על מזוכיזם וחיות אחרות.

[Dizen]

על מזוכיזם וחיות אחרות.

אני חושבת שהתכונה הזאת תמיד הייתה בי באיזשהו מקום - להמשיך לעשות דברים שמכאיבים לי. גם כשכבר קלטתי שזה כואב, גם כשכבר קלטתי שזה לא בסדר - אני עדיין ממשיכה. [לא מדובר על כאב פיזי, לדואגים. פה לא תמצאו ורידים מדממים] למה אני ממשיכה לעשות את הדברים האלה? ללכת למקומות שאני יודעת שרק יעשו לי רע? ממש לעשות חיפוש יסודי, מדוקדק, של הדברים שידקרו אותי הכי עמוק? שיחסלו כל תקווה ורגש קטן של שמחה שעוד נותרו? אני ממש מביאה את זה על עצמי, באמת. אין לי אפילו את מי להאשים. ואני שמחה... החיים שלי טובים.. מצליחה מקצועית, חברים טובים... ורק זה לא עובר.. [הודעת פריקה, כתמיד. תודה על ההקשבה :X]

 

[TheBeast]

סוג של חזרה לעבר, לבטחון ולתחושה מוכרת.

שכבר התחלפה במשהו יותר פוגע, עוקצני וכואב. הקרקע מוכרת, האזור ידוע והתחושה שאמורה להינסך בתוכך ע"פ מחשבה ראשונה- היא טובה. אבל ההפך הגמור הוא מה שקורה על פי רוב, כשחומקים אל תוך העבר. מזוכיסטיות? אני בספק שאפשר לקרוא לזה ככה. אולי אנושיות. מצאתי שההתרפקות והדקירה החוזרת ונשנית הזו פוקדת את רובינו, אפשרי שמתוך ביטחון בעבר, אפשרי שמתוך רצון לחוש בעבר. המשיכה הבלתי מובנת הזו נפסקת ברגע שממשיכים הלאה. הזמן עובד על הכל, כמובן. לעבור- זה יעבור. השאלה היא מתי. אבל כשכותבים על העבר מילים חדשות, קשה להבין בהתחלה- אבל בסוף זה קורה. השאלה היא, כמו תמיד, איך להמשיך. ותמיד יש את מי להאשים, אחרת האשמה על כל התקלות במשרד הייתה מוטלת עליי.

 

[Dizen]

לפרוטוקול - לא דיברתי על זה הפעם. משהו אחר (כמעט) לגמרי. אני אשמור את זה לפעם הבאה שאגיע לנקודת שבירה בעניין שלנו :] ואין ספק, תמיד יש את מי להאשים. אני מאשימה את עצמי.

 

[lollapalooza]

אני מניחה

שפשוט רוצים לחזור אל מה שהיה, כי תמיד חושבים שפעם היה טוב יותר. ואם זה משהו שפוגע בך, זה כנראה משהו שהיה טוב פעם ופוגע עכשיו, ואת רוצה לחזור לתקופה שהיה טוב, אבל רק נפגעת. אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת, גם אני כזו. אני מניחה שזמן פותר את הדברים, ושינויים בחיים שלך. צריך לדבר יותר לעומק

.

 

[Dizen]

../images/Emo23.gif

 

[יעל ניסן]

שליטה?

משו כמו "כרוניקה של כאב ידוע מראש"?

 

[Dizen]

יכול להיות.

השאלה היא איך יוצאים מזה...

 

[Dizen]

../images/Emo6.gif

וכמובן, ששניה אחרי שכתבתי את ההודעה הזאת - עשיתי זאת שוב. פשוט מתוך הרגל. נהדר.. לילה טוב :|.

 

[יעל ניסן]

טוב שצחקת

ככה מתחילים - במודעות לדפוס שאת רוצה להכחיד בהתחלה תתפסי את עצמך אחרי שהתנהגת על פי הדפוס, אחר כך ממש תוך כדי שאת בעיצומו של דפוס, אחר כך תתפסי את עצמך לפני - ובכל זאת תעשי את הדפוס... רק אחרי זמן - שרק אלוהים ואת יכולים לדעת - תמצאי את עצמך תופסת את עצמך רגע לפני ובוחרת לעשות אחרת.

 

[Dizen]

כבר הגעתי לשלב הלפני אחרון,

של לתפוס את עצמי לפני. אבל פה נכנס העניין של לשלוט בכאב שלי - באיזשהו מקום אני מעדיפה שתהיה לו סיבה, לא שיכאב לי סתם. אז אני הולכת ומחפשת את הסיבות במקום שאני יודעת שאמצא אותן ההערות שלך "מכריחות" אותי לחשוב על זה בצורה קצת יותר שקולה, בפרספקטיבה. תודה

 

[שוקו פריך]

איך אפשר לדעת מתי אנחנו בוחרים,

ומתי אנחנו עושים מתוך ההרגל או האובססיה, או מה שזה לא יהיה שדוחף אותנו לעשות את זה?