על פרשת דרכים

על פרשת דרכים

התלבטות ארוכה ומייגעת בשאלות עבודה, פרנסה, כיוון מקצועי. אולי פיטורים ? או שמועה מתקרבת ? לא משנה איך אתה מגיע לעניין – אם השאלה מנקרת, לא נותנת לישון בשקט, אז יתכן שאתה על פרשת דרכים. יתכן שכל שאתה מבקש זה למצוא עבודה "סבירה", משהו בתחום שלך, שכר הוגן, שעות מקובלות, פוטנציאל קידום . . . אבל ! א ו ל י . . . פתאום, ככה, בוקעת לה משאלה ומתחילה להתנסח ברור : הפעם אני רוצה למצוא עבודה משמעותית ! תפקיד, תחום עיסוק, אולי פרויקט, בו אוכל להביא לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל שלי. ככה אתה אומר לעצמך. רק אתה יודע אם ע כ ש י ו זו ההזדמנות. "עכשיו ! או לעולם לא" מוזר, אבל לפעמים פיטורים מתקבלים באנחת רווחה – "מישהו עוזר לי לקום ולעשות מעשה" – אתה אומר לעצמך, "הפעם אני פותח פרק חדש בחיי". ולפעמים אין צורך לחכות לפיטורים – החלטה פנימית לשנות כיוון מקצועי פשוט מבשילה. "על פרשת דרכים" מבקש לעזור למי שהחליט לא להחמיץ את הגונג שקורא לו לשינוי משמעותי, גם – ובמיוחד - אם הפעם הגונג נשמע מפחיד. אין כאן לא קסם ולא הבטחה – יש הזמנה לתהליך למידה, הצעה לגישה וכלים שאתה תבחן אם ואיך הם מתאימים לך. יצירה של עיסוק משמעותי הינו תהליך הדורש עבודה 4 מישורים : להמשך המאמר
 

קרני

New member
קראתי את המאמר בעניין רב

ועלתה בי השאלה: מה קורה כאשר אתה חושב שמצאת את העניין שלך, ואכן עסקת בו אך כעבור תקופה הבנת שמיצית? שאתה רוצה לעשות משהו אחר שיעניין אותך ותסכים לעשות כל מאמץ עבורו כפי שעשית בעבודה הקודמת. זאת אומרת שסף הריגוש שלך כבר מתחיל להיות גבוה, ואולי גם אחרי עיסוק בעבודה זו תרגיש שמיצית ושאתה מוכן לעבור לשלב (?) הבא. מה קורה? ושאלה אחרת: האם זה נכון לבחון מקצוע על ידי הגעה למקום עבודה מסויים כדי לבחון את תחום העניין שלך? האם זה נותן כלי מסויים למדד? האם שיחות עם אנשים סובייקטיביים שעוסקים באותו המקצוע יכולים להועיל או לבלבל? תודה על הפתח לשאלות נוספות
 
חיפוש

מזה בשבילך למצות את עצמך ? זה כבר לא מעניין ? זה מתיש ? לא מרוויח מספיק ? קשה לי להתייחס לאמירה כל כך כללית - זה לוקח את תשומת הלב והאנרגיה למקום תיאורטי, מתרחק מאמירה אישית ממשית. אני מציע שתנסי לשתף בהתלבטות קונקרטית, בחוויה אישית שאת עוברת, כך אפשר יהיה להתמקד ולא לדבר בעלמא. לגבי בחינת התאמה ע"י תצפית וראיונות - אני מאמין שזאת דרך טובה, להתקרב, לחוש, להריח, לתת לכל הסקרנות לעבוד. יחד עם זאת צריך באמת לשמור את הראש פתוח ולתת לכל החוויה לחלחל פנימה. אין עניין "אובייקטיבי" יש רק תמונה סובייקטיבית, ואת רק יכולה להכיר מה זה עושה לאדם אחר, משם ללמוד מה נכון ומה מתאים לך, זאת כבר עבודה עבור עצמך להמשך עיבוד. כדאי ללכת לבדוק פתרונות כחלק מתהליך של עבודה פנימית - חיפוש ובירור אישיים. אסטרטגיית זיג זג בהצלחה, אמיר דרור
 

קרני

New member
מיצוי עצמי

כשהעבודה לא מעניינת וכל מה שאת עושה שם זה מתוך רובוטיקה. כשאין כוח לקום לעבודה. כשהניצוץ בעיניים כבה. כשיש דברים נוספים שפתאום מדליקים את הזיק הזה בעיניים. כשלא מספיקה לך המשרה מבחינת היכולות שלך. כאשר מתוך הלמידה בעבודה, פתאום אני יכולה לעשות עוד דברים. כאשר אולי זה עניין אותך, אבל השתנת עם הזמן וזה כבר לא ממש "מדבר" אלייך. כאשר "הבנת את העניין" וזהו. כבר לא מספק אותך אינטלקטואלית ורגשית. זה המיצוי העצמי שלי. האם זה אומר שהעבודה עצמה לא "הדבר האמיתי"? כמו בחירת בן זוג משהו
 

barlev1

New member
נשמע מוכר...אבל מצאתי פתרון...

אז... קודם כל נעים מאד...
שמי אתי בר-לב ואני מנהלת מרכז שנקרא "מקום אחר". כיום אני מחפשת אנשים, כמוך וכמו רבים, שכבר ממש ממש נמאס להם, מחפשים שינוי, אבל גם קצת פוחדים ממנו...(הלא כך הדבר?) אנשים ששואפים להתקדם אך בשל הנסיבות (ילדים, מחויבויות ותקיעויות אחרות...)לא מצליחים לזוז אפילו סנטימטר, שלא נדבר על התקדמות אמיתית... בדיוק לאנשים כמוך יש לי הצעה נדירה וחד פעמית! הזדמנות שאין בה כל סיכונים, השקעות כספיות, התחייבויות או איומים וחשוב מכל- הזדמנות שיכולה להוציא ממך את הדבר הרדום הזה, שכבר לא נתן לעצמו ביטוי כבר כ"כ הרבה זמן- הדבר הזה שמכונה-התלהבות !!! מוכר לך מאיזשהו מקום?! לצערי אני לא אוכל להרחיב מעבר לכך כי אז יאשימו אותי בפרסום וכו' וכו'... לכן אשמח לתת לך את המייל שלי ואני מבטיחה לחזור ולשוחח איתך באופן אישי על העניין . בהצלחה ו... אל תוותר על חלום מהקצ'קעס... !!! אתי בר-לב, מנהלת מרכז "מקום אחר" [email protected] נ.ב. אני ממליצה לך בחום לקרוא את "מליונר ברגע", יש לי הרגשה שתוכל למצוא שכמה מהניסוחים והעצות המעולות יכולים ממש לדבר אליך...
 

sheda0ktana

New member
מזוית אישית...

כל החיים הייתי טיפוס של זבנג וללכת. הגעתי למקום מסויים, מהר מאד טיפסתי לפסגה, הגעתי הכי גבוה שאני יכולה והרגשתי ש"מיציתי את המקום/עבודה/עיסוק" והמשכתי הלאה. דווקא בעבודה הנוכחית שלי, המייגעת, המשעממת, המקוממת, שבה אני לא ממצה אפילו רבע מהכשרונות והיכולות שלי, קרה המפנה - בגלל הפחד הכלכלי החזקתי בשיניים את תקופת המשבר של "פרשת הדרכים", הורדתי את הראש והמשכתי להגיע לעבודה (בהתמדה כזו או אחרת) גם כשרציתי להקיא על הכל (תחושה פיסית של בחילה קיומית, לא כמטאפורה) ולראשונה בחיי נשארתי במקום שממנו רציתי ללכת. וקרה מעין נס קטן - נס הפרטים הקטנים. מצאתי את האתגרים החדשים, את המקומות שבהם אני יכולה לפתח יכולות חדשות שלא היו בי פעם, את ההתמקצעות והנסיון שבא עם הזמן, ולא מתוך האינטלקט או הספרים או חדוות הלמידה. כמו במערכת יחסים עם בן זוג, קילפתי ואני מקלפת שכבה אחר שכבה של התפקיד המאוס שלי, ומצליחה בכל זאת לגלות פנים חדשות שלו, מקומות -קטנים אבל הרבה- שבהם אני צריכה עוד ללמוד ולהתפתח. גם אם אלו תכונות שהיום נראות לי לא רלוונטיות ומיותרות, אני בטוחה שאיפה שהוא בעתיד זה ישרת אותי. לפעמים פרשת דרכים היא פשוט הזדמנות להתחייב מחדש לדרך. קרן
 
אפשר דוגמה קטנה ?

דוגמה ל"קליפה" שקילפת ? ליכולת או לתכונה שגילית בעצמך ? אם היית יכולה לפרט את התהליך עצמו בו דברים עברו עיבוד, את השיחה הפנימית שלך עם עצמך וההתמודדות עם המציאות ? אני צמא לשמוע מה שאת מספרת - אז תודה על המאמץ ואני משוכנע שזה יוכל לועיל לאחרים. יום טוב ותודה פעם נוספת אמיר דרור
 
למעלה