על פוריזם, אקדמיה ושאר נאולוגיזמים

john1987

New member
על פוריזם, אקדמיה ושאר נאולוגיזמים

בקהילת טולקין והארי פוטר לבוגרים, כינויי הוא "יונתן הליברליסט המטורף" - ליברליסט כאן בתור ההיפך מפוריסט. עשיתי לעצמי שם רע מאוד (ובצדק) בתור אחד שקופץ על אלה שמתקנים שגיאים כתיב ודקדוק - כיוון שאני מאמין שזה שגיאה בעצמו. כאן יש בלשנים ובלשנים-wannabe's אמיתיים. מישהו כאן באמת מאמין שלאקדמיה יש יכולת לשנות את השפה? שאנשים אומרים לי "האקדמיה החליטה" אני שואל אותם איזה ברז הם פתחו, את הלוגומטר? את הגראמטופון? בעזרת איזה מכשיר הם שינוי את השפה במוחם של כל דובריה? שינוי שפה הוא על-טבעי. הוכחה פשוטה לכך היא שכל שינוי פונולוגי חל באותו זמן באינדיווידואלים נפרדים. איך אפשר לכפות שינוי מסויים ולאסור אחרים? איזו זכות יש לאקדמיה להוסיף מילים? אם הם רוצים לשמור על טוהר העברית - למה לא לבטל מילים בארמית? איך יכולה להיות עברית נכונה אם עברית היא דיאכרונית ויש לה שלבים שונים ומשונים? באיזו זכות קובעת האקדמיה ששינוי אחד הוא לא נכון אבל מכניסה שינויים בעצמה? דעתכם, וקשה.
 

הכימאית

New member
כל כך מרגיז אותי

כשאנשים שואלים איזו זכות יש לאקדמיה לקבוע או לפסוק בענייני שפה. הזכות הזו נובעת מעצם קיומה של האקדמיה, שנוסדה לפי חוק של הכנסת בדיוק לשם מטרה זו (וראו גם מה שכתוב כאן, באתר האקדמיה). אולי תשאל באותה הזדמנות גם באיזו זכות הכנסת מרשה לעצמה לחוקק חוקים? העברית היא שפה מיוחדת. במשך מאות שנים היא שמשה רק (או בעיקר) בתפילה ובלימוד, והשתנתה מעט מאוד. אך במאה האחרונה היא התעוררה לחיים והחלה להשתנות בקצב מהיר, אולי מהיר מדי. יש הטוענים כי זוהי התפתחות טבעית של שפה. אך החייאת העברית היתה תהליך מלאכותי לגמרי... אחת הבעיות של העברית היא שעבור הרבה מהדוברים בה אין היא שפת אם, והם נוטים לטעות ולשבש מלים או צורות דקדוק. בקרב העולים שהגיעו לארץ בשנות השלושים-ארבעים-חמישים רווחה הדעה שהמעבר לחיים חדשים בארץ חדשה מחייב גם מעבר לשפה חדשה. אותם עולים בחרו לרוב לדבר אל ילדיהם בעברית במקום שפת המוצא שלהם - גם כשהעברית שבפיהם היתה עילגת ושגויה. וילדיהם קלטו, למרבה הצער, את השגיאות, כך שרבות מהן השתרשו בשפה. זו לא התפתחות טבעית של שפה - זה פשוט תוהו ובוהו... זכור לי מרצה באוניברסיטה שכתב פעם על הלוח איזו שגיאה - איני זוכרת מה היתה המלה, אך זו היה מלה בסיסית מאוד משפת היומיום, והמרצה החליף בה אל"ף בעי"ן. כשהעירו לו על השגיאה הוא ענה: "מותר לי, אני עולה חדש!". מה לעשות, הברנש באמת הגיע ארצה רק עשרים שנה קודם לכן (בדקתי בקורות החיים שלו), ממש מוגזם היה לצפות ממנו שילמד כתיב נכון כל כך מהר... הסיפור הזה רק מוכיח, שלאנשים יש הרגשה ש"הכל מותר" בעברית. רבים נוטים לשכוח ששפה היא לא רק אמצעי תקשורת אלא גם תרבות וצורת חשיבה. אם לא נגן על השפה, סופנו שנחשוב כולנו רק ב"כזה כאילו". לכן חשוב, לדעתי, שיהיה גוף מוסמך שתפקידו לבקר את תהליך השתנות השפה, לקבוע גבולות ולהחליט אילו חידושים כדאי לקבל ואילו לא.
 
אבל הגוף הזה הוא בעצם פיקציה.

