על מלצרים וחיות אחרות

[אשה מרציפן]

על מלצרים וחיות אחרות

בהמשך לדבריו של ידידנו החדש ולביקורת שספגנו על כך שאיננו מבינים שתפקיד המלצר הוא לשעשע את הלקוחות ולהפוך לאחד מהחבר'ה בזמן הארוחה במסעדה, אני בעד העלאת סיפורים בנושא מהצד שלנו כלקוחות - מסוג הדיונים שמלמד אותנו איך לא להתנהל.

קרה לכם כלקוחות שמלצרים/נותני שירות אחרים הפגינו חוסר הבנה של הגבולות המקובלים ושכחו שהם לא חברים שלכם ו/או לא חלק מהקבוצה שיצאה לבלות?
אתם מוזמנים לשתף בסיפורים משעשעים/הזויים/מזוויעים, ואני בטוחה שיש לכם כאלו.

 

[אשה מרציפן]

לאף אחד אין מה לספר?

אני אשתף שפעם מלצר ראה לנכון להתערב בשיחה שלי ושל שותפיי לשולחן, ובמסגרת זו כינה אותי "משתמטת", כי שמע רק חלק מהמשפט שאמרתי והבין מזה שלא שירתתי בצבא. אף אחד לא הבין מה הטעם במה שאמר, וגם את ההסבר שלו "זה היה בצחוק" אף אחד לא הבין (מישהו כאן אולי הבין מה מצחיק פה?)

בפעם אחרת המלצר ראה לנכון "לרדת" על יושבי השולחן בצורה שאולי הייתה מובנת אם הייתה מגיעה ממי מהחברים, וגם זה לא בכל המקרים (בחבר'ה אנחנו לא נוהגים לקטול ככה אחד את השני). במקרה שלו גם התברר שהוא חשב שהוא מצחיק ושזה במקום.

 

[trilliane]

לא, צר לי...

אין לי פיקנטריה לספר עליה

קרה לי שהסתחבקנו עם המצוות במקומות שאנחנו מגיעים אליהם קבוע והם כבר מכירים אותנו ואנחנו אותם, אז האווירה פחות קורקטית ויותר חמימה, אבל זו לא חברות אמיצה או ידידות מופלאה... ובסה"כ הדברים האלה קורים לא מעט שלקוחות קבועים פוקדים את אותו עסק, לא רק בבתי אוכל (מכירה מישהו שנהיה ממש חבר טוב של בעל חנות כלשהי בשכונה שלו).