על ריקליימנג לצבע צהוב ב"ג'ורג' הקופיף הסקרן"
כשמכירים את סיפורו של הקוף ג׳ורג׳, אי אפשר שלא לתהות כמה יצירות מופת נשרפו ונעלמו במהלך השואה. מרגרט ובעלה המאייר הנס ריי היו זוג יהודים יוצרים, כאשר מלחמת העולם השנייה קטעה את עבודתם. בשל יהדותם, נאלצו הזוג ריי לברוח מפריז בטרם יגיעו הנאצים לעיר. ביוני 1940, שעות ספורות לפני נפילת פריז לידי גרמניה הנאצית ברחו הזוג באמצעות אופניים מתוצרת עצמית שהרכיב הנס, כשהם נושאים עמם בחרדת קודש ובהחבא את כתב היד המאויר של "ג'ורג' הסקרן".
ג׳ורג׳ הסקרן חווה יחד עם הזוג מסע רצוף תלאות - השניים נמלטו מאירופה הבוערת דרך גבול ספרד, ליסבון וברזיל ומשם הצליחו לבסוף להגיע לניו יורק כשהם נושאים לאורך כל הדרך את כתב היד לספר "ג'ורג' הסקרן" הראשון, שיצא לאור בשנת 1941 בניו יורק על ידי הוצאת הוטן מיפלין (Houghton Mifflin).
ג׳ורג׳ הסקרן, קופיף שובב וקונדסי, גדל בביתו של האיש בכובע הצהוב.
חקרתי קצת והרבה לפני שהיה טלאי צהוב, בימי הביניים, נאלצו יהודים לחבוש כובע צהוב, על מנת לייצר בדיוק את האבחנה הגזעית הזו. כובע היהודים (בגרמנית Judenhut; בלטינית pilleus cornutus, כלומר "כיפה בעלת קרן") היה כובע חרוטי צהוב בעל חוד, שגברים יהודים נדרשו לחבוש בצאתם מהגטו באירופה של ימי הביניים לאות קלון. הכובע נועד להבדילם מכלל האוכלוסייה הלא-יהודית. גרסה דומה ומודרנית אפשר לראות על ראשו של האיש בכובע הצהוב (אדם נטול שם, אם נתבקש לזלדה).
ההשוואה בין יהודים לקופים הייתה רווחת כמובן בתעמולה הנאצית ולאורך היסטוריה ארוכת ימים של אנטישמיות. הפיכת הקוף לאחת הדמויות החביבות והאהובות בהיסטוריה של ספרות הילדים היא עוד ניצחון קטן.
האיש בכובע הצהוב הוא ספק פליט, ספק מהגר, בהחלט שונה משכניו האמריקאיים בלבושו ובסגנונו, ונטול משפחה וילדים. הוא מגדל קופיף היוצא להרפתקאות, מסתבך, אך תמיד זוכה לסוף טוב.
הלוואי ויש בענידתה של סיכת החטופים הצהובה ריקליימינג של הצבע הצהוב כסמל של עוצמה ותקווה, בשאיפה לשובם הביתה בקרוב, אמן.
באדיבות
*https://m.imdb.com/title/tt5958312/...pZkXagahpycQVEAWt41xQ7KmrhChB4QppJ6-vB9Zwi6TV
*https://www.amazon.com/Journey-That...bHl8cAcv9ngYaOxovzSGrGYwDuT9qgY1hPnJ6UyDimgge
כשמכירים את סיפורו של הקוף ג׳ורג׳, אי אפשר שלא לתהות כמה יצירות מופת נשרפו ונעלמו במהלך השואה. מרגרט ובעלה המאייר הנס ריי היו זוג יהודים יוצרים, כאשר מלחמת העולם השנייה קטעה את עבודתם. בשל יהדותם, נאלצו הזוג ריי לברוח מפריז בטרם יגיעו הנאצים לעיר. ביוני 1940, שעות ספורות לפני נפילת פריז לידי גרמניה הנאצית ברחו הזוג באמצעות אופניים מתוצרת עצמית שהרכיב הנס, כשהם נושאים עמם בחרדת קודש ובהחבא את כתב היד המאויר של "ג'ורג' הסקרן".
ג׳ורג׳ הסקרן חווה יחד עם הזוג מסע רצוף תלאות - השניים נמלטו מאירופה הבוערת דרך גבול ספרד, ליסבון וברזיל ומשם הצליחו לבסוף להגיע לניו יורק כשהם נושאים לאורך כל הדרך את כתב היד לספר "ג'ורג' הסקרן" הראשון, שיצא לאור בשנת 1941 בניו יורק על ידי הוצאת הוטן מיפלין (Houghton Mifflin).
ג׳ורג׳ הסקרן, קופיף שובב וקונדסי, גדל בביתו של האיש בכובע הצהוב.
חקרתי קצת והרבה לפני שהיה טלאי צהוב, בימי הביניים, נאלצו יהודים לחבוש כובע צהוב, על מנת לייצר בדיוק את האבחנה הגזעית הזו. כובע היהודים (בגרמנית Judenhut; בלטינית pilleus cornutus, כלומר "כיפה בעלת קרן") היה כובע חרוטי צהוב בעל חוד, שגברים יהודים נדרשו לחבוש בצאתם מהגטו באירופה של ימי הביניים לאות קלון. הכובע נועד להבדילם מכלל האוכלוסייה הלא-יהודית. גרסה דומה ומודרנית אפשר לראות על ראשו של האיש בכובע הצהוב (אדם נטול שם, אם נתבקש לזלדה).
ההשוואה בין יהודים לקופים הייתה רווחת כמובן בתעמולה הנאצית ולאורך היסטוריה ארוכת ימים של אנטישמיות. הפיכת הקוף לאחת הדמויות החביבות והאהובות בהיסטוריה של ספרות הילדים היא עוד ניצחון קטן.
האיש בכובע הצהוב הוא ספק פליט, ספק מהגר, בהחלט שונה משכניו האמריקאיים בלבושו ובסגנונו, ונטול משפחה וילדים. הוא מגדל קופיף היוצא להרפתקאות, מסתבך, אך תמיד זוכה לסוף טוב.
הלוואי ויש בענידתה של סיכת החטופים הצהובה ריקליימינג של הצבע הצהוב כסמל של עוצמה ותקווה, בשאיפה לשובם הביתה בקרוב, אמן.
באדיבות
Adi Zelichov-relevy
המסע אל האי אולי - מסעות בספרות ילדים ונוער*https://m.imdb.com/title/tt5958312/...pZkXagahpycQVEAWt41xQ7KmrhChB4QppJ6-vB9Zwi6TV
*https://www.amazon.com/Journey-That...bHl8cAcv9ngYaOxovzSGrGYwDuT9qgY1hPnJ6UyDimgge