אין דרך מעשית לכפות חוקים על שפה. מלבד אולי שטיפת מוח מסיבית (ע"ע newspeak מ-1984). ולפי מה שקראתי בקישור שהבאת - יש בכל-זאת מקום לאקדמיה, בחקר הלשון העברית, בתיעודה וביצירת המילון ההיסטורי המגניב הזה שהם שוקדים עליו. בכל מקרה, דרך הביניים נראית לי כפתרון המוצלח ביותר. יש לנסות להקפיד על עברית תקנית, לפחות במוסדות רשמיים למיניהם, אך אין לשלול את שפת הרחוב בטענה ש"זו אינה עברית 'חוקית'", כי שפת הרחוב היא העתיד של השפה, והיא מה שתמנע ממנה לקפוא על שמריה, שוב.
 
יש שפה תקנית...כל שפה שהיא מצייתת

לחוקים. חוקים רבים הם חוקים שאנחנו נולדים איתם, חלק מסוים במוח שלנו, תפקידו לקחת את את הערכים (הלקסיקליים והתחביריים) שאנו רוכשים ולנתב אותם כך שנוכל לדבר כראוי. זה מה שנקרא כשירות וביצוע. כשירות: הידע הבלתי מודע שבבסיס ייצור משפטים וקליטתם. כלומר, קיים משהו שמכוון את תהליך רכישת השפה. ובחזרה לשאלתך, יש שפה תקנית ותפקיד המוסד האקדמי הוא הוא לנסות לשמר את השפה העברית בכדי שלא תושפע מחברות שולטות כמו דת, התפתחות טכנולוגית ובכדי שלא ישתרשו לנו מילים באנגלית לשפה עד שנשכח את השפה שלנו ותווצר לנו שפה קריאולית (הקריאול משתמשת בערכים הלקסיקליים מהשפה השלטת ובדקדוק של השפה המקומית). כמו שפה שמדוברת באקוודור והתפתחה בקהילה שהיו ברובם דו לשוניים (ספרדית וקצ'ואה) לצרכי קומיניקציה ונועדה לתת זהות לאומית, להתבדל.
 

john1987

New member
תוהו ובוהו

אני לא אכנס להיבטים הפסיכולוגיים של פוריסטים שטוענים ששינוי שפה הוא "תוהו ובוהו"... ואם הכנסת תחוקק חוק שבני אדם הולכים על הראש? לאקדמיה יש זכות לקבוע מה נכון ומה לא נכון בדיוק כמו שלי יש זכות לקבוע מה נכון ומה לא נכון. (ובשביל להדגיש - אין לי). שינוי שפה, למרות שלנו הוא נראה כתוהו וובוהו (כי אנו רואים רק שלב או חלק משלב של שינוי גדול יותר) הוא מסודר ופועל כיוון ששפה נעה בכיוון מסויים. ברגע שיש ילדים שנולדים ושפת האם שלהם היא עברית - השפה היא חיה. ההתפתחות המהירה היא תגובה נפוצה אצל שפות חדשות (כמו קריאולות) ומבחינת העברית היא די חדשה.
 

john1987

New member
"תוהו וובוהו"

אני לא אכנס להיבטים הפסיכולוגיים של פוריסטים שטוענים ששינוי שפה הוא "תוהו ובוהו"... ואם הכנסת תחוקק חוק שבני אדם הולכים על הראש? לאקדמיה יש זכות לקבוע מה נכון ומה לא נכון בדיוק כמו שלי יש זכות לקבוע מה נכון ומה לא נכון. (ובשביל להדגיש - אין לי). שינוי שפה, למרות שלנו הוא נראה כתוהו וובוהו (כי אנו רואים רק שלב או חלק משלב של שינוי גדול יותר) הוא מסודר ופועל כיוון ששפה נעה בכיוון מסויים. ברגע שיש ילדים שנולדים ושפת האם שלהם היא עברית - השפה היא חיה. ההתפתחות המהירה היא תגובה נפוצה אצל שפות חדשות (כמו קריאולות) ומבחינת העברית היא די חדשה.
 

hillelg

New member
אני מסכים עם הרבה מדבריך

(אם כי אין לי, למשל, מניעה שהאקדמיה תחשוב על מילים שאולי תתקבלנה בציבור). והיו על כך דיונים רבים בפורום תרבות עברית, ואף נפתח פורום אח"לה - האקדמיה החלופית ללשון העברית (קרא שם את הודעת המנהלת). [והנה עוד דוגמה לבעיה של חפיפה בין פורומים...]
 
למעלה