על מלחמות העולם

על מלחמות העולם

על מלחמות העולם. א. הסיבה למלחמות עולם מלחמת העולם השנייה הייתה המשכה של מלחמת העולם הראשונה. אף ויקפידיה הימנית נאלצת לכתוב:" "יש חוקרים, הרואים במלחמה זו כשלב הראשון במלחמה שנמשכה 30 שנה, המקיפה את השנים 1914 - 1945."( במאמר מלחמת העולם הראשונה) מה היו הסיבות הממשיות לטבח של מלחמת העולם הראשונה בו הוקרבו חייהם של למעלה מ-10 מיליון בני-אדם וכ-20 מיליון שהפכו לנכים? מצדיקי המלחמות האימפריאליסטיות טוענים שזה "טבע האדם". אולם הסיבה למלחמה זו הייתה מלחמה של אימפריות על שליטה על הכלכלה העולמית. הגורם המיידי שהביא לפרוץ המלחמה הוא רצח פרנץ פרדיננד,הארכידוכס ויורש העצר האוסטרי., בתגובה הכריזה הממלכה האוסטרו-הונגרית מלחמה על סרביה ופלשה אליה. רוסיה, שהייתה בעלת בריתה של סרביה הכריזה מלחמה על אוסטריה אולם זו הייתה העילה המיידית. המלחמה פרצה בעקבות התפתחויות השיטה הקפיטליסטית , ששורשיהם נעוצים בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20. אין כל ספק שהייתה יריבות שהלכה והחריפה בין צרפת לגרמניה עוד משנות השבעים של המאה ה-19. יריבות בין רוסיה לאנגליה שנקראה "המשחק הגדול" יריבות זו הוחרפה על רקע "המרוץ הגדול" –המרוץ הקולוניאלי המואץ על אפריקה ועל אסיה שהחל ב1880.ככול שגרמניה השתלטה על חלק מאפריקה ובאוקיאנוס השקט . כך גבר המתח בין אנגליה שכן בעיני האימפריאליסטים הבריטים, השתלטות זו של גרמניה איימה לפגוע באינטרסים אסטרטגיים ומסחריים של בריטניה שביקשה לשלוט לבדה על כל הקולוניות.. התאוששותו של המשטר הצארי ממהפכה 1905 הביאה בגלוי את האימפריאליזם הגרמני לתמיכה "במלחמת מנע", לפני שהחימוש מחדש של רוסיה יוכל להטות את כף המאזניים כנגד גרמניה ואוסטרו-הונגריה. כבר ב-1913 תכננו צרפת וגרמניה להרחיב את שירות החובה הצבאי, בעוד שבריטניה נכנסה להסכמות ימיות עם צרפת במהלך השנה הקודמת. המאבק על טורקיה השוקעת היה גם הוא סיבה שדחפה למלחמה. במיוחד לאחר כריתת הברית בין גרמניה לטורקיה. הייתה זו איפה מלחמה המשקפת את הסתירה בין הפיכת הכלכלה לכלכלה עולמית בין חלקים בלתי שווים אך משולבים בשיטת הניצול. כפי שלנין בספרו "האימפריאליזם השלב העליון של הקפיטליזם, טען ובצדק כי המלחמה לא הייתה פרי מדיניות של פוליטיקאי בורגני זה או אחר, אלא היא מבנית לקפיטליזם בשלב המונופוליסטי –פיננסי, טמונה בסתירה שבין כלכלה עולמית ומדינות אימפריאליסטיות שכל אחת מבקשת להפוך למונופול. האינטרנציונאל השני ומלחמת העולם הראשונה: האינטרנציונאל השני שכאשר הוקם עמד אנגלס בראשו, היה מודע כבר ב1907 כי מלחמה עולמית בין אימפריות אימפריאליסטיות עומדת לפרוץ, ובמשך שבע שנים האינטרנציונאל העביר בקונגרסים שלו החלטות כנגד המלחמה המתקרבת והצהרות כי אם מלחמה זו תפרוץ הסוציאליסטים יתנגדו בכל מדינה למלחמה. אולם כאשר היא פרצה, ההנהגות של המפלגות