על מה לחשוב ?

בז נדיר

New member
על מה לחשוב ?

על מה לחשוב ברגעים הקשים ???

על מה ??????????????????????????????????????????????????????????????????????

 
למשל על תושבי עוטף עזה

או על תושבי עזה. או על נכים בכסאות גלגלים שהוראות פיקוד העורף לא ממש ישימות עבורם. יש גם חרשים שלא שומעים את האזעקות.

אלה אמנם דברים מדכאים מאד, אבל יכולים לתת פרופורציות ולהבין שיכול להיות הרבה יותר גרוע, ולנסות להסתכל על חצי הכוס המלאה.

כל מי שכותב פה בפורום סובל מאד, כל אחד בדרכו. אבל יש אנשים שסובלים הרבה יותר, וזה יכול להיות מנחם.
 

Sigal H

New member
הפתעת אותי

קשה לי לראות את הנחמה שבמוגבלות של אנשים אחרים וסבלם. את יכולה להסביר לי לאט?

 
זו לא נחמה כי מישהו סובל יותר מממך

וכידוע אני חושבת שבסבל בכלל "אין תחרות" מי סובל יותר. זה לא היררכי, זה אינדיבידואלי לגמרי.

אלא לנסות למצוא את חצי הכוס המלאה. בסגנון דיינו.

כרגע אני לא ממש במצב לכתוב לעומק ופילוסופי.

אז באופן ממש שטחי: אצלנו יש אי אלו אעזקות, לפעמים כמה פעמים ביום, היו פה גם לא מעט נפילות של רסיסים. וכן, זה גורם לסטרס והכל, אבל אני חושבת שאיזה מזל שיש לי רק נגיד 5 אזעקות ביום ולא עשרות רבות. ושאני לא גרה במקום שפתאום יכולים לצאת לתוך היישוב חולייה חמושה, ושהתושבים שם צריכים להיות סגורים בבתים חלקים גדולים מהזמן.

אז זה להגיד דיינו על זה שיכול ליהות יותר גרוע. לא חלילה כדי "לגמד" את הסבל שלנו, כאילו אנחנו לא רשאים לרחם על עצמנו, אלא כדי לנסות לעודד את עצמנו ולראות מה כן יש לנו, ושאנשים אחרים היו שמחים להיות במקומנו.

אני מקווה שאצליח לכתוב בצורה יותר עמוקה בהמשך. כי אני מבינה שמה שכתבתי לא הובן.

לדוגמא: גם אני גרה בבית מאד ישן עם בלוקים באיכות מאד ירודה, אבל הרסיס שנפל בכפר שלם על בית שהגג שלו היה אסבסט גרם שם נזק נוראי. אז אני אומרת תודה שאני לא גרה מתחת לגג אסבסט, שזה גם ככה מסוכן גם בימי שלום.

טוב, לא בטוח שההסבר הזה מבהיר את מה שאני מנסה להגיד ואולי בכלל זו לא צורת מחשבה שתנחם מישהו בפורום, אז אולי עדיף שאני לא אנסה.

בכל מקהר שיהיה שבוע טוב ושקט לכולם, כמיטב האפשר
 

Sigal H

New member
על מה לחשוב...

אני מניחה שאצל כל אחד זה שונה, לכן אעיד רק על עצמי. אני חושבת על הרגעים הפחות קשים, זה מרכך את הנפילה. ב'רגעים פחות קשים' אני לא מתכוונת לחדי קרן וטופי ורוד ובריאות מושלמת, אני מתכוונת לרגעים מציאותיים לגמרי שבהם למרות כל היה בי כוח והצלחתי להתמודד ולחייך. אם הצלחתי כבר, כנראה יש בי הכוח להצליח גם הפעם. ואם אני לא מוצאת רגע טוב שמתאים לעכשיו, אני נושכת שפתיים ויוצרת את הרגע הזה טוב כמיטב יכולתי - גם אם יכולתי רעועה מאוד - כדי להיזכר בו בחיוך ברגע הקשה הבא שיבוא.

זה מה שמחזיק אותי מפעם לפעם. אבל אנחנו טיפוסים לגמרי שונים אז אם זה לא בשבילך אתה מוזמן לצחוק, לא אכפת לי שנצחק ביחד

ואם במקרה זה אפילו יעזור לך במשהו, אשריי.

חופן חיוכים,
סיגל
 
למעלה