על שם מי נקרא מוזיאון GREIF בחיפה? חלק שני.
לאחר הסיפור על פנינה (נורקין) גריף- לפניכם סיפורו של זיגמונד (זהר) גריף (שגם על שמו נקרא מוזיאון GREIF)- החלק הראשון.
זיגמונד נולד ב-1922 בחבל פרוסיה המזרחית- בחלק שנמסר לפולין לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה.
בגיל 6 הוא עלה עם הוריו ואחיו לפלשתינה- והתיישבו בקולוניה הגרמנית בחיפה (היום- בת גלים). לאחר מכן עברה המשפחה לשכונת נווה שאנן בחיפה.
כשסיים זיגמונד שמונה שנות לימוד בבית הספר תל חי בשכונה- הוצבו בפניו הברירות- לעבוד בבניין או במסגרות. הוא בחר באפשרות שלישית- להצטרף להכשרה כחניך מכונאות במספנת הצי הבריטי בחיפה- וללמוד בבסיס הצי- מורטה.
לאחר מאבק- הוצב לשירות על אניות הצי- ומשהוכיח את עצמו- נשלח להכשרה לקציני מכונה בגריניץ'- אנגליה.
בפרוץ מלחמת העולם- היה זיגמונד מכונאי ראשי (צ'יף אנג'יניר) שלל קורבטה מסוג FLOWER.
מרגע שפרצה המלחמה- הפכו חייו- כמו חיי שאר הצוות והאניה- למערבולת בלתי פוסקת של ליווי שיירות, פינוי והובלת כוחות צבא, השתתפות בנחיתות אמפיביות, קרבות באטלנטיק, באוקיינוס הארקטי, בים התיכון ובכל מקום שבו ירו. המחסור באניות ליווי- טילטל את הקורבטה עליה שירת מזירה לזירה ומקרב לקרב.
ללא מנוחה, ללא חופשה, ללא הפוגה. בקושי ראו חוף וקרקע מוצקה.
בנוסף- המחסור בקציני מכונה היה עצום, ואבידותיהם גבוהות- כך שגם באותן פעמים נדירות בהן זכו להפוגה, כקצין מכונה- הוא מיד הועבר למלא מקום של הרוג או פצוע.
האוניות שעליהן שירת השתתפו בקרבות בנורווגיה, פינוי דנקירק, קרבות בתעלה האנגלית, באטלנטיק, פינוי יוון, פינוי כרתים, המצור על טוברוק (שם התבשר כי אחיו הרמן- גם הוא בצי-נהרג בהתקפת מטוסי "שטוקה" איטלקים. בדיעבד- הרמן שרד את הפציעה). הוא השתתף בקרבות על מלטה, שיירות במורמנסק, הפלישות במבצע "לפיד", בסיציליה, באיטליה, באנציו ובפלישה לנורמנדיה.
כל חיי צוות האניה נעו מתקיפת מטוסים למלחמה בסירות טורפדו, קרב נגד אניות שטח וצוללות-נגד האיטלקים והגרמנים- יום אחר יום, לילה לילה, באניה ההולכת ומתפרקת תחת רגליהם- ואנשים שעצביהם כבר חדלו להגיב והם מתפקדים בכוח האינסטינקט בלבד.
בליווי שיירה אחת- הם הצליחו "להעיף" צוללת גרמנית אל פני הים- ובאש מאסיבית השמידו אותה וכל צוותה-להוציא אחד-שמשו אותו פצוע ממי האוקיינוס. בשיחה עם הניצול הגרמני- בארוחת הערב- התברר כי שניהם גדלו באותה עיר, ברחובות צמודים זה לזה במרחק שני גושי בתים- עולם קטן.
בעגינה קצרה באלכסנדריה- פגש אותו קצין ניהול מהבריגדה היהודית- והציע לו לפתוח חשבון בבנק ארץ-ישראלי שהוקם למשרתים בכוחות הבריטיים -"אוצר החייל". זיגמונד השתכנע- והוא היה לקוח מספר 3 או 5 בבנק.
בשנת 1945, בשלב מסויים-הוא "הושאל" לחיל האוויר המלכותי להשתתף בטיסות תקיפה- כמאזין לערוצי הקשר של פיקוד מטוסי הקרב הגרמני- וכך להודיע למוביל המבנה על כוונותיהם.
בטיסה אחת כזו- במוסקיטו- המטוס נפגע מעל דנמרק- והטייס גרר את המטוס "בשיניו" לצפון סקוטלנד (צניחה לים הצפוני=מוות מיידי). מיד שחצו את החוף- נטשו את המטוס.