הסוציאליסטיות והבירוקרטיות של האיגודים המקצועיים תמכו במלחמה. הייתה לכך סיבה מאוד מטריאליסטית. הנהגות אלו נהנו מהפרורים מהשוד האימפריאליסטי. רק המהפכנים התנגדו למלחמה כאשר הם נאמנים להחלטות האינטרנציונאל להפוך את המלחמה האימפריאליסטית למלחמת אזרחים-מהפכה סוציאליסטית כדי למנוע את המשך הטבח למען הרווחים. מעניין כי בכל מדינה אימפריאליסטית הציונים נלחמו לצד המדינה בה הם חיו וכך ציוני נלחם בציוני בשם הלאומנות האימפריאליסטית. דבר המוכיח עד כמה הטענה של הציונות בדבר עם יהודי אחד אינה אלא מיתוס. משוררים ציונים בגרמניה חיברו שירי מלחמה לאומנים , אשר בהם ישתמשו הנאצים במלחמת העולם השנייה. מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה א.מהפכה הבולשביקית. מלחמת העולם הראשונה הביאה למהפכה הבולשביקית משום שרוסיה הייתה החוליה החלשה ביותר של השיטה האימפריאליסטי ולכן החיילים בצבא האימפריאלי הרוסי ספגו אבדות קשות ביותר אך לא רק האצולה, אלא המפלגות "הסוציאליסטיות" הרפורמיסטיות תמכו במלחמה, והמשיכו לתמוך במלחמה גם לאחר שעלו לשלטון בפברואר 1917. רק הבולשביקים שהתנגדו למלחמה האימפריאליסטית בסופו של דבר היו נאמנים לסיסמאות של ההמונים "לחם, אדמה ושלום" ועלו לשלטון כאשר הם זוכים ברוב של נבחרי הסובייטים. מהפכה זו נתקלה בשנאה של כל האימפריאליסטים ותומכיהם אשר מיהרו לנסות להפיל את המהפכה הצעירה, והדבר הוליך למלחמת אזרחים איומה, בה מתו מיליונים מהמלחמה והרס התשתית החברתית ועם הרס זה מרעב וממגפות. הבולשביקים נאלצו להקים צבא, את הצבא האדום אשר הצליח כאשר בראשו טרוצקי להביס את פושעי המלחמה. ואלם ההרס והבידוד ואובדן החלק המודע של מעמד הפועלים הבסיס של המפלגה הבולשביקית, פתח את הדרך לחיסולה של המהפכה הבולשביקית בידי מהפכת הנגד הסטליניסטית. אשר הציגה עצמה לקול תרועות האימפריאליסטים כהמשכה של המהפכה הבולשביקית. הלחץ המלחמתי והאיום על רוסיה הביא את הבירוקרטיה הסטליניסטית לעשות הצבר הון מהיר, במחיר כבד מאוד לאוכלוסיה, ולמעשה את הבירוקרטיה למעמד שליט מנצל חדש. כמובן שכל זרזירי העט שתמכו במלחמה האימפריאליסטית הראשונה וגם יתמכו בשנייה, הפיצו מערכת שקרים אידיאולוגית.שעיקריה: 1כי תהליך מואץ זה של צבירת הון הוא המאפיין את המדינה הקומוניסטית. הם הסתירו כמובן שתהליך הצבר ההון של מדינות המערב הוליך דרך נישול האיכרים, ג'נוסייד, עבדות, השתלטות על קולוניות ומלחמות נוראות 2.. כי המשטר הטוטאליטרי של מהפכת הנגד הסטליניסטית והאידיאולוגיה הלאומנית הסטליניסטית שלה אין קשר למרקסיזם היא המרקסיזם.. 3 כי המאבק הממשי בעולם אינו המאבק בין מעמד הפועלים והמנצלים, אלא בין "הדמוקרטיה" של האימפריאליסטים לבין הטוטאליטריות הקומוניסטית. ממש כמו שכיום מציגים את המאבק של כיבוש העולם על ידי האימפריאליזם האמריקאי בעיקר, כמאבק בין "הדמוקרטיה" והמוסלמים "הטרור העולמי".
 
2.

