על נעליים, טיפים וחוויות

[פרלמנים]

על נעליים, טיפים וחוויות

הי לכל הקלאב פוטים החמודים. בשבוע הבא, אי"ה, אנחנו מתחילים לנעול לדניאל את הדניס בראון. האם יש לכם טיפים, סיפורים ועצות איך להקל את ההכנסה לשגרה של הנעליים, האם יש לכם סיפורים טובים ורעים על חוויות שעברתם בתחילת הדרך? קראתי באתר של אושרי על "מדבקות". מה זה אומר ומה עושים עם זה? אתם מעולים, תודה רבה על כל התגובות והעזרה, ג'סיקה.

 

[יחיאלוש]

הרבה סבלנות

אני זוכרת שחזרתי מבית החולים מאושרת שסוף סוף סיימנו עם הגבס, ואז חיכתה לי הפתעה! יחיאל היה ממש מבוהל- אי אפשר היה להשאיר אותו שניה לבד! הוא לא ישן כל הלילה, ובכה כל הזמן- דבר שמאד לא אפיין אותו. הוא היה רגיל שכל רגל עצמאית, ופתאום כל תזוזה קטנה מזיזה גם את הרגל השניה. כל המציאות הזו היתה לו חדשה וכנראה מאד מפחידה. לאחר יום העסק החל להרגע, ותודה לאל עד היום אין לנו בעיות מיוחדות... כאשר הוא רואה את הנעליים הוא ישר מרים רגל ומכוון אותה לתוך הנעל. בטוח שיש ילדים שעברו שלב זה ללא בעיות.אצלינו זה היה השלב ש"נגד עין הרע". שנה טובה והצלחה רבה, חיה.

 

[פרלמנים]

תודה

אני לא יודעת אם להתעודד או לפחד, הימים הראשונים מדאיגים אותי מאוד. תודה על הכל, מחזיקה אצבעות שנעבור את זה כמוכם! יחיאל הוא דמות החיקוי שלנו עוד מההריון...

ג'סיקה

 

[גן עדן היחידה]

לא יודעת לעזור, מאחלת בהצלחה רבה

 

[טאניוש]

טיפים לימים ראשונים

כדאי להדגים לו כבר עכשיו את תנועות הרגליים (שתי רגליים ביחד). הם לומדים מהר את ה"פטנט". בהתחלה נעלנו את הנעליים כשהוא ישן. צריך לפתוח נעל עד הסוף, למקם את הרגל (כף רגל צריכה להצמד לסוליה), לסגור רצועה ואחר כך שרוכים. בהתחלה עושים בזוג. עם הזמן לומדים לנעול לבד ולא לפתוח נעל לגמרי. תצטיידו בהרבה זוגות גרביים, הכי דקות ופשוטות, כמה שיותר אחוז כותנה. אני קניתי הרבה זוגות זהות, כך לא הייתה בעיה לחפש גרב שניה (משום מה תמיד חסרה גרב אחת). את הגרב אני מקפלת מעל הנעל, זה התחיל מזה שלא רציתי שילחץ לו, ועכשיו זה הפך להרגל, לא יכולה להגמל

. אגב, הגרב המקופלת הפריע לקטן לפתוח שרוכים. הוא מהר מאד נהיה אלוף בהורדת הנעליים. מדבקה- את יכולה לראות בגלריות הפורום (אם לא תמצאי אביא לך קישור). המדבקה עוזרת למקם את הרגל ומונעת מהנעל להחליק מהרגל. הילד שלי הוציא את הרגל מהנעל, זאת הייתה ממש בעיה אצלינו. וטיפ הכי חשוב שאני יכולה לחשוב עליו- אל תרחמו על הילד, הוא לא מסכן. תהיו עקביים ואל תוותרו. חייבים לשים מכשיר, חייבים בשביל לשמור על הרגליים שלו. הילדים קולטים את החולשה שלנו. אצלינו נעליים הם שגרה. אני לא עושה מזה סיפור. כמו שלובשים פיג'מה כך גם נועלים נעליים בלילה. זה לא נושא לדיון. עברו עלינו תקופות לא קלות, עם הלילות ללא שינה. הכלל תמיד היה "לא מורידים את הנעליים לפני שיש אור בחוץ". גם אם משמעות הדבר היה לילה לבן ויום קשה בעבודה לאמא עייפה. לא היה לנו לילה אחת ללא נעליים במשך שנה וחצי (מגיל 4 חודשים ועד עכשיו). סך הכל הילד מסתדר מצויין

.

 

[פרלמנים]

תודה, את מקסימה

תודה רבה על ההסבר המעולה. איך הדגמת לו את תנועת הרגליים ? עדיין יש לו גבס ....

 

[גן עדן היחידה]

אעדכן במשך הערב את הפרטים על ביה"ח

תודה

 

[ilana k]

אני יכולה לספר לך חוויות טובות

ליאורי מיום הראשון של הנעליים קיבל אותם בצורה טובה מאוד. קודם כל ביום הראשון נתתי לו להחזיק את הנעליים ביד ולשחק איתם. לאחר מכן נעלתי לו אותם והתנהגתי כרגיל. חייכתי אליו, דיברתי איתו וכד'. ליאורי לא נכנס להסטריה ולא נבהל. הוא פשוט עם הזמן למד שכמו שלובשים טיטול, בגדים וכד' כך גם נועלים נעליים. אף פעם לא ריחמתי על הילד, והתנהגתי איתו כחלק מהחיים. עד היום ליאור יודע (היום הוא בן שנתיים) שבלילה אחרי מקלחת, מדליקים טלויזיה עם בייבי, מלבישים אותו ואז נועלים נעליים. אני בטוחה שככל שאת תקבלי את הנעליים כדבר רגיל כך גם הילד ירגיש ביטחון עם זה. בהצלחה

 

[מטיסת שבלולים]

אני רוצה לציין

שמעולם לא עלה על דעתי לת לאושרי סתם לשחק ולגדת בנעליים. אני חושבת שעד היום הוא שיחק איתן פעמיים או שלוש, אבל בד"כ הן לא מוזכרות בכלל. זה ממש רעיון געוני! אני הולכת לצטט אותך באתר בימים הקרובים. ובכלל ההודעה הזו מאוד יפה בעניי.

 

[simchamiryam]

הוספה- עזרה

מצטרפת לכל מה שכתבו רציתי להוסיף שלנו מאד עזר ביום הראשון שנפגשנו עם זוג עם ילד ק"פ מנוסה והם הרגיעו אותנו והראו לנו בדיוק איך לשים את הנעליים. בהתחלה מרוב הצרחות היה נראה לנו שאנחנו לא נועלים טוב... עם כל הכבוד לפורום ההדרכה המעשית עזרה מאד... יונה