בכפר הדייגים- שלידו צנח- גילו התושבים, שבעי תקיפות פגע וברח של הגרמנים, "אורח", לבוש מדי צי, עם פרצוף גרמני טיפוסי של קצין SS מהסרטים, עם מבטא גרמני חד, ושעל חגורת ההצלה שלו רשום- זיגמונד גריף....עד שהטייס הצליח לחצות את 400 המטר שהפרידו ביניהם- הספיקו התושבים לחבוט ב"גרמני" במשוטים וכלי עבודה- ופצעו אותו.
כששוחרר מבית החולים- התבשר כי מאחר והמלחמה באירופה נושמת את נשימותיה האחרונות- הוא מועבר למזרח הרחוק- להנות מחברתם של היפנים.
הוטל עליו- להקים קבוצת סיוע של מכונאים אוסטרלים, שתסייע לכוחות ארה"ב בנחיתות אמפיביות- בתיקון נזקים לנחתות על חוף הנחיתה עצמו וכך להשמיש אותן באופן מיידי לפעולה.
האוסטרלים- ממש לא אהבו את הקצין הבריטי-גרמני הקפדן והקשוח שנפל עליהם- שדרש שילבשו מדי מרינס אמריקאים (כוותיק ומנוסה בנחיתות- ידע מה יקרה למי שיסתובב בחוף במדים שונים) וכן שישתתפו באימוני חי"ר עם המרינס.
באחד ממסעות הלילה- שמע את אחד מאנשיו נוהם בחשיכה-" מלחמה מזויינת....אני אוסטרלי מסכן, לבוש מדים אמריקאים, הולך אחרי קראוט, להילחם ביפנים...חרא".
היחידה שלו השתתפה בנחיתות באיוו ג'ימה ובאוקינאווה. לא רבים מהם שרדו.
עם סיום המלחמה- נשלח עם צוות טכני לבדוק את הריסות נגסאקי, ולאחר מכן הוצב למטה הלורד מאונטהאטן במלחמת האזרחים בהודו- לדבריו- שחיטה ללא גבולות וללא טעם.
לאחר מכן, הוצב על אניה בים התיכון שעסקה בתפיסת מעפילים בלתי ליגאליים.
כאשר הוקמה מדינת ישראל- הוצע לו לקבל אזרחות בריטית ולהמשיך לשרת בצי המלכותי- או להשתחרר ולחזור לישראל שהוקמה. הוא בחר לחזור לישראל ולהצטרף לפלי"ם (נכדיו רצו להרוג אותו, בדיעבד...).
על קורות זיגמונד גריף בצה"ל- בפוסט הבא.
לאחר הסיפור על פנינה (נורקין) גריף- לפניכם סיפורו של זיגמונד (זהר) גריף (שגם על שמו נקרא מוזיאון GREIF)- החלק הראשון.
זיגמונד נולד ב-1922 בחבל פרוסיה המזרחית- בחלק שנמסר לפולין לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה.
בגיל 6 הוא עלה עם הוריו ואחיו לפלשתינה- והתיישבו בקולוניה הגרמנית בחיפה (היום- בת גלים). לאחר מכן עברה המשפחה לשכונת נווה שאנן בחיפה.
כשסיים זיגמונד שמונה שנות לימוד בבית הספר תל חי בשכונה- הוצבו בפניו הברירות- לעבוד בבניין או במסגרות. הוא בחר באפשרות שלישית- להצטרף להכשרה כחניך מכונאות במספנת הצי הבריטי בחיפה- וללמוד בבסיס הצי- מורטה.
לאחר מאבק- הוצב לשירות על אניות הצי- ומשהוכיח את עצמו- נשלח להכשרה לקציני מכונה בגריניץ'- אנגליה.
בפרוץ מלחמת העולם- היה זיגמונד מכונאי ראשי (צ'יף אנג'יניר) שלל קורבטה מסוג FLOWER.
מרגע שפרצה המלחמה- הפכו חייו- כמו חיי שאר הצוות והאניה- למערבולת בלתי פוסקת של ליווי שיירות, פינוי והובלת כוחות צבא, השתתפות בנחיתות אמפיביות, קרבות באטלנטיק, באוקיינוס הארקטי, בים התיכון ובכל מקום שבו ירו. המחסור באניות ליווי- טילטל את הקורבטה עליה שירת מזירה לזירה ומקרב לקרב.
ללא מנוחה, ללא חופשה, ללא הפוגה. בקושי ראו חוף וקרקע מוצקה.
בנוסף- המחסור בקציני מכונה היה עצום, ואבידותיהם גבוהות- כך שגם באותן פעמים נדירות בהן זכו להפוגה, כקצין מכונה- הוא מיד הועבר למלא מקום של הרוג או פצוע.
