על סבתות חורגות וגם על תכשיטים...
רציתי לשמוע את דעותיכם ולקבל קצת תובנות....
אמא שלי חוגגת 70 בעוד כמה חודשים. כיוון שאהיה בחול באוגוסט, ורצינו להיות בטוחות שאנחנו מוצאות מה שאנחנו רצות ויש זמן לחיפושים, אחותי ואני הלכנו אתמול כבר לקנות לה את המתנה. קנינו צמיד פנדורה - למי שלא מכיר, זה צמיד שעליו מוסיפים "צ'ארמס" - חרוזים בכל מיני צורות ועם תליונים, דמויות וכדומה. רצינו משהו עם משמעות, אז בחרנו 5 צ'ארמס - אחד שמסמל את שם המשפחה של הורי (ושלנו לפני שנישאנו), אחד שמסמל את שם המשפחה של אחותי וגיסי (אין להם ילדים), אחד שמסמל את שם המשפחה שלי ושל בעלי (וכמובן גם של ילדיו מנישואים ראשונים, ושל ילדינו המשותפים) ושניים שמסמלים את הילדים שלי - שהם הנכדים היחידים של אמא שלי, שהיא קשורה אליהם ואוהבת אותם מאד.
אז מה הבעיה? בעלי נעלב עד מעמקי נשמתו מזה שאין צ'ארמס נפרדים לכל אחד מילדיו מנישואין ראשונים.
לדעתי - מה לעשות, הם אינם נכדיה של אמי, ולשים אותם על צמיד כזה יש בו הצהרה שבעיני היא מלאכותית ומעושה, לא אמיתית, ולכן זה לא רלוונטי. אמא שלי אוהבת את הילדים, דואגת להם, ויש לה קשר מאד יפה איתם. היא מביאה מתנות, עוזרת כשצריך, ומובן לה מאליו שהם חלק מהמשפחה - כלולים בכל ארוע ופעילות. לדוגמא - בחגים אנחנו נוסעים לחופשה משפחתית לחגוג את יום הולדתה של אמי, ואמא שלי, שמשלמת על כולם, דאגה היטב שניסע למקום שיש לילדים הרבה מה לעשות ולא רק פעילויות מתאימות לקטנטנים שלי... אבל בכל זאת, הם אינם נכדיה, היא לא גידלה אותם מגיל 0 כמו את הילדים שלי, ואני לא רואה למה אנחנו צריכים לעשות כאילו...
דעות? תובנות?
אגב קיבלתי גם הערה דומה פעם לגבי עצמי. יש לי שרשרת ועליה תליון של ילד שקיבלתי מחברה כשהבן שלי נולד. כשהתינוקת נולדה היא השלימה לי את השרשרת עם תליון של ילדה. משהי פעם שאלה אותי למה אין לי 4 תליונים.... נראה לי מאד מוזר להוסיף עכשיו תליונים בשביל ילדים גדולים שאינם ילדי הביולוגיים... מה גם ששני התליונים היו מתנות ללידה, והרי לא ילדתי אותם... אני טועה? זה יוצר דיפרנסיאציה מוזרה?