ב. תבוסתה של גרמיה והשוד שלה בידי המדינות המנצחות-עליית היטלר 1.תבוסתה של גרמניה הביאה לגל מהפכני ב1918-1991, כאשר הס.פ.ד הסוציאל דמוקרטית, שתמכה במלחמה הראשונה מצילה את המדינה הבורגנית האימפריאליסטית ממהפכה של מעמד הפועלים. הם הלכו כה רחוק עד לעידוד הרצח של המהפכנים כרוזה לוקסמבורג וקארל ליבקנכט. אולם כישלון זה של הגל המהפכני והגלים שבאו בעקבותיו( 1921, 1923) יחד עם המצב הכלכלי הנואש בגרמניה, שהרס במידה גדולה את עסקי הזעיר בורגנות, העלו גם תנועה חדשה לבמה ההיסטורית, התנועה הנאצית..התנועה הזעיר בורגנית שהציבה עצמה לשירות הבורגנות האימפריאליסטית כנגד מהפכת הפועלים. תנועה זו נתמכה על ידי בעלי הון ידועים כקרופ ואחרים ולאחר שעלתה לשלטון היא קיבלה תמיכה פוליטית נרחבת מאוד משליטי מדינות המערב אשר ראו בה לא רק הצלה ממהפכה סוציאליסטית, אלא כוח שילחם בברית המועצות. בניגוד לתעמולה השדופה של הציונים הימניים השורצים באתרים אפילו ויקפידיה יודע להסביר כי המפלגה הנאצית הייתה מפלגת הימין הרדיקאלי: "מלחמת העולם הראשונה גרמה למשבר כלכלי ומוראלי כבד בגרמניה, שהפסידה במלחמה. המשבר גרר פריחת תנועות פוליטיות קיצוניות - הן בקרב השמאל הסוציאליסטי והן בקרב הימין. אחת מתנועות אלה, או לפחות מפלגה ששאפה להיות לתנועה, הייתה מפלגת הפועלים הגרמנית, (Deutsche Arbeiterpartei (DAP. חברי המפלגה רצו לייצג את הפועלים למרות שהיו אנשי ימין ודגלו בלאומנות, כוחנות ואנטישמיות. היטלר הגיע למפלגה זו במקרה, במסגרת תפקידו הצבאי שהיה סילוק אלמנטים חתרניים (קרי קומוניסטים) משורות הצבא. ". "בפברואר 1920 היטלר דחק בחברי המזכירות לערוך עצרת המונים. חברים רבים התנגדו מחשש שזה עדיין מוקדם מדי ושהעצרת תופרע על ידי המרקסיסטים. היטלר כלל לא חשש מהפרעות, להפך, הוא יקבל אותן בברכה, משום שזה יביא למפלגה שם של אנטי מרקסיסטית. הוא אפילו ביקש שיקשטו את האולם בצבעים אדומים כדי להרגיז את המרקסיסטים." ב-8 בנובמבר 1923 ניסה היטלר לעשות פוטש פשיסטי אך נכשל. אולם הוא שוחרר בדצמבר 1924 כאשר הבורגנות חשה שיש לו חשיבות עבורה לדיכוי המהפכה הסוציאליסטית. כוחה הפיזי של המפלגה החל להתפתח ולהתארגן. פלוגות הסער ה-SA ". הם הכו מתנגדים פוליטים, פוצצו אספות יריבות, איימו, השחיתו רכוש, וסתם התקוטטו. לגופם לבשו מדים חומים (על כן כונו "החולצות החומות"), על זרועם סרט עם ציור צלב הקרס, לרגליהם מגפיים ולראשם כובע. מדים אלו היו כלי חשוב בזיהוי והכרה של האנשים ברחוב את תנועת הנאצים - במיוחד להשלטת פחד והרתעה. התייצבות המצב בכלכלי עד למשבר הגדול של 1929 מנע ממנה להפוך למפלגה המונית. אולם המשבר הגדול שהביא לפולריזציה גדולה בחברה הגרמנית בין ימין ושמאל הביא להיטלר תומכים רבים מקרב המעמד הזעיר בורגני. ואף שכבות נחשלות בהכרתן בקרב מעמד הפועלים. בזמנים הקשים שבאו, המוני הזעיר בורגניים היו מוכנים לשמוע כל דבר ומכל אחד, בוודאי מדמגוג מוכשר כמו אדולף היטלר. המפלגה הנאצית פתחה במתקפת תעמולה שטרם נראתה כמוה בגרמניה. גבלס ניהל בצורה מבריקה את אלפי הפגישות, תהלוכות