העקרון המרכזי בגישה הזאת
אומר שזה לא חכם ולא בוגר לתת "ללב" להשתלט על המוח, נכון שהעקרון הנוסף בגישה הזאת גם אומר שרומנטיקה זה דבר מיותר ומסוכן באופן כללי. אנשים גם לא חייבים ללמוד את זה בדרך הקשה, על גופם, אלא יכולים להבין את זה גם על סמך אנשים אחרים "שנפגעו בעזרת אהבה". אם זאת תהיה מישהי שבאמת מתאימה לי, אז מראש זה שונה מעקרון "האהבה ללא תנאים", הרי הרעיון "שהרגש מוביל" אומר שגם אם היו לך רגשות למישהו שמבחינה רציונלית נראה ממש לא מתאים לך, עדיין את יכולה להיות איתו "בשם האהבה". מתאימה אומר שהיא מתאימה גם מבחינה רציונלית, ולכן היא כבר עברה את "מבחני הקבלה", ועונה על "המאפיינים הדרושים לי", והשאר אם יש או אין הוא בתור "בונוס" מבחינתי.
לגבי לעשות "דברים קיטצים", לא כל כך מעניין אותי בדרך כלל, אבל אני יכול לעשות גם "דברים לא רציניים", כגון הומור או תחביבים, אז בסך הכל הקיטציות זה על עקרון דומה, אבל גם הדברים הלא רציניים שאני עושה או לא עושה, עדיין יהיו במסגרת פיקוח מספיק, זאת אומרת אני קובע תזמן והמקום לזה, ולא נותן לזה להוביל אותי. אני בדרך כלל יודע מתי צריך להיות רציני, ומתי לא. כך שאני לא שולל "דברים קיטצים" ורומנטיקה לחלוטין, אבל אני לא נותן לזה להוביל אותי או להיות הדבר הכי חשוב בקשר. אפשר לצפות במדע בדיוני, בלי לחשוב שזה ככה גם במציאות, להישאר רציונלי.