האוניות שעליהן שירת השתתפו בקרבות בנורווגיה, פינוי דנקירק, קרבות בתעלה האנגלית, באטלנטיק, פינוי יוון, פינוי כרתים, המצור על טוברוק (שם התבשר כי אחיו הרמן- גם הוא בצי-נהרג בהתקפת מטוסי "שטוקה" איטלקים. בדיעבד- הרמן שרד את הפציעה). הוא השתתף בקרבות על מלטה, שיירות במורמנסק, הפלישות במבצע "לפיד", בסיציליה, באיטליה, באנציו ובפלישה לנורמנדיה.
כל חיי צוות האניה נעו מתקיפת מטוסים למלחמה בסירות טורפדו, קרב נגד אניות שטח וצוללות-נגד האיטלקים והגרמנים- יום אחר יום, לילה לילה, באניה ההולכת ומתפרקת תחת רגליהם- ואנשים שעצביהם כבר חדלו להגיב והם מתפקדים בכוח האינסטינקט בלבד.
בליווי שיירה אחת- הם הצליחו "להעיף" צוללת גרמנית אל פני הים- ובאש מאסיבית השמידו אותה וכל צוותה-להוציא אחד-שמשו אותו פצוע ממי האוקיינוס. בשיחה עם הניצול הגרמני- בארוחת הערב- התברר כי שניהם גדלו באותה עיר, ברחובות צמודים זה לזה במרחק שני גושי בתים- עולם קטן.
בעגינה קצרה באלכסנדריה- פגש אותו קצין ניהול מהבריגדה היהודית- והציע לו לפתוח חשבון בבנק ארץ-ישראלי שהוקם למשרתים בכוחות הבריטיים -"אוצר החייל". זיגמונד השתכנע- והוא היה לקוח מספר 3 או 5 בבנק.
בשנת 1945, בשלב מסויים-הוא "הושאל" לחיל האוויר המלכותי להשתתף בטיסות תקיפה- כמאזין לערוצי הקשר של פיקוד מטוסי הקרב הגרמני- וכך להודיע למוביל המבנה על כוונותיהם.
בטיסה אחת כזו- במוסקיטו- המטוס נפגע מעל דנמרק- והטייס גרר את המטוס "בשיניו" לצפון סקוטלנד (צניחה לים הצפוני=מוות מיידי). מיד שחצו את החוף- נטשו את המטוס.
בכפר הדייגים- שלידו צנח- גילו התושבים, שבעי תקיפות פגע וברח של הגרמנים, "אורח", לבוש מדי צי, עם פרצוף גרמני טיפוסי של קצין SS מהסרטים, עם מבטא גרמני חד, ושעל חגורת ההצלה שלו רשום- זיגמונד גריף....עד שהטייס הצליח לחצות את 400 המטר שהפרידו ביניהם- הספיקו התושבים לחבוט ב"גרמני" במשוטים וכלי עבודה- ופצעו אותו.
כששוחרר מבית החולים- התבשר כי מאחר והמלחמה באירופה נושמת את נשימותיה האחרונות- הוא מועבר למזרח הרחוק- להנות מחברתם של היפנים.
הוטל עליו- להקים קבוצת סיוע של מכונאים אוסטרלים, שתסייע לכוחות ארה"ב בנחיתות אמפיביות- בתיקון נזקים לנחתות על חוף הנחיתה עצמו וכך להשמיש אותן באופן מיידי לפעולה.
האוסטרלים- ממש לא אהבו את הקצין הבריטי-גרמני הקפדן והקשוח שנפל עליהם- שדרש שילבשו מדי מרינס אמריקאים (כוותיק ומנוסה בנחיתות- ידע מה יקרה למי שיסתובב בחוף במדים שונים) וכן שישתתפו באימוני חי"ר עם המרינס.
באחד ממסעות הלילה- שמע את אחד מאנשיו נוהם בחשיכה-" מלחמה מזויינת....אני אוסטרלי מסכן, לבוש מדים אמריקאים, הולך אחרי קראוט, להילחם ביפנים...חרא".
היחידה שלו השתתפה בנחיתות באיוו ג'ימה ובאוקינאווה. לא רבים מהם שרדו.
עם סיום המלחמה- נשלח עם צוות טכני לבדוק את הריסות נגסאקי, ולאחר מכן הוצב למטה הלורד מאונטהאטן במלחמת האזרחים בהודו- לדבריו- שחיטה ללא גבולות וללא טעם.
לאחר מכן, הוצב על אניה בים התיכון שעסקה בתפיסת מעפילים בלתי ליגאליים.
כאשר הוקמה מדינת ישראל- הוצע לו לקבל אזרחות בריטית ולהמשיך לשרת בצי המלכותי- או להשתחרר ולחזור לישראל שהוקמה. הוא בחר לחזור לישראל ולהצטרף לפלי"ם (נכדיו רצו להרוג אותו, בדיעבד...).
על קורות זיגמונד גריף בצה"ל- בפוסט הבא.