לפידים, כנסים, הדבקת מודעות והוצאת העיתון הנאצי וחלוקתו בכל רחבי גרמניה. . ב־14 בספטמבר 1930 הנאצים קיבלו 6,371,000 קולות, מעל 18 אחוזים מהבוחרים, אולם שתי המפלגות הגדולות נותרו המפלגה הסוציאל דמוקרטית והמפלגה הקומוניסטית, שתי מפלגות פועלים שהנהגתן הייתה רפורמיסטית ובמקום להקים חזית פועלים אנטי פשיסטית התקוטטו ביניהן. , שנתיים לאחר תחילת השפל הכלכלי, המצב היה גרוע ביותר. סבל אנושי רב, מיליוני מובטלים, פשיטות רגל חדשות לבקרים, חסרי בית ישנים ברחובות, רעב. ברחובות אנשים נלחמו על כל דבר, הורגים אחד את השני, אך המפלגות הרפורמיסטיות לא נאבקו למען מהפכה סוציאליסטית שיכלה לפתור בעיות אלו ועל כן המונים. במספרים הולכים וגדלים בצרתם פנו למפלגה הנאצית. ב־13 במרץ 1932 היטלר זכה ב 11,339,446 קולות, כ־30 אחוזים מכלל הקולות. ברחובות. הנשיא הינדנבורג פנה להיטלר וב־30 בינואר 1933 הפך היטלר לראש ממשלת גרמניה. עם עלייתו לשלטון היטלר מתחיל בסילוק כל שאר המפלגות הפוליטיות. עד מהרה המפלגה הנאצית הפכה למפלגה היחידה., ולמעשה נוצרת זהות בין מנגנון המפלגה למנגנון המדינה הבורגנית האימפריאליסטית בכל הרמות - מהפקידים הזוטרים עד לשרים
 
3.

כאן בולט השקר של התעמולה האימפריאליסטית שמשווה בין המהפכה הבולשביקי בה מעמד הפועלים סילק את שלטון בעלי האחוזות וההון ובנה מדינת פועלים לבין המשטר הנאצי ששלט על המדינה הבורגנית. המפלגה הנאצית לא הסתפקה בכך שניפצה את הדמוקרטיה הבורגנית של רפובליקת וויימאר. היא דרשה להשליט בגרמניה טוטליטריזם - שליטה בכל תחומי החיים - בפרט, בתרבות, בחברה, בכלכלה ועוד. מעבר לכך היא חתרה לממש את תורת עליונות הגזע הארי, על ידי חיסול פיזי של בני גזעים "נחותים" יותר כגון יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, חולי נפש וכל מי שיכולתו לא עומדת לו להגן על עצמו ובכך פעלה ברוח פירוש הדרוויניזם החברתי של עיקרון הברירה הטבעית. תיאוריה שבין השאר התנועה הציונית אימצה כפי שמוכיח פרופ' פאלק בספרו על הקשר בין הציונות וגנטיקה. 2. התמיכה של המערב בהיטלר: [ מדיניות החוץ של גרמניה הייתה ראשית לכבוש שטחים מתועשים באירופה עצמה ולהחיל בהם את "הסדר החדש". על פי החזון הנאצי, המדינה הגרמנית עצמה תתרחב מזרחה לכיוון פולין וברית המועצות כדי לאפשר מרחב מחיה (לבנסראום) לעם הגרמני. גרמניה תהפוך לאימפריה (הרייך השלישי) השולטת על מדינות נוספות. במסגרת הרייך תונהג היררכיה גזעית. בראש ההיררכיה יעמדו הארים ומתחתיהם יהיו הסלאבים, שישמשו כעבדים. גזעים נחותים כמו יהודים, צוענים ושחורים – יושמדו. משום שהיה זה כוח אנטי מהפכני שנועד לשבור את תנועת הפועלים, מעצמות המערב נקטו ב"מדיניות פיוס", ואיפשרו להיטלר לספח מדינות שלמות. אפילו ויקפידה יודעת לספר: "ב-1933 פרשה גרמניה מוועדת פירוק החימוש ומחבר הלאומים. ב-1935 הכריז היטלר כי מבחינתו חוזה ורסאי מבוטל וגרמניה תחזור להתחמש ולהגדיל את צבאה. ב-1936 פלש הצבא הגרמני לחבל הריין המפורז. באותה שנה חתמו היטלר ומוסוליני על ברית בין גרמניה לאיטליה (ציר רומא