אשה מרציפן
New member
על שעות נוספות מחוץ לשעון הנוכחות
שעות נוספות זה מושג מוכר ולפעמים אפילו אהוב - מי לא אוהב הזדמנויות להגדיל את המשכורת? מהצד השני, ישנם מעסיקים שלוקחים את המושג הזה לכיוונים נוספים, שלא תמיד חביבים ונחמדים.
אחד היתרונות של עבודה במשמרות, לדעתי, היא העובדה שברגע שהמשמרת מסתיימת אפשר ללכת ולרוב פה זה נגמר. במקומות אחרים העבודה נוטה להימשך עוד ועוד, כשיש גם מעסיקים שמצפים שהעובדים שלהם יעמדו לרשותם כאשר אינם נמצאים במקום העבודה, ולפעמים גם בשעות פחות שגרתיות. אני בטוחה שאני לא היחידה שיש לה סיפורים לא סימפטיים על מעסיקים וקולגות שמצפים שאהיה זמינה 100% בטלפון בימי חופש, על מעסיק שראה לנכון לנג'ס בנושאי עבודה בתקופת חופשה מרוכזת (ועוד לבוא בטענות על כך שלא הייתי בארץ ולכן לא יכולתי לתת מענה) וכדומה.
זה לא סוד שישראלים לא מכבדים גבולות, וזה בא לידי ביטוי גם בתחום הזה. אם יש כאן מישהו שעובד בעסק פרטי מול לקוחות מהצד הקבוע, סביר להניח שמכיר גם את התופעה של לקוחות שמתקשרים בשעות לא סבירות ובזמנים לא מקובלים (למשל - סופ"ש), אבל כשזה מגיע ממעסיק במקום עבודה מסודר זה הרבה יותר צורם.
איך זה אצלכם? יש גבולות מוגדרים? יש הפרדה בין שעות העבודה לשעות "שאינכם בעבודה"? האם זה מגיע גם מקולגות? (בהמשך יש לי כמה סיפורים מעניינים בנושא).
מצ"ב פוסט נחמד שמתאר את המציאות העגומה שלא מעט שותפים לה. אני בעד שאנשים ילמדו להגיד "לא" במקרים כאלו, אבל יודעת שיש מי שחוששים לעשות זאת.
שעות נוספות זה מושג מוכר ולפעמים אפילו אהוב - מי לא אוהב הזדמנויות להגדיל את המשכורת? מהצד השני, ישנם מעסיקים שלוקחים את המושג הזה לכיוונים נוספים, שלא תמיד חביבים ונחמדים.
אחד היתרונות של עבודה במשמרות, לדעתי, היא העובדה שברגע שהמשמרת מסתיימת אפשר ללכת ולרוב פה זה נגמר. במקומות אחרים העבודה נוטה להימשך עוד ועוד, כשיש גם מעסיקים שמצפים שהעובדים שלהם יעמדו לרשותם כאשר אינם נמצאים במקום העבודה, ולפעמים גם בשעות פחות שגרתיות. אני בטוחה שאני לא היחידה שיש לה סיפורים לא סימפטיים על מעסיקים וקולגות שמצפים שאהיה זמינה 100% בטלפון בימי חופש, על מעסיק שראה לנכון לנג'ס בנושאי עבודה בתקופת חופשה מרוכזת (ועוד לבוא בטענות על כך שלא הייתי בארץ ולכן לא יכולתי לתת מענה) וכדומה.
זה לא סוד שישראלים לא מכבדים גבולות, וזה בא לידי ביטוי גם בתחום הזה. אם יש כאן מישהו שעובד בעסק פרטי מול לקוחות מהצד הקבוע, סביר להניח שמכיר גם את התופעה של לקוחות שמתקשרים בשעות לא סבירות ובזמנים לא מקובלים (למשל - סופ"ש), אבל כשזה מגיע ממעסיק במקום עבודה