על מהירות ועל קצב
שלום חברים וחברות.
אז בחור בלי ניסיון בכלל ובחורה עם ניסיון רב בזוגיות (אפילו נישואים קצרים וכמעט-ילדים) מוצאים עצמם בקשר נפלא. כבר שנה.
ומתישהו מתחיל לצוף עניין השעון הביולוגי. שנינו באמצע שנות ה-30, שנינו רוצים משפחה. אבל היא כבר חשבה על זה הרבה בשנים האחרונות ואצלי הכל חדש ומהיר. בשנים האחרונות אני חשבתי על זה כמשהו רחוק, שיגיע עם זוגיות עתידית כלשהי ולא יקרה מהר. והנה, זה פתאום קרה.
ברור לי שאין הרבה זמן להתמהמה מבחינת שעון ביולוגי, ואני גם לא רוצה להתמהמה יותר מדי. הייתי רוצה שיהיה לי עוד זמן להתבשל עם עצמי ועם הקשר לפני שמתקדמים, אבל אין לנו את כל הזמן שבעולם.
אין בי פחד ממשי (מלבד דאגה בסיסית ובריאה שנובעת מאחריות) ולא הייתי רוצה לדחות את זה ללא סיבה ממשית. מצד שני, גם התחושה שמרחפת מעל של השעון הביולוגי היא לא סיבה טובה לזרז עניינים.
אין פה שאלה ספציפית, רק שיתוף מחשבות ותהיות... אשמח לשמוע את דעתכם/ן.
שלום חברים וחברות.
אז בחור בלי ניסיון בכלל ובחורה עם ניסיון רב בזוגיות (אפילו נישואים קצרים וכמעט-ילדים) מוצאים עצמם בקשר נפלא. כבר שנה.
ומתישהו מתחיל לצוף עניין השעון הביולוגי. שנינו באמצע שנות ה-30, שנינו רוצים משפחה. אבל היא כבר חשבה על זה הרבה בשנים האחרונות ואצלי הכל חדש ומהיר. בשנים האחרונות אני חשבתי על זה כמשהו רחוק, שיגיע עם זוגיות עתידית כלשהי ולא יקרה מהר. והנה, זה פתאום קרה.
ברור לי שאין הרבה זמן להתמהמה מבחינת שעון ביולוגי, ואני גם לא רוצה להתמהמה יותר מדי. הייתי רוצה שיהיה לי עוד זמן להתבשל עם עצמי ועם הקשר לפני שמתקדמים, אבל אין לנו את כל הזמן שבעולם.
אין בי פחד ממשי (מלבד דאגה בסיסית ובריאה שנובעת מאחריות) ולא הייתי רוצה לדחות את זה ללא סיבה ממשית. מצד שני, גם התחושה שמרחפת מעל של השעון הביולוגי היא לא סיבה טובה לזרז עניינים.
אין פה שאלה ספציפית, רק שיתוף מחשבות ותהיות... אשמח לשמוע את דעתכם/ן.
)