ברלין). ב-1936 נחתמה ברית בין גרמניה ליפן כנגד האיגוד הקומוניסטי הבינלאומי (קומינטרן). ב-1937 הצטרפה איטליה לברית זו. במרץ 1938 אוחדה אוסטריה עם גרמניה (אנשלוס). איחוד זה נעשה לאחר איומים ושינויים פוליטיים באוסטריה,. בשנים 1936-1939 התערבו גרמניה, איטליה וברית המועצות במלחמת האזרחים בספרד. ברית המועצות סייעה לרפובליקה, ואילו גרמניה ואיטליה סייעו לגנרל פרנקו, שעמד בראש קבוצה פשיסטית ששאפה להשתלט על ספרד. גרמניה שלחה לפרנקו כוחות צבא, נשק וטנקים. היטלר ראה בכך הזדמנות לנסות כלי נשק חדשים, כמו מטוסים.. המערב דרש לפי מדיניות האי התערבות את הוצאת הבריגאדות הבינלאומיות-דהינו לאפשר להיטלר לידידיו לנצח. ב-1938 הצהיר היטלר כי חבל הסודטים בצ'כיה שייך לגרמניה משום שרוב תושביו גרמנים. כאשר התנגדה צ'כוסלובקיה ונראה כי עומדת לפרוץ מלחמה, גיבו מעצמות המערב את הכיבוש בועידת מינכן. אולם בניגוד להערכת מעצמות המערב האימפריאליסטיות, היטלר לא פנה קודם כל כנגד רוסיה, אלא כנגד אנגליה במטרה לכבוש אותה ואת הקולוניות שהיו בראשותה. על רקע זה פרצה מלחמת העולם השנייה. ג. עלייתה של ארצות הברית למעצמה חדשה. ארצות הברית ישבה מהצד במשך שנים ואפשרה להיטלר לעשות כרצונו במשך שנים ואף תמכה בו אידיאולוגית , למשל בזמן האולימפיאדה בברלין ב1936, בספרד וכדומה.. היא אפשרה הקזת הדם של מיליונים באירופה כאשר היא מחכה להתשת מתחרותיה השונות. כאשר היא נכנסה למלחמה היה זה כדי להחליף את האימפריות השוקעות כצרפת ואנגליה, בתקווה להפוך למעצמת על יחידה. עם סיום המלחמה הפכה אכן ארצות הברית למעצמה אדירה כאשר השנייה לה היא ברית המועצות הסטליניסטית, שלא רק שרדה את המלחמה אלא התרחבה במזרח אירופה. זה היה המקור למלחמה הקרה בין המעצמות במערב לבין ברית המועצות. ד. הסכם ריבנורוב-מולוטוב. 1.בעוד זרזירי העט הפרו מערביים מנסים להשכיח מאתנו את התמיכה המסיבית שהיטלר קיבל מהמערב עד להתקפתו על בריטניה, הם אוהבים להדגיש מסיבות אידיאולוגיות את החוזה של סטלין היטלר . באוגוסט 1939 נחתם חוזה אי-התקפה בין רוסיה לגרמניה, שכונה "הסכם ריבנטרופ מולוטוב". ההסכם קבע בסעיף סודי כי עם פרוץ המלחמה יחולקו שטחים בין רוסיה לגרמניה: רוסיה תקבל את פינלנד, המדינות הבלטיות, מזרח פולין וחלק מרומניה. גרמניה תקבל את רוב פולין. במה שונה היה הסכם זה מהמדיניות של המערב שאפשרה להיטלר להשתלט על חלקים ניכרים מאירופה? במאומה. היה זה הסכם בין מדינות אימפריאליסטיות שהונע מרצונו של היטלר לתקוף את בריטניה מבלי להיות מעורב בשתי חזיתות ובדומה את סטלין. טרוצקי מבקרו החריף של הסטליניזם שהאמין בטעות שברית המועצות נותרה מדינת פועלים מנוונת, טען כי לברית המועצות הזכות לעשות חזית עם כל אחד מהגושים האימפריאליסטים כדי למנוע שברית המועצות תלחם בשתי חזיתות. מבחינה זו הוא לא ראה שום הבדל אם ברית המועצות תעשה חזית עם המערב האימפריאליסטי או גרמניה האימפריאליסטית. באותו זמן הוא ביקר את החוזה משום שהציג את היטלר לא כשטן אימפריאליסטי אלא מלאך" האוכל מכף ידו של סטלין"( ראו קול העם של אותה תקופה).
