על סף קריסה

Nocturneaa22

New member
על סף קריסה

כבר שנים אני בוכה ובדיכאון על רקע חוסר מימוש עצמי, לאחרונה עברתי איבחון והוא לא הפתיע אותי, אבל אין לי היום כבר דרך למטרה עקב מחסור באמצעים, גם במקומות העבודה הכי פשוטים והכי פרימיטיביים שלא סבלתי הייתה לי בעיה עם קבלת מרות עד למצב שבו הייתי צועקת על הממונים ויורקת להם בפנים. אני לא מאמינה שאותה הילדה שכמעט הצטיינה בלימודים במהלך התיכון פשוט לגמרי נמחקת בעבודות שלא תואמות את כישוריה, מסתגרת בזמנה הפנוי בבית ורואה סרטים רק בשביל לברוח מכל הזבל שאופף אותה. שוקלת כבר לשכוח מהכל ולקבל ב.ל. כי מקומות העבודה שהייתי מרוצה בהם לא מעוניינים להעסיק אותי באופן קבוע, אלא באופן זמני בלבד, וזה לא מספיק לפרנסה. וגם שוק העבודה בארץ נורא מצומצם, לא רואה שום אופק, למרות שפיתחתי אסטרטגיה איך להתקבל למקומות עבודה טובים עבורי. הבעיה היא שאני גם לא מאמינה שאימון אישי יכול לעזור כי יש לי בעיה קשה עם ביטחון עצמי וקבלה עצמית גם כשאני מגיעה להישגים גבוהים. יש לציין גם שאני לא בן אדם של טווח ארוך, היו הרבה ימים שפשוט אהבתי לחיות את החיים ולבלות, ואיזשהו חלום מרוחק או תכנון לטווח של כמה שנים לא ישאיר אותי במקום עבודה מגעיל, אברח בכל מחיר.
 
למעלה