ספר שהוא נקודת מפנה ב-עולמדיסק...
וממספר סיבות: 1. זה הספר הראשון (אם אני לא טועה) שבו מוצג Carrot לעולם. קרוט בעיני הוא הייצוג הפראצט-י של נסיכי האגדות של האחים גרים ודומיהם אבל עם טוויסט. הוא תמיד נכון לעזרת הזולת, אין בו שמץ של אירוניה או רשעות (אני כמובן משליך על הדמות שמתפתחת הלאה בשאר הספרים) ואף על פי כן בכל ספר שבו קרוט מופיע הוא לא לגמרי תמים. הוא שומר על החוק אבל מרגישים גירוד (מהסוג הטוב!!!) בשל השיטות שלו. כמו שאמרתי: נסיך אגדות אבל לא מושלם (או אולי מושלם מדי). 2. זה ספר שבו מוצג עיקרון מבדח שימשיך הלאה בשאר הספרים: עיקרון ה-"סיכוי 1 למיליון חייב לעבוד". אלוהים ידוע כמה בדיחות הרצתי עם חברים שגם הם פראצט-יים מושבעים על העיקרון המדעי הזה. 3. כמו בכל ספר, גם בספר הזה פראצט מציג את האינטרפטציה שלו לדבר מה שקיים בעולמנו כמו שהוא בעולמדיסק. בספר הזה כמובן מדובר במטוס הסילון. התיאור (המצחיק עד דמעות) שבו ארול הופך מדרקון ביצות חסר יכולת למטוס משוכלל ולמושיע העיר לא יסולא בפז. 4. אם כבר ארול ואגדות, זה תמיד נחמד אפילו אם רק בסיפורים לקרוא איך הטובים מנצחים את הרעים. זה הסיבה שאני אוהב את הסיומים של פראצט, הם תמיד נגמרים בהרגשה טובה: ווימס מנהל מרדף, לכאורה לא טוב אבל נאמר לנו שהוא מרגיש שוטר "רגיל" שוב (לדוגמא).
