על קהילה וגלים

[העורב הצחור]

על קהילה וגלים

לפני כמה זמן, היתה לי שיחה עם חבר שנתנה לי חומר למחשבה, והייתי רוצה לשתף אתכם. אם מסתכלים לאחור, עשר שנים ויותר, אפשר לראות שדברים מתרחשים בקהילה שלנו בגלים - גל של עשיה, ואחריו סוג של תהום הנשיה (מעין גל סינוס לחובבי הפונקציות בינינו) - כאשר הדברים רוחשים רק מתחת לפני השטח בתקופת התהומות - וחוזר חלילה. כעת ניתן לומר שאנחנו נמצאים בתנופה - בדרך לשיא. לא מזמן היה פסטיבל פגני של סופ"ש שלם, בשנה האחרונה התקיימו מפגשים רבים לא טקסיים (באזור המרכז והצפון) ואני אישית יודע על שלושה טקסי יול קבוצתיים ופחות או יותר פתוחים מתוכננים, ועוד שלושה שאני מנחש שהולכים להתקיים גם כן (קבוצתיים, לא פרטניים. אלה ייתכן ויהיו כמה עשרות!). זה מצב מעולה לדעתי, שמראה על פעילות, על שונות, על צמיחה. אותו חבר העלה חשש, שמצב זה זמני, לאור ניסיון העבר. השאלה היא, איך משמרים את הגל, או לפחות לא נותנים לו לצנוח לתהום?

 

[העורב הצחור]

רעיון אחד, בינתיים, עד שאנסח עוד כמה שיש לי

בנוגע למפגשים - מצד אחד להמשיך במתכונת הנוכחית, מצד שני - ארבע פעמים בשנה פחות או יותר, בסביבות בחגים לעשות מפגש של חבר'ה מכל הארץ, כל פעם באיזור גיאורגפי אחר אם אפשר, אשר יכלול גם הרצאה או שתיים, שוק קטן - תן קח וכיו"ב.

 

[Widsith]

האמת שאני די מתנגד לקונספט של הקהילה

אני חושב שבהרבה מובנים ברגע שמתאגדים לקהילה קורים דברים מאוד מכוערים, כמו שלפחות בשנה האחרונה (כפגאני שעד לפני שנה היה מנותק מהקהילה, וגם היום לרוב מתפקד כצופה מן החוץ אם בכלל) קרו, ונדחפו מתחת לפני השטח מטעמי אחדות קהילתית. אני חושב שאין בעיה במפגשים פה ושם, אבל הקונספט של קהילה שתהיה מגובשת וזה מיותר ובטווח הקרוב למי שלא בהכרח יתיישר לפי קו מסוים של הקהילה - רק יפגע. אפשר לנסח חוקים, ונורמות חברתיות שאנחנו רוצים שיהיו שם - זה מיותר כי בני אדם זה בני אדם ובני אדם בהינתן המצב המתאים מתייחסים לחוק ולנורמה כהצעה בלבד. לטעמי בכנות, מעבר למה שהוצע כאן אין מקום ליותר כי זה מתכון לבעיות. ואגב, אתה יכול באותה מידה לדבר על פונקציית קוסינוס, לדעתי זה יתאים במצבנו קצת יותר (או טאנגנס, אם אנחנו ממש מתארים מצב קיצוני)

 

[העורב הצחור]

יש סוגים שונים של קהילות

ובין אם נרצה או לא, יש קהילה (ויותר מאחת) פגנית בארץ - במובן המודרני יותר של הגדרת הקהילה, כאשר הקהילה שלנו מאופיינת, בין השאר, בפלורליזם ובחוסר מנהיגות מרכזית (יש מובילים, יש יוזמים, אין מנהיגים במלוא מובן המילה). אין חוקים לקהילה הזו, למעט דיסקרטיות ואין הגדרה מוחלטת, אלא טטנטיבית, של "בפנים" מול "בחוץ" (הדבר שונה כאשר פורטים את המינוח קהילה פגנית למשל לקהילת אסטראורים, קהילת וויקנים וכיו"ב, שם כן יתכנו מושגים של "בפנים" ו"בחוץ"). גם לא מדובר על "אחדות קהילתית". אין פה אחדות, הכוח שלנו הוא בשוני שלנו לא הצעתי לנסח נורמות או כללים, אלא אם פעילויות שונות שיחברו בינינו (מי פחות ומי יותר) ושזרם העשיה בקהילה הזאת לא ייפסק. תסתכל קצת אחורה בדפי הפורום, תוכל לראות שהיו גם הרבה דברים חיוביים

 

[5halo]

הלוואי והיה לי את התשובה

גם אני מקווה שהמצב ימשיך כמו שהוא הלוואי הלוואי שהגל ימשיך. בנתיים אני עושה הכי טוב שאני יכולה לעשות להחזיק אצבעות חזק חזק חזק חזק

 

[ילדת רנסנס]

על גלים וקהילות

שלומות. קודם כל, גלים של עשיה והתכנסות זה לא בהכרח רע. זה נותן זמן להתרענן, להחליף כוחות. עשיה קבועה שוחקת מאוד עד שלאף אחד אין כוח לעשות יותר כלום בכלל. מההיכרות שלי עם קהילות קטנות אחרות שניסו 'לשמר פעילות' באופן קבוע לאורך זמן, זה יוצר עייפות אצל הפעילים. האלטרנטיבה לרוב היא צמיחת 'דם חדש' שייקח את הנטל, כך שהפעילות משתמרת אבל הפעילים מתחלפים. הבעיה היא שלא נראה לי סביר שזה יקרה במתכונת הקהילה הפגאנית כפי שהיא היום- ולו בגלל המצב הבעייתי מבחינה חוקית (אנחנו לא יכולים לעודד אנשים להצטרף, בוודאי לא אנשים מתחת לגיל 18). בעוד שדם חדש מצטרף לרוב זה לא קורה בצורה מובנית כלשהי, כי זה האופי של הקהילה. בהרבה מובנים הקהילה הזאת בנויה מאוסף של מעגלים חברתיים שמחולקים גיאוגרפית, או מבחינת סוג העבודה שנעשית (המטריה 'פגאניזם ושמאניזם' לא מתאימה לחלקנו), או אפילו מבחינת טווח גילאים. כל עוד חלק מהמעגלים האלה מקיימים פעילות, ומידי פעם משתפים פעולה ליצירת טקס גדול יותר, זה המינימום כדי לקיים קהילה. הניסיון ליצור 'קהילת על' הוא יפה ומבורך בעיני, אבל צריך לזכור מה המגבלות שלו. לדוגמה- טקסים משותפים לא תמיד מתאימים לכולם (מבחינת סגנון, או מבחינת מיקום גיאוגרפי). מפגשים חברתיים נטו הם לא מה שבונים קהילה (לעניות דעתי) מכיוון שהם משמרים את המעגל החברתי שבכל מקרה מכיר זה את זה. מה כן יכול לעזור? קודם כל, סוג של Witchvox ישראלי, לפחות במשמעות של למצוא את הקהילה הקרובה אליך. בזמנו הקימו בקהילת שחקני התפקידים מערכת שנקראת 'הגילדה' שיועדה להפגיש בין שחקנים שונים. זה אפשר לשחקנים חדשים להכיר אנשים מהסביבה שלהם. (כמובן שאצלנו נוסף לזה מרכיב הדיסקרטיות, ככה שזה לא כזה פשוט, אבל עדיין נשמע כמו רעיון טוב). הרעיון של מפגש חברתי עם הרצאה הוא רעיון מצויין- מאפשר להיפגש מידי פעם, ובנוסף נותן סיבה לאנשים להגיע אפילו אם הם לא מכירים אף אחד. (ויש בזה מעט מאוד מחוייבות, מה שהופך את זה לגמיש יותר. במקרה כזה כל מה שנזדקק לו הוא רשימת 'מי מעביר מה מתי ואיפה', אם כי שוב יהיה חשוב לשמור על דיסקרטיות עבור מי שמעוניין בכך. רשימה בסגנון 'מיקו (שם פרטי) מעביר הרצאה על חיזוי עתידות במיץ גזר (כלי עבודה, או כל נושא אחר שנראה לכם שיכול לעניין אנשים ולהיות רלוונטי להם), בתאריך כזה וכזה בשעה הזאת והזאת, ניפגש בבית הקפה 'המיץ האמיץ' בכתובת הזאת. (אוקי, המיקום הוא החלק היחיד שדורש קצת תכנון- בין אם זה בתים של אנשים, בית קפה, או פארק- צריך לשים לב למזג האוויר ושאר פרטים כאלה. במידה ולמיקו אין מושג על מקום מתאים הוא יכול להעלות את השאלה למי יש מקום מומלץ להעביר בו הרצאה. ייתכן שאנשים ינדבו את ביתם הקט, או פשוט מכירים בית קפה ידידותי. כל התיאומים האלה דורשים במה. כרגע נראה שהפעילות עברה לפייסבוק (יש לי את הנחותי על למה זה קורה, אבל זה לא הנושא כרגע), ולכן הגיוני שלקבוצה בפייסבוק (שחסויה כדי להגן על פרטיות חבריה) יתווסף מסמך 'מפגשי הרצאות' בו אנשים יוכלו לעדכן תאריכים (נניח, לעשות רשימה של ימי חמישי\שישי).

 

[Bartal j]

אני חושבת שהקהילה הפגאנית בתנופה

יחסית לשנים קודמות בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית בטקסים בהיענות ובכמות האנשים שמצטרפים או שפתאום יוצאים החוצה כזה ונחשפים. לדעתי צריך פשוט לתת לזה לזרום, מן הסתם יהיו תקופות של יותר ושל פחות אבל צריך לחתור שלפחות מפגשים יהיו, וגם טקסים אני לפחות אשתדל לקיים מפגשים פגניים חברתיים באזור הצפון (חיפה) במטרה לגבש את הקהילה (זה היה אחלה רעיון אז להיפגש ולדעתי צריך לשמר את זה שעכשיו זה בתנופה ולא לקפוא על השמרים)

 

[kagome10]

נעלבת בשקט

ומה עם אנשים כמוני שאין להם פייסבוק? אני לא יודעת ולו על מפגש אחד, ואתה אומר שיש עשרות? ואני לא חושבת שצריך לשמר. גלים זה טבעי, כך זה אמור להיות.

 

[gwizard]

על תחיה, מוות ומחזור החיים

לכל דבר יש התחלה, שיא, סוף וחוזר חלילה. אין להפריע לתהליך, כי אי אפשר למנוע אותו, אפשר רק לדחות מעט, בדרך כלל עם תוצאות פחות נעימות. מה שאמור למות - תן לו למות. מהמוות יצמחו חיים חדשים. אין טעם להחזיק מישהו או משהו שכבר לא תורם. עדיף לשחרר ולפנות מקום לדברים אחרים שיתנו תועלת. מה שאמור לחיות - אל תפריע לו. כי אם תפריע לו, תפריע לעצמך. הרי אנחנו מתקיימים באקו סיסטם אחד, אז אם הלכת ולכלכת על מישהו מאחורי הגב, אולי קיבלת סיפוק רגעי ותחושת ניצחון, אבל דפקת את עצמך בתווך הארוך, כי אותו מיזם שהיית יכול להרוויח ממנו - לא יצא לפועל. אז איך משמרים את הגל? פשוט מאוד. אל תפריע.

 

[Widsith]

מחזק את דבריך.

 

[שי פררו]

מה שמעניין אותי זה

האם התקופה הנוכחית בקורות הפגאנים בישראל היא עוד גל - אשר גם הוא יתנפץ לו מתישהו - או שיש כאן משהו ששובר את הדפוס הקיים.. מהשהו אחר.. ואם כן, אז מדוע זה קורה דווקא עכשיו, מה התנאים הקיימים כיום שלא היו קיימים בעבר ? אני אישית חושב שעדיין מוקדם מאוד לדעת האם יש כאן משהו ששובר את דפוס הגלים הקיים או לא, אבל אשמח לשמוע מה אתם/ן חושבים/ות שי