גם על הארכת הקלצ משלמים יש תשלום -- המתבטא בהעלאת הריבית להלוואה שהיא ארוכה יותר ועל פי טבלת ריביות הריבית תהיה גבוהה יותר.
מחזיר אותנו שוב לדיון על שיקול הדעת והנחות היסוד שבכל תמהיל.
זה לא רק חישוב פשוט אלא הערכה של סיכונים וסיכויים ועל מה רוצים לשלם מראש ועל מה לא...
להבנתי, לייקר מראש את המשכנתא בהחזר החודשי או בסך הריביות תוך עלות שעשויה להסתכם בעשרות אלפי שקלים, ואף יותר, זו החלטה. אפשרית.
אבל זו לא ההחלטה היחידה והרציונלית ביותר. ולהימנע ממנה לא אומר להיכנס למלכודת דבש. זה אומר לנקוט ראש פתוח ותוך מחשבה איך לאזן בין סיכויים וסיכונים...
לקחת את כל ההלוואה בקלצ יתאים אולי בנקודת זמן מסויימת שבו הקלצ תהיה מאוד נמוכה וכדאית. זה לא המצב כרגע. היא אמנם נמוכה אבל משמעותית יותר יקרה מהפריים, לקחת הכל בקלצ זו החלטה לכן שמתאימה לסוג מסויים מאוד של אנשים. שרוצים בהלוואה לגמרי לגמרי יציבה... ומוכנים לשלם על זה הרבה מאוד כסף...
להערכתי רוב האנשים יעדיפו לקחת סיכון מסויים, ולדעתי לא סיכון ענק, ולנסות לחסוך בצורה סבירה לאורך השנים. וזה לא סיכון ענק מפני שהתחזיות השונות לא צופות זינוק בפריים לרמות גבוהות, לא בטווח הנראה לעיין של השנים הקרובות. יש לפריים עוד הרבה לאן לטפס כדי שתיהפך למלכודת דבש...
צריך עוד לזכור שהערכת הסיכונים הזאת (כולל שיקולים שנוגעים לבריאות הבנקים...) נעשתה בידי טובי הכלכלנים שלנו, ולכן בנק ישראל נתן כבר הנחיות לפני מספר שנים בתוך אילו גבולות ניתן לקחת משכנתא. והנחיות אלו די מכוונות את התמהילים הנלקחים. מצד אחד קבע בנק ישראל דרישה שלפחות שליש מההלוואה תהיה בריבית קבועה, צמודה או לא צמודה, ולכל היותר שליש תהיה במשתנה בעלת שיעור שינוי גבוה כמו הפריים.
לדעתי נכון למקסם את התמהיל בתוך הקווים המנחים הללו.
בהצלחה.
