על מילים כתובות לעומת דבורות

[schlomitsmile]

א"סים רבים (וגם אנשי אמצע) נרתעים משיח דבור, משיחה פנים אל פנים
ומעדיפים שיח כתוב, התכתבות.
יש לכך מגוון סיבות, ואצל כל אחד/אחת עשויות להיות סיבות שונות כמובן.
על אחת מהן למדתי לאחרונה מהפיצקי שלי (בן 14 וחצי)
במהלך התכתבות במייל בינינו.
הוא הרשה לי לשתף בדבריו את הפורום:

"למילים יש צורה הרבה יותר נינוחה ויפה כטקסט מאשר כצלילים.
את הצלילים הייתי משאיר למוזיקה, המוזיקה יודעת מה זה צלילים יפים, לא המילים,
לא משנה כמה מוזיקלית תהיה שפה, המילנות הורסת את המוזיקה."

 

[in bal1]

א"סים רבים (וגם אנשי אמצע) נרתעים משיח דבור, משיחה פנים אל פנים
ומעדיפים שיח כתוב, התכתבות.
יש לכך מגוון סיבות, ואצל כל אחד/אחת עשויות להיות סיבות שונות כמובן.
על אחת מהן למדתי לאחרונה מהפיצקי שלי (בן 14 וחצי)
במהלך התכתבות במייל בינינו.
הוא הרשה לי לשתף בדבריו את הפורום:

"למילים יש צורה הרבה יותר נינוחה ויפה כטקסט מאשר כצלילים.
את הצלילים הייתי משאיר למוזיקה, המוזיקה יודעת מה זה צלילים יפים, לא המילים,
לא משנה כמה מוזיקלית תהיה שפה, המילנות הורסת את המוזיקה."

לפני כמה שנים ראיינו את אדיר מילר,איך הוא עבד על הסדרה הקומית רמזור.
הוא הסביר שהוא נתן לכל אחד מהדמיות מעיין קצב ומנגינה משלו.אנסה להסביר.כמובן שכדאי להכיר את הדמיות.
הוא לקח משפט פשוט כמו "תזיז את הכוס מפה"
גורי חפר: רודף שמלות וסטלן היה אומר הא אמירוס אולי תזיז את הכוס מפה עשה טובה.
לילך אשת עסקים עצבנית תגיד "תזיז את הכוס מפה!!!!!!

 

[in bal1]

לפני כמה שנים ראיינו את אדיר מילר,איך הוא עבד על הסדרה הקומית רמזור.
הוא הסביר שהוא נתן לכל אחד מהדמיות מעיין קצב ומנגינה משלו.אנסה להסביר.כמובן שכדאי להכיר את הדמיות.
הוא לקח משפט פשוט כמו "תזיז את הכוס מפה"
גורי חפר: רודף שמלות וסטלן היה אומר הא אמירוס אולי תזיז את הכוס מפה עשה טובה.
לילך אשת עסקים עצבנית תגיד "תזיז את הכוס מפה!!!!!!

מה שאני מנסה לעשות עם אותו בחור שאני איתו זה להסביר לו שלכל אחד יש טון דיבור משלו ואינטונציה משלו.
יש אנשים שמדברים כמו גורי חפר ויש כמו לילך. אנחנו לא באים לשנות אותם,או לחנך אותם.אנו רק צריכים להסתדר איתם.
אם זה במכולת או בכל מקום אחר. אני מניחה שילדים כמו הבן ייעדיפו דיבור יותר נינוח ופחות תוקפני.

 

[schlomitsmile]

מי לא יעדיף דיבור נינוח על תוקפני?
הענין הוא שיש מי שיעדיף, בכלל או לצורך שיח משמעותי, שיח כתוב על מדובר.
לעתים זה אפילו יותר מאשר העדפה- לעתים רק שיח כתוב אפשרי לאותו אדם.
ואז, אם הסובבים אותו יתעלמו מזה, הם יהיו בטוחים שלא ניתן לנהל איתו שיח,
בעוד שאילו היו מנסים לנהל את השיח בכתב, היו מופתעים.

את צודקת, לכל אחד יש המנגינה/מנגינות שלו, וחשוב לכולנו ללמוד להקשיב ולהכיל אותן.
זה מזכיר לי תמונה -

 

[in bal1]

מי לא יעדיף דיבור נינוח על תוקפני?
הענין הוא שיש מי שיעדיף, בכלל או לצורך שיח משמעותי, שיח כתוב על מדובר.
לעתים זה אפילו יותר מאשר העדפה- לעתים רק שיח כתוב אפשרי לאותו אדם.
ואז, אם הסובבים אותו יתעלמו מזה, הם יהיו בטוחים שלא ניתן לנהל איתו שיח,
בעוד שאילו היו מנסים לנהל את השיח בכתב, היו מופתעים.

וודאי שיהיו כאלה שיעדיפו שיח כתוב.אך לצערנו החיים לא כאלה נכון?
מה יהיה כאשר הבן לצורך המחשה יצטרך לנסוע באוטובוס,או לקנות משהו בחנות אז מה הוא יישלח מייל לנהג אוטובוס או למוכר בחנות.
צריך לתקשר אין ברירה.

 

[schlomitsmile]

החיים הם במידה רבה (מובן שלא לחלוטין) מה שאנחנו עושים מהם.
כדי לנסוע באוטובוס לא באמת צריך לשוחח עם הנהג,
גם בקניה בחנות אין בד"כ שיחות,
ואם רוצים אפשר לקנות הכל באינטרנט, בלי להחליף אפילו מילה עם איש.

מעבר לזה, ודאי שנוח יותר להיות רומאי ברומא ולדבר,
העניין הוא שגם מי שדיבור אינו המדיום שלו
(דיבור בכלל או שיח, כלומר כן יכול להוציא כמה מילים
אבל כשזה מגיע לשיח משמעותי, לשיתוף הדדי במחשבות ורגשות,
כפיה לדבר תחסום אותו)
יכול בהחלט לקיים שיח- אם בני שיחו לא יהיו מקובעים על שיח דבור
וייפתחו גם לשיח כתוב.