 
4.

טרוצקי האמין כי ברית המועצות לא תחזיק מעמד במלחמה, וכי או שמעמד הפועלים יסלק את הסטליניסטים במהפכה פוליטית או שהבורגנות תצליח להחזיר את הקפיטליזם. הוא גם האמין כי אחר המלחמה יהיה משבר אדיר של השיטה הקפיטליסטית העולמית אשר תאפשר לאינטרנציונאל הרביעי להפוך למפלגה אדירה שתשליך את השיטה הקפיטליסטית הנרקבת. טרוצקי כידוע טעה, בשתי הנחות אלו, וטעיות אלו שהפכו מקודשות בעיני "הטרוצקיזם האורתודוכסי" הביא לפילוגים וההתפוררות של התנועה הטרוצקיסטית האורתודוכסית ולהסתגלותה לכוחות שונים ממעמד הפועלים המודע. כותב מאמר זה אשר החל את דרכו הפוליטית כרבים מדוור במפלגה הקומוניסטית, היה גם לטרוצקיסט "אורתודוכס", ורק במאבק פוליטי עיקש במשך שנים רבות , הוא הצליח לפתור את הטעות של הטרוצקיזם האורתודוכסי ולהבין מאיין נבעה טעותו של טרוצקי. הוא גם שמוכנע שאילולי טרוצקי נרצח על ידי סוכם סטליניסטי, באוגוסט 1940 הוא היה מתקן את טעותו. לאחר המלחמה. אותם המבקרים של חוזה זה, במטרה להציג את ברית המועצות כציר הרשע, אין להם שום בעיה לתמוך בברית המועצות בזמן שעשתה חוזה זהה עם המערב לאחר שהיטלר תקף את ברית המועצות. לא רק זאת, אלא הם מתעקשים עד היום שברית המועצות הייתה מדינה קומוניסטית, כאשר אינם קולטים כי התעקשותם הסטלינפובית הופכת אותם למעשה לתומכי הסטליניזם. אם ברית המועצות הייתה מדינה סוציאליסטית( אין דבר כזה מדינה קומוניסטית) הרי זו שלב יותר מתקדם בהיסטוריה ומי שלא תומך בקדמה הוא ריאקציונר . 2. המדיניות המהפכנית הנכונה. למרות שהמלחמה הייתה מלחמה אימפריאליסטית מכל הצדדים, מלחמה שאין המרקסיסטים תומכים בה, כפי שלא תמכו בטבח העולמי הראשון. היה צורך לקחת בחשבון את הסנטימנטים של ההמונים הן באנגליה והן בברית המועצות שאכן רצו להלחם בנאצים ולהחיל "את המדיניות הצבאית הפרולטארית " אותה יזם טרוצקי, לא רק באנגליה ששם אכן נקטו בה המהפכנים אלא בברית המועצות. מהי מדינות זאת? הבורגנות המערבית כשם שהסטליניסטים נלחמו מלחמה אימפריאליסטית, לא לשם "דמוקרטיה" ולא לשם "סוציאליזם". כדי שמלחמה זו תהיה מלחמה ממשית כנגד הפשיזם , על מעמד הפועלים היה לסלק קודם כל את המעמד השליט הנלחם מסיבות שונות לחלוטין. לשם כך יש להסביר למעמד הפועלים את הצורך להשליך את הבורגנות ולארגן את החיילים הפשוטים על זכויותיהם בצבא הבריטי והצבא האדום. למשל שכר הולם, בחירת קצינים על ידי החיילים עצמם וכדומה. באנגליה הטרוצקיסטים אכן עשו זאת בארמיה השמינית. אולם בברית המועצות לא היה מי שיעשה כן משום שסטלין השמיד את כל המהפכנים במחנות. ה. הציונות והפשיזם. התנועה