהגות שלהם לגיטמית? הם כמעט נאפים בעודם בחיים, האם הם שובבים או עבריינים צעירים? עד כמה שזכרוני מגיע גם הספר הזה הותיר אותי כילדה עם תחושות אמבוולנטיות ומבולבלות מדי בשביל גיל צעיר.

 

[sagiberg]

באמת שנוי במחלוקת

כמו לגבי אגדות האחים גרים, גם לשני הספרים הללו יש באמת תומכים ומתנגדים. אישית, אני נמנית עם האוהבים - אצלי בבית הילדים נהנו אבל כמובן שבכל בית הדברים שונים.

 

[arandiera]

אל תכעסי על הקטנוניות

אני תוהה רבות בנושא ספרות ילדים ולכן מוטרדת מכך. 2000 המעשיות שהביאו האחים גרים בספריהם בעייתיות כיון שהן מעולם לא יועדו לילדים. ככל מעשיה קדומה גם אלו נועדו למשפחה כולה. כל עוד המעבד נאמן למציאות אין כל דרך לעבד אותן כך שיתאימו לילדים במובן הזה שתמיד יהיה בהם ביטוי למוות, רוע, קנאה, ואף טאבו מיני (גילוי עריות וכדומה). ברונו בטלהיים פסכולוג מפורסם עסק בנושא רבות ומצא את המעשיות כמתאימות לילדים דווקא בגלל התיעול הפסיכונאליטי. שונה הדבר בספרים הכתובים שהעלית כאן - אשמח אם תראי לי מה היתרונות בסיפורים שבקובץ יפתח המלוכל, לדוגמא. שבת שלום ושוב סליחה על ההצקה

 

[sagiberg]

../images/Emo41.gifיתרונות יפתח...המשך דיון

ראשית- זו לא הצקה, ההיפך הוא הנכון ותמשיכי אומנם על פניו, נראה כאילו ההתייחסות לילדים רעים וחסרי גבולות שסופם שהם נענשים במלוא חומרת הדין תבהיל את הילד , אבל מסתבר שמעבר להומור האכזרי, יש משהו חזק ומענג בפנייה אל חוש הצדק של הילד הקורא. ניסיתי לחפש מאמר שיחזק את תחושותי ומצאתי שפסיכולוג בשם דונאלד ברייקמן, אכן חקר את סוד הצלחתו של "יהשוע הפרוע" (שמו העברי הראשון של הסיפור)ומצא שיש בו תועלת רבה. לצערי אני לא מוצאת קישור למאמר, אבל מבטיחה להמשיך ולנסות. עוד מאמר מעניין המתייחס לספריו של דוקטור היינריך הופמן, כותב הספר, תמצאי בקישור הבא http://www.ask-nira.net/hayeled_bashamayim.htm

 

[חוטהשני]

אני באמת נמענת מלהקריא להודיה את הספרים האלו- סה"כ יש לה נפש כזאת עדינה שאני מעדיפה לחכות עם ספרים כאלו.. קל וחומר שלא תמצאי את הספרים האלו בביתי (אני חושבת שלמקס ומוריץ יש גם קונוטציה נאצית שמפריעה לי אישית..)

 

[sagiberg]

מעניין... ../images/Emo62.gif

עכשיו אני נזכרת שגם אני בהתחלה מעט נרתעתי ממקס ומוריץ, אבל, מבעד לעיני הילדים שהתלהבו ממנו מאוד, למדתי לאהוב אותו.

 

[ש י ר י ת ה]

יפתח המלוכלך

התגלגל אלינו לבית, אפילו לא זוכרת מאיפה. החבאתי אותו איפשהו, ספר נוראי.

 

[המורה לספרות1]

כבר הזכרתי את "ארץ יצורי הפרא"...

גם "דובון לא לא" לקטנטנים יותר...

 

[sagiberg]

../images/Emo46.gifדובון לא לא

הוא אחד הספרים שילדי אילצו אותי להקריא שוב ושוב ובצדק. חמוד להפליא וגם מעביר את המסר