שרון, הראל, אדר, יוסי- כל הכבוד |כן
על ההתמדה, הנחישות, אורך הרוח, המחויבות והיושרה האישית להמשיך בזה. רק שלפעמים יש לנו כבר תחושת ספירלה שמאיימת לחנוק אותנו. שוב ושוב אותם קולות עם מנגינות זהות- הקול השפוי, והקול המפייס, הקול האכפתי והקול המלגלג, הקול המתלהם, והקול המתקשה להשלים עם אכזבתו, הקול המתקשה להסתיר את השמחה לאיד והקול המיתמם... אבל אם זה יזרע את זרעי הפתרון בעתיד - נו טוף, דיינו.