הציונית מעולם לא נלחמה כנגד הפשיזם ולאחר שעלה לשלטון בגרמניה התנועה הציונית שם שיתפה פעולה עם הגסטאפו עד 1938 והיא הייתה התנועה הלגאלית היחידה מלבד המפלגה הנאצית עד אז. במסגרת שיתוף הפעולה של הציונות עם הנאצים, היה ההסכם הידוע כהסכם "ההעברה" שהיה כנראה הרקע לרצח של ארלוזרוב. הסכם שהפך את הציונים בארץ לסוכני סחורות נאציות. בעוד מאות במיוחד מהמפלגה הקומוניסטית התנדבו להלחם בפשיזם בספרד, התנועה הציונית רדפה מתנדבים אלו, בעוד היא משתלטת על אדמות ערביות במה שנקרא אז מבצעי "חומה ומגדל". הימין הציוני ניהל רומן פוליטי עם הפשיזם האיטלקי( ז'בוטניסקי עם מוסוליני בהמשך לתמיכתו לפורע האוקראיני פטלוריה), לח"י הלך כה רחוק שהציע ברית צבאית עם הנאצים עוד ב1941. וכאשר פרצה מלחמת העולם להוציא את לח"י הציונים לזרמיהם השונים תמכו באימפריאליזם הבריטי. זאת בניגוד לתחושות של כל שאר העמים ברחבי האימפריה הבריטית שראו בבריטים כובש ואויב החרות. התנועה הציונית סייעה למערב לסגור את השערים בפני פליטי החרב היהודים משום שיהודי בו ל א ניתן היה להשתמש לפרויקט הציוני היה חשוב כמת. אמרותיהם של ויצמן ושל בו גוריון בנושא זה ידועות
 
סוף

טרוצקי האמין כי ברית המועצות לא תחזיק מעמד במלחמה, וכי או שמעמד הפועלים יסלק את הסטליניסטים במהפכה פוליטית או שהבורגנות תצליח להחזיר את הקפיטליזם. הוא גם האמין כי אחר המלחמה יהיה משבר אדיר של השיטה הקפיטליסטית העולמית אשר תאפשר לאינטרנציונאל הרביעי להפוך למפלגה אדירה שתשליך את השיטה הקפיטליסטית הנרקבת. טרוצקי כידוע טעה, בשתי הנחות אלו, וטעיות אלו שהפכו מקודשות בעיני "הטרוצקיזם האורתודוכסי" הביא לפילוגים וההתפוררות של התנועה הטרוצקיסטית האורתודוכסית ולהסתגלותה לכוחות שונים ממעמד הפועלים המודע. כותב מאמר זה אשר החל את דרכו הפוליטית כרבים מדוור במפלגה הקומוניסטית, היה גם לטרוצקיסט "אורתודוכס", ורק במאבק פוליטי עיקש במשך שנים רבות , הוא הצליח לפתור את הטעות של הטרוצקיזם האורתודוכסי ולהבין מאיין נבעה טעותו של טרוצקי. הוא גם שמוכנע שאילולי טרוצקי נרצח על ידי סוכם סטליניסטי, באוגוסט 1940 הוא היה מתקן את טעותו. לאחר המלחמה. אותם המבקרים של חוזה זה, במטרה להציג את ברית המועצות כציר הרשע, אין להם שום בעיה לתמוך בברית המועצות בזמן שעשתה חוזה זהה עם המערב לאחר שהיטלר תקף את ברית המועצות. לא רק זאת, אלא הם מתעקשים עד היום שברית המועצות הייתה מדינה קומוניסטית, כאשר אינם קולטים כי התעקשותם הסטלינפובית הופכת אותם למעשה לתומכי הסטליניזם. אם ברית המועצות הייתה מדינה סוציאליסטית( אין דבר כזה מדינה קומוניסטית) הרי זו שלב יותר מתקדם בהיסטוריה ומי שלא תומך בקדמה הוא ריאקציונר . 2. המדיניות המהפכנית הנכונה. למרות שהמלחמה הייתה מלחמה אימפריאליסטית מכל הצדדים, מלחמה שאין המרקסיסטים תומכים בה, כפי שלא תמכו בטבח העולמי הראשון. היה צורך לקחת בחשבון את הסנטימנטים של ההמונים הן באנגליה והן בברית המועצות שאכן רצו להלחם בנאצים ולהחיל "את המדיניות הצבאית הפרולטארית " אותה יזם טרוצקי, לא רק באנגליה ששם אכן נקטו בה המהפכנים אלא בברית המועצות. מהי מדינות זאת? הבורגנות המערבית כשם שהסטליניסטים נלחמו מלחמה אימפריאליסטית, לא לשם "דמוקרטיה" ולא לשם "סוציאליזם". כדי שמלחמה זו תהיה מלחמה ממשית כנגד הפשיזם , על מעמד הפועלים היה לסלק קודם כל את המעמד השליט הנלחם מסיבות שונות לחלוטין. לשם כך יש להסביר למעמד הפועלים את הצורך להשליך את הבורגנות ולארגן את החיילים הפשוטים על זכויותיהם בצבא הבריטי והצבא האדום. למשל שכר הולם, בחירת קצינים על ידי החיילים עצמם וכדומה. באנגליה הטרוצקיסטים אכן עשו זאת בארמיה השמינית. אולם בברית המועצות לא היה מי שיעשה כן משום שסטלין השמיד את כל המהפכנים במחנות. ה. הציונות והפשיזם. התנועה הציונית מעולם לא נלחמה כנגד הפשיזם ולאחר שעלה לשלטון בגרמניה התנועה הציונית שם שיתפה פעולה עם הגסטאפו עד 1938 והיא הייתה התנועה הלגאלית היחידה מלבד המפלגה הנאצית עד אז. במסגרת שיתוף הפעולה של הציונות עם הנאצים, היה ההסכם הידוע כהסכם "ההעברה" שהיה כנראה הרקע לרצח של ארלוזרוב. הסכם שהפך את הציונים בארץ לסוכני סחורות נאציות. בעוד מאות במיוחד מהמפלגה הקומוניסטית התנדבו להלחם בפשיזם בספרד, התנועה הציונית רדפה מתנדבים אלו, בעוד היא משתלטת על אדמות ערביות במה שנקרא אז מבצעי "חומה ומגדל". הימין הציוני ניהל רומן פוליטי עם הפשיזם האיטלקי( ז'בוטניסקי עם מוסוליני בהמשך לתמיכתו לפורע האוקראיני פטלוריה), לח"י הלך כה רחוק שהציע ברית צבאית עם הנאצים עוד ב1941. וכאשר פרצה מלחמת העולם להוציא את לח"י הציונים לזרמיהם השונים תמכו באימפריאליזם הבריטי. זאת בניגוד לתחושות של כל שאר העמים ברחבי האימפריה הבריטית שראו בבריטים כובש ואויב החרות. התנועה הציונית סייעה למערב לסגור את השערים בפני פליטי החרב היהודים משום שיהודי בו ל א ניתן היה להשתמש לפרויקט הציוני היה חשוב כמת. אמרותיהם של ויצמן ושל בו גוריון בנושא זה ידועות
 

גידעון1

New member
תשמע אבו כרואן או בשמך החדש יוסף בן דוד שוורץ

אין לי כוח לקרא את הכל אז פשוט תציין באיזה מספר אתה קובע שישראל אשמה באלוהים יודע מה וככה נדע מה ישר לקרא. תודה על שיתוף הפעולה
 
למעלה