על ראש הגנב...

רותי ע

New member
על ראש הגנב... ../images/Emo3.gif

קודם כל קצת רקע: עידן בן שנתיים וחצי וכולם, החל מהגיסות והדודות וכלה בספר ובקוסמטיקאית מנדנדים לי ללא הרף שהגיע הזמן לאח לעידן. לפעמים יש לי הרגשה שהבא שיגיד בארשת פנים דואגת עד כמה חשוב להביא לעידן אח/ות ועכשיו יקבל ממני אגרוף... והקטע שהיה: ואתמול אני באה לקחת את עידן מהגן. המטפלת קוראת לילדה אחת שתשב איתה ותצייר ברכה להורים לכבוד האח הקטן שנולד לה אתמול. עידן סקרן "מה היא עושה?" "היא מציירת ברכה לאח הקטן שנולד לה" אני עונה. "גם אני רוצה" "אח?" אני שואלת באנחה כבדה (גם הוא מתחיל להציק לי בנושא?) "לא, לצייר..." נו, אז לא על ראש הגנב?
ועוד פנינונת: שאלה : "מה אמא מדליקה ביום שישי בערב?" תשובה : "מזגן".
 

דיאנה1

New member
../images/Emo6.gif אהבתי את התשובות שלו

מזכיר לי משהו שקראתי - אולי ב"התינוק והילד" של ליץ´ - בהסבר לחינוך מיני לילדים קטנים. מזהירים שם לא "להפיל" על ילד מידע, אלא לענות באופן ענייני לשאלות שלו. נתנו שם דוגמה של ילדה ששואלת את אמא שלה "מאיפה באתי?". האמא נאנחת, מבינה שהגיע הרגע ופוצחת בנאום ארוך על הציפורים והדבורים. הילדה, המומה, אומרת לה "אבל רותי אמרה שהיא באה מפתח תקווה, ורק רציתי לדעת מאיפה אני באתי כדי לספר לה". ולגבי "עידן כבר צריך" וכו´... לדעתי - זה ממש לא נכון, בטח שלא תמיד. אצלי ההפרש בין הילדים הוא 5.5 שנים ואני רואה איך שון קיבלה את בר בצורה כל כך נפלאה ואוהבת בלי משברים וסצנות קנאה וכל מיני דברים ששמעתי מהורים לילדים עם הפרש קטן יותר. (אבל גם מהורים לילדים עם הפרש גדול יותר. כנראה שאין תעודת ביטוח בנושא...) שלא לדבר על כמה שהיה לי קל לטפל רק בתינוק אחד בו זמנית בלי שני תינוקות לרוץ אחריהם. אז יש יתרונות גם להפרש קטן בין הילדים, ובסופו של דבר כל משפחה צריכה לעשות את השיקולים שלה, אבל אין לך מה להרגיש שאת עושה לו עוול או משהו כזה.
 

רותי ע

New member
../images/Emo13.gif מצחיק הקטע עם הפרפרים והדבורים

לי אין בעיה עם זה. לעין אין בעיה עם זה. לשאר העולם יש...
 

אושרתת

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif הצחקת אותי עכשיו

"מזגן" חחחחח זה היה טוב!!! אפרופו יום שישי בערב, אושר התעצבנה למה ביום שישי הדלקתי נרות לבד ולא הערתי אותה. היא רצתה להיות אמא שבת. לגבי אחים אצלי היא כבר התחילה עם זה לפני חצי שנה בערך כשהיתה בת שלוש,,,חגגה יום הולדת בגן עם עוד ילדה שיש לה אח חדש, מאותו היום היא לא מפסיקה לשאול למה אין לה אחים, ולמה לדודה שלה יש שלושה ילדים ולנו אין. שמה לי בובה בבטן ואומרת לי שאני צריכה ללדת. פעם אחת כבר התעצבני ואמרתי לה "הנה התינוק נולד" (הוצאתי את הבובה מהבטן ואמרתי את זה) אז היא אמרה לי "אבל לא הלכת לבית החולים!" אין יום שעובר בלי שהיא שואלת אותי על האחים שאין לה,, ובאמת מה אומרים לילד ששואל??? ועוד ילד עם הורים שיש להם בעיות פוריות ולא מצליח להם גם אחרי מלא הפריות??? מילא,,,אנחנו לא רוצים ויכולים להגיד שעוד קצת אנחנו נעשה את זה,,, אבל במקרה זה ממש אין לי מושג מה להגיד!
 
למעלה