על עוד נשים....

may may.

New member
על עוד נשים....

הצטרפתי לקבוצת תמיכה, נפגשות פעם בשבוע ושומעות את הזוועות אחת של השניה. לא קל. העצב, הכעס, האכזבות, ההתמודדות היומיומית, הרחמים של הסביבה. לא פשוט. ישנה אחת שלא מסוגלת לחזור הביתה בסוף יום עבודה, כשבעבודה היא מנהלת, אחראית הכל בשליטתה, היא מגיעה הביתה והופכת לנמלה קטנה ומפוחדת. היא חושבת לעצמה, איך זה יכול לקרות שבעבודה נתנו לה סמכות ואחריות, מעריכים אותה, היא שולטת בעניינים ובבית אפילו כשהיא צריכה לקנות משהו קטן בסופר היא צריכה אישור מבן זוגה. ועוד אחת, שאחרי שבילתה במעון לנשים מוכות, עכשיו הסתדרה בדירה משלה, נאלצה לוותר על ילד אחד שיחיה איתו ושני ילדים נשארו איתה, עדיין כשהם אצלו בסופי שבוע הם חוזרים ומאשימים את האמא שזורקת כביכול את אבא לרחוב, לישון על עץ, הוא גורם להם להתעלל בה, כי הוא רחוק ממנה, אין לו אפשרות לשלוט ולהתעלל בה, אז הוא נעזר בילדים קטנים וחפים מפשע. כואב.
 

bondi4

New member
הייתי בסרט הזה../images/Emo91.gif../images/Emo45.gif

הצלחתי בעבודה. התקדמתי, למדתי, זכיתי להערכה מכולם. אולם בבית הייתי שפוטה. לא אשה, רכוש. שלי שלו ושלו שלו. הוא המחליט, הוא הקובע. צריך לבקש ממנו רשות לכל צעד..... משפט על כל מילה, על כל איחור של דקה (איחור לדעתו) על כל הוצאה של אגורה... גיהנום... אולם עזבתי אותו, פשוט הלכתי, בניתי לי חיים חדשים. זכיתי בחופש. כספי אותו אני מרויחה בעבודה לא קלה הוא שלי, אני עושה מה שאני רוצה. הולכת לאן שבא לי. אין לי בוס יותר בבית. וזאת אחרי 35 שנים ביחד. כן עשיתי זאת . קמתי והלכתי. אני כבר 11 שנה בלעדיו. אישה עצמאית ומאושרת. זוכה לכבוד , אהבה והערכה מילדי ונכדי. אינני זקוקה לאף גבר כדי להרגיש שייכת. אני קיימת, אני חזקה. אני מאושרת. נשים אל תפחדנה. הפסקנה לסבול, אל תהינה קורבנות לנבלים... החושבים שאנחנו נכס. מניסיון. זה כדאי החיים יפים יותר אחרי.....
 
למעלה