על שני סוגים של אנשים

על שני סוגים של אנשים

היי כולם


אני רוצה לשתף כאן במשהו, במהלך החיים התחלתי להבחין בכך שיש "שני סוגים של אנשים" שכל אחד מהם מתייחס אחרת לעניין של נתינה וקבלה במערכות יחסים חבריות.

יש את הסוג האחד שעבור כל נתינה מצדו הוא יבקש תמורה מיידית או לפחות הבטחה לתמורה כזו. מצד שני, בכל פעם שיבקש משהו מאדם אחר הוא יציע מראש לשלם או יבטיח לתת תמורה, כי הוא לא יכול להישאר חייב.

אנשים מהסוג השני הם כאלה שמבחינתם "הצ'ק פתוח". הם יתחייבו בפניך ש"תמיד יהיו שם בשבילך" ובכל פעם שתזעיק אותם, במידה ויהיו זמינים, הם יעתרו ויעזרו לך מכל הלב. מצד שני, הם לא יתביישו לבקש ממך טובה אחר טובה חינם אין כסף.

אני יכול לספר כאן חד משמעית שאני שייך לסוג הראשון. כשאני עושה משהו, גם בשביל חבר או קרוב משפחה, אני מצפה לקבל איזושהי תמורה, העיקר שיבוא איזון מהיר למערכת היחסים.
ועד כה במערכות יחסים עם אנשים מהסוג השני תמיד הצנעתי את הנטייה האמיתית שלי וזרמתי איתם, אבל אני לא רוצה לנהוג כך יותר וללכת נגד צורת המחשבה שלי.

אז... מה אתם אומרים? לאיזה סוג של אנשים אתם שייכים? האם בכלל נכונה החלוקה הזאת או שאני רואה את הדברים מעוות?
האם במפגש בין שני אנשים, כל אחד מסוג אחר, קשר חברי לא יכול להתקיים או שיש דרכים לסדר את זה ולהעמיד גבולות?
 

Optimistic Girl

New member
אני תמיד

נותנת ללא תמורה
כי באופי שלי -אני אדם שאוהב לעזור לאנשים

איכשהו תמידדדדדדד עוזרים לי בחזרה (לא כל האנשים) אבל חלקם וזה כייף לקבל עזרה מידי פעם

אבל מלכתחילה אני לא עוזרת כדי שיעזרו לי!!!

בתורה יש את ''שלח לחמך על פני המים''
שמתייחס לעזרה הדדית
ומפסיכולוגיה-בין אם נרצה במודע -או שלא במודע=אנחנו רוצים לקבל עזרה מהזולת.
יש כאלו שרוצים מיידי תמורה, ויש כאלו שפשוט רוצים עזרה באחד הימים..
 
שני סוגים של עזרה...

אני קורא את מה שאת כותבת ומרגיש צורך להבהיר,

יש עזרה מזדמנת - כשאנחנו נקלעים לזמן ולמקום מסוים בהם יש באפשרותנו לעזור ולתת מעצמנו. אנחנו יודעים מראש שזו עזרה של כאן ועכשיו, הזדמנות שלא תחזור.
עזרות כאלו גם אני בדרך כלל שמח לתת (כשאני מסוגל).

אבל יש עזרה שמבקשים ממך אנשים שמכירים אותך כי זה נוח להם שאתה קרוב, ואני מתכוון לטובה חברית שקשורה לכישורים שלך, למקצוע שלך.
פעם אחת זה נחמד, פעמיים אולי גם... אבל עם אנשים ש"תמיד נותנים ותמיד מבקשים" הבקשה הזאת עשויה לקרות שוב ושוב, וכשהם לא נותנים תמורה זה מאוד קשה להמשיך ולתת להם.

שאלה... האם באותה מידה שבה את נותנת ועוזרת - את גם יודעת לבקש כשאת היא זו שצריכה?
 

Optimistic Girl

New member
אמממ

בקשר לעזרה שכולם מבקשים ממך דברים כללללללל הזמן
זה כבר סוג של עלוקות.

אני לא אוהבת לעזור לאנשים כאלו !!! שכל הזמן מבקשים עזרה מאחרים.
כי תסלח לי לא חייבת לאף אחד שום דבר!!!!!!
אם זה חד פעמי זה בסדר.

אם זה סוג של עלוקות ש''נותנים להם אצבע, והם רוצים את כל היד''
שישכחו ממני. מכירה כאלו-וצריך להיות איתם אסרטיביים.

הבעיה שלי היא שאני לומדת לבקש עזרה- אך בעבר בכלל לא ידעתי!
אני פרפקציוניסטית -ויש לי אמונות שמה שצריך לעשות-עדיף שאני יעשה אותו בצורה הטובה ביותר.

אני לא אוהבת לבקש עזרה יותר מידי.
מבחינתי זה מצביע על חולשה.
כשצריך אני יודעת לבקש עזרה-ורק לעיתים רחוקות.
 

Purple Mushroom

New member
נתינה ללא תמורה

שכחתי לכתוב את זה, אבל אופטמיסטית צודקת.
יש גם את העיניין הזה של תודעת שירות, מהמהפכה של אהבה,
ויש גם את ואהבת לרעך כמוך. בתורה.
וחברים בסוף מסתדרים , אני מסתדר עם חברים שלי, גם חברתית, וגם כספית :)
 

Purple Mushroom

New member
אני חושב שיש הרבה יותר סוגים

אתה לא רואה את הדברים מעוות. אתה רואה את זה בהבדל של אינטרס.

לפי המצב החברתי שלי, קשר עם אנשים, חברים. אני רואה 2 סוגים שונים של אנשים:
יש לי כ-2 חברים טובים, שמאופיינים כמוני, כפגועי נפש, שרוצים להבריא, ולהיות אנשים מתפקדים ועובדים. ולכולנו יש אותם בעיות בדרך כלל. וחיים בעיקר מקצבאות של ביטוח לאומי.

יש אנשים שהם אגואיסטים יותר, ורוצים שיבקרו אותם בבית שלהם, (כמו חבר שלי י').
ויש אנשים שיוצאים מהאגו, ויותר פעילים, ויותר נוסעים ומבקרים בבתים של אחרים, (כמוני).
זה בערך התגובה שלי, מהניסיון שלי, מהחיים שלי, מההווה שלי.
 
אם מישהו הבין מכל מה שכתבתי

שאני מתנגד לרעיון הפסיפס האנושי ובאמת חושב שיש שתי קטגוריות שאליהן ניתן לסווג את כל האנשים בעולם אז.... באמת שאין לי כוח להסביר כמה שזה לא היה הרעיון שרציתי להעביר...

purple mushroom - אני מאוד מזדהה גם עם "שני הסוגים" שאתה ציינת... האנשים ה"אגואיסטים יותר" - בטח התכוונת לאלה שכשאתה פוגש אותם יגידו לך "למה אתה לא מתקשר? למה אתה לא בא לבקר?" ונראה כאילו הם לא מעלים על הדעת שגם הם יכולים להתקשר ולבוא...
אני יכול להגיד שהיום אני מבין את האנשים האלה הרבה יותר... לא קל להסתובב ולהיות פעיל במיוחד אם אנשים לא פעילים עבורך. ועדיין אני לא אטיל אשמה על חברים שלא באים כשאני יכול תמיד לעשות את הצעד הראשון.

בהודעה קודמת כתבת ש"עם חברים מסתדרים". אתה יכול להסביר למה התכוונת? זו בדיוק הנקודה שפחות ברורה לי...
 

Purple Mushroom

New member
עם חברים מסתדרים

אין מה להסביר את המשפט הזה, אני חושב.
הרי ידוע, במיוחד לי, שאני כותב מהחיים שלי, ומהניסיון שלי, וכל אחד צריך לכתוב כך. למרות שיש כל מיני תיאוריות בראש, שלפעמים לא מסתדרים עם המציאות, בפורומים של תפוז אולי זה שונה, או דומה.

השני סוגים שלי, זה לדוגמא שאני כותב, זה אני, והחבר שלי י'. שהוא דווקא מטלפן, חברים טובים שלי מטלפנים אלי הרבה. במיוחד לנייד שאני לא אוהב. עד כדי נודניקיות, וסטוקריות, כמו חבר שלי אלדד היום.
חבר שלי י', דווקא כן מטלפן, כדי להזמין אותי אליו, ולא כל יום אני יכול להיות זמין אליו, במיוחד בימי שישי, שבת וראשון (היום).
א.א.
=]
 

EdisonGirl

New member
ברור שיש יותר סוגים, אך אוהבת את רוח הדיון

אני מרגישה שהקטע הזה לדרוש תמורה הוא סוג של "התחשבנות".
מחד גיסא, אני אעשה משהו רק אם ב^%$ שלי לעשות אותו. לא אטרח מעבר לרצוני באף סיטואציה, ואם יש מצב של חוסר נעימות, אמצא את הדרך להרוויח מזה. אני די אינטרסנטית/אגואיסטית מטבעי. כנראה שכל מי שמכיר אותי יחלוק עליי עכשיו ויגיד שאני האדם הכי אלטרואיסט בעולם, אבל אני אומרת לך בביטחה, שאם אני לא מרוויחה משהו מהנתינה, ולפעמים אפילו רק הנאה... אז אני לא אעשה את זה. שום דבר לא חשוב לי יותר ממני.
מאידך, אם כבר עשיתי משהו, לא אצפה לתמורה, אפילו לא אזכור את זה אח"כ. זה סתם "תופס לי מקום" במוח. קל יותר לשכוח מזה, והיות והרווחתי/נהניתי מהנתינה, אז אני מרגישה שכבר קיבלתי את שכרי, ואין לי צורך במשהו מעבר לזה.

כשאנשים אומרים לי "אני עשיתי X, בבקשה עשי עבורי Z" הם לגמרי מאבדים אותי. זו לא צורת המחשבה שלי. אני לא אעשה עבורם רק בגלל שעשו עבורי! אני אעשה אם זה מתאים לי באותו רגע. נקודה.
אם הם חברים שלי, הם צריכים להבין שיש לי הרצון לעזור להם ושאני אפילו נהנית מזה, ולא לקחת קשה אם אני מסרבת.
 
איזו תגובה מחזקת!


ואיך שאת מתארת את "הסוג הראשון" שציינתי ("אני עשיתי X, בבקשה עשי עבורי Z") ממש גורם לי להבין שאני לא כזה... באמת קרה כמה פעמים שאנשים פתאום היו נחמדים אליי ועשו בשבילי צעד קטן ואני יודע שזה סימן שהם הולכים לבקש ממני משהו גדול יותר עוד מעט, לא סובל את זה.

אני אחדד את הכוונה, אני מדבר על טובות שחוזרות על עצמן ובעצם הבקשה שלהן שוב ושוב נותנות הרגשה שהבנאדם לא מכבד את המאמץ והזמן שלך.
נניח וחברה תבקש ממך טובה, להכין לה איזו תמונה בפוטושופ. את תשמחי לתרום בתחום שאת טובה בו. וכעבור כמה ימים היא תפנה אלייך ותאמר: "כולם התלהבו ממה שעשית... דנה, לילך ונתנאלה רוצות תמונה כזאת גם... אה, וגם אני רוצה שתעשי את זה לתמונה נוספת..." - איך היית מגיבה לדבר כזה?

יש גם בקשות שהמבקש אותן לא מוכן ללכת צעד אחד לקראתך. יש אנשים שאני נורא אוהב, כשמבקשים ממך טובה הם חייבים להיות איתך בכל התהליך, לספק לך דברים שחסרים ובעצם "עוזרים לך לעזור להם". אבל יש אנשים שרוצים ממך משהו במקום ובשעה שנוחים להם. לא שואלים אם את עסוקה ואם יש לך זמן, או מבקשים בכמה משפטים בקשה שתגרום לך לטרוח יום שלם בשבילם ואז הולכים.
כשדיברתי על "תמורה" התכוונתי לא בהכרח לתמורה כספית, אלא גם לנכונות שלהם להקריב משהו מהנוחות ומסדר היום שלהם בשביל להראות שלא רק את מתאמצת, אלא גם הם.
 

EdisonGirl

New member
תודה


נתנאלה חחחח

סביר להניח שבשלב הזה כבר הייתי דורשת תשלום, וזה גם לגיטימי על סוג כזה של עבודה. במקרה וזה משהו שלא לגיטימי לקבל עליו תשלום, הייתי אומרת לה שזה גוזל לי הרבה זמן, שבכנות, פשוט אין לי, ולכן אני דורשת טובות הנאה או איזשהו תגמול על זה.
אם היא הוגנת, היא תציע משהו. אם היא לא, היא תלמד לחפש פרייארים במקום אחר


ואלה שמבקשים עזרה אבל לא עוזרים לך לעזור להם? אחחח מתה על כאלו. הם פשוט נישנוש! *צינית כמובן*
אני אומרת להם בלי להתבלבל שאין לי כוונה לנחש מה הם צריכים, ושהעבודה שלהם תשב בפינה עד שיהיה להם זמן בשביל העבודה שלהם
 

TheSecretWithin

New member
אני השילוב של השניים

אנ י מאוד אוהבת לתת, ביחוד לאנשים שאני אוהבת או לאנשים שאני מרגישה שזה יעזור להם, אבל אני לא מסוגלת להיות חייבת למישהו, אפילו לא חצי שקל, אני לא ארדם בלילה.
 

einat162

New member
1+

שונאת להיות "חייבת" לאנשים- גם אם מבחינתם הם לא עושים התחשבנות.
 

most solid

New member
אני

גם ככה,אוהב לעזור ולתת אבל לא מצפה לקבל בחזרה,אם כן כן ואם לא אז לא קרה שום דבר. ולגבי להיות למישהו גם כספית,אותו דבר שונא להיות חייב.
 

aשרון

New member
נחמד הכינוי שלך.......

אני לא רואה את זה שחור לבן, יש הרבה אפורים באמצע של הדבר הזה .
אם אני נותן למישהו עזרה אני מצפה שהוא יחזיר באותה המידה אך זה לא חייב להיות מיד, אני סומך על האנשים הקרובים אליי (משפחה, חברים זה אחרת) .

בעניין הצ'ק פתוח, מנסיון שלי, אנשים מנצלים את זה ואופס שוכחים, או אין זמן, או שבכלל מנפנפים אותך וכו' .

יש מקרים כאלה ויש מקרים כאלה, צריך לדעת לנווט וגם לעמוד על שלך .
 
למעלה