על רש"י לבראשית, וליבוביץ.
דומני שהציטוט מרש"י לבראשית,בניסיון להציג את ליבוביץ, כחולק על חכמים,ומכאן להציגו כביכול,כחריג. נובע במקרה הטוב,מתפיסה מוטעית של הלך המחשבה היהודית.ומראייה צרת אופק.אם כבר הוצגו דברי רש"י, אזי טוב ייעשה אם תעיין בדברי הרמב"ן, על אתר הססובר שרש"י לא הבין נכונה את הדברים.ודבר זה מצוי הרבה בדברי הרמב"ן. שמעיר על דברי רש"י בביטוי "וזה אינו נכון. ראה גם ראש פרשת לך לך, מה שמדייק רש"י ודחייתו ע"י הרמב"ן.ראה גם הקדמתו של הרמב"ן, לספרו מלחמת ה´ המופיע, בסוף מסכת ברכות. שבו הוא כותב, שהתורה אינה מדע המתמטיקה,שיש בה דעה אחת.אלא מי שמביא ראיות מכריעות לסברתו אותו יש לקבל.וראה גם ההקדמה של קצות החושן,לחושן משפט, הכתוב בערך באופן זה: וחיבים ללכת על פי השכל האנושי גם אם נטעה בו, כי זהו רצון האלהים.וראה הקדמתו של ר"י אלבו לספר העיקרים, במה שכתב על דברים היוצאים מחכמים ונראים ככפירה, כיצד יש להתייחס אליהם. ושם ציין שבעצם ההבחנה היא שאם אדם שומר מצוות ובעיונו מסיק מסקנות,שבהם יש כפירה באחד העיקרים, אזי אין רשות לכנותו כופר. אלא חכם הוא מחכמי ישראל. והביא ראיה לדבריו מהילל הזקן, שאמר, אין להם משיח לישראל.וראה רמב"ם בפירוש המשניות שחזר למעלה משלושה פעמים, כי בעניינים השקפתיים אין ליישם את הכלליםההילכתיים של אחרי רבים להטות. אלא כל אחד רשאי לבחור את הדעה הנראת לו. וכך בעצם גם נהג הרמב"ם, שדחה מדברי חז"ל כל מה שלא היה נראב בעיניו. כמו למשל האמונה בשדים ועוד. וכפי שכתב בשו"ת שואל ונשאל, לר´ שאול נתנזון,מגדולי הדורות האחרונים בהלכה, וכתב:וידוע כי כל מה שלא האמין בו הרמב"ם התעלם ממנו.
דומני שהציטוט מרש"י לבראשית,בניסיון להציג את ליבוביץ, כחולק על חכמים,ומכאן להציגו כביכול,כחריג. נובע במקרה הטוב,מתפיסה מוטעית של הלך המחשבה היהודית.ומראייה צרת אופק.אם כבר הוצגו דברי רש"י, אזי טוב ייעשה אם תעיין בדברי הרמב"ן, על אתר הססובר שרש"י לא הבין נכונה את הדברים.ודבר זה מצוי הרבה בדברי הרמב"ן. שמעיר על דברי רש"י בביטוי "וזה אינו נכון. ראה גם ראש פרשת לך לך, מה שמדייק רש"י ודחייתו ע"י הרמב"ן.ראה גם הקדמתו של הרמב"ן, לספרו מלחמת ה´ המופיע, בסוף מסכת ברכות. שבו הוא כותב, שהתורה אינה מדע המתמטיקה,שיש בה דעה אחת.אלא מי שמביא ראיות מכריעות לסברתו אותו יש לקבל.וראה גם ההקדמה של קצות החושן,לחושן משפט, הכתוב בערך באופן זה: וחיבים ללכת על פי השכל האנושי גם אם נטעה בו, כי זהו רצון האלהים.וראה הקדמתו של ר"י אלבו לספר העיקרים, במה שכתב על דברים היוצאים מחכמים ונראים ככפירה, כיצד יש להתייחס אליהם. ושם ציין שבעצם ההבחנה היא שאם אדם שומר מצוות ובעיונו מסיק מסקנות,שבהם יש כפירה באחד העיקרים, אזי אין רשות לכנותו כופר. אלא חכם הוא מחכמי ישראל. והביא ראיה לדבריו מהילל הזקן, שאמר, אין להם משיח לישראל.וראה רמב"ם בפירוש המשניות שחזר למעלה משלושה פעמים, כי בעניינים השקפתיים אין ליישם את הכלליםההילכתיים של אחרי רבים להטות. אלא כל אחד רשאי לבחור את הדעה הנראת לו. וכך בעצם גם נהג הרמב"ם, שדחה מדברי חז"ל כל מה שלא היה נראב בעיניו. כמו למשל האמונה בשדים ועוד. וכפי שכתב בשו"ת שואל ונשאל, לר´ שאול נתנזון,מגדולי הדורות האחרונים בהלכה, וכתב:וידוע כי כל מה שלא האמין בו הרמב"ם התעלם ממנו.