על קורס קצינות ואכזבות

[אירלוונטית]

על קורס קצינות ואכזבות../images/Emo7.gif

שלום. לפני חצי שנה דחו את בקשתי להתקבל לקורס קצינות בטענה שנתוניי בגיבושון היו נמוכים ( = חוסר ביטחון, חוסר מנהיגות). מאז הסירוב הזה החלטתי לקחת את עצמי בידיים. לפני כחודש הגשתי בקשת עירעור וקראו לי לוועדה פרונטלית, אותה עברתי בהצלחה. מכאן עברתי לועדת הצרכים בה דחו את בקשתי לועדת הצרכים של המחזור הבא. ברור לי למדיי שבועדת הצרכים של המחזור הבא אני פשוט אפול, מכיוון שיוותרו לי עוד חודשיים לשחרור, ולמרות שהסכמתי לחתום שס"ן אני לא חושבת שהצבא ייתן לי שס"ן כל כך ארוך ולמען האמת אני לא בטוחה שזה שווה לי כל כך לחתום שס"ן למשך תקופה כה ארוכה. בכל אופן, מכל עניין הוועדות והטרטורים יצאתי בן אדם מתוסכל, אני מאוכזבת מעצמי כמו שמעולם לא הייתי מאוכזבת ממשהו בחיים שלי, אני בדיכאון מתמשך ומרגישה נבגדת. מצד אחד אני מאד רוצה להיות קצינה, המוטיבציה שלי בשמיים וזה היה תמיד חלום שלי, מצד שני אני מרגישה מושפלת מהעובדה שאני צריכה לרדוף אחרי הצבא ולהסכים לעשות הכל בשביל להיות קצינה, ומצד שלישי אני חשה תסכול אמיתי מהעובדה הראשונית שלא התקבלתי, ז"א, שמשהו בי לא בסדר, למרות שאת הוועדה השניה כן עברתי. זו מין תחושת לוזריות כזאת, שאי אפשר לטשטש. ועכשיו אני רק מחכה לסירוב השני בועדת צרכים השנייה. זה כל מה שיש לי להגיד. רק רציתי להוציא את זה.

 

[סהר-תמיכה]

על אכזבות ואתגרים

תודה ששיתפת אותנו... למרות שעצוב לקרוא, אנחנו מרגישים שמחה וזכות גדולה שמצאת כאן מקום להוציא את זה ולהתחלק איתנו... רצינו לומר לך כמה דברים: קודם כל, אנחנו מעריצים את הדבקות והעקשנות שלך, שלא לוותר על המטרה שלך ולהתמודד עם "השלטונות". כל-כך רבים מוותרים, נכנעים, נסוגים... אנחנו שמחים שאת מאלו שלא מוותרים! דבר שני, השאלה אם כדאי לך או לא כדאי לך עם השס"ן בשלב כה מאוחר הוא באמת עניין אישי מאד. אף אחד לא יכול לומר לך מה נכון וטוב עבורך. אלו שיקולים והחלטות שלך, לאור הנתונים והתכניות שלך בכלל... דבר שלישי, אנחנו, כמוך, לא יודעים מה יהיה עכשיו בוועדה... זה תלוי בשיקולים שונים, בעיתוי, במצב-רוח, בהרכב... לא רק בך... נאחל לך בהצלחה... דבר רביעי, חשוב להדגיש שהמוני אנשים מצליחים, עכשיו ובהיסטוריה, עברו חוויות של דחיה, חוסר הערכה, התנגדות ואפילו השפלה. אלו שיש להם ערך אמיתי, אלו שלא ויתרו -- לא רק ששרדו, אלא התגברו וזינקו להצלחה ולהישגים... זה שלא מוותרים אל מול התנגדות או מכשולים לא מבטיח דבר -- אבל זו, כנראה, הדרך האנושית הבריאה שנותנת סיכוי... ודבר חמישי ואחרון: אם תצליחי, תתקבלי, ותלכי על זה -- מה טוב... אבל אם לא, מאיזושהי סיבה, אנא: אל תשכחי שהחיים מורכבים ממיליוני הזדמנויות, מאינסוף שלבים, מאינספור אירועים והתפתחויות... אם לא הולך במקום אחד -- חשוב ומועדף ככל שיהיה -- לא מוכרחים להתמוטט ולהיכנס לדיכאון... יש עוד אתגרים, עוד אפשרויות, עוד דרכים להתבטא, לעשות, להצליח... וסביבנו המוני אנשים שנדחו או נכשלו במקום אחד (או יותר) והצליחו באחר (שרק עליו אנחנו יודעים...). אנא, ראי את החיים כמכלול, כדרך עם המון אפשרויות, כים של אתגרים. אנחנו מאמינים שראיה כזו, תפיסה והתייחסות כזו, לא רק שעשויה להקל אלא שתעזור לך להגיע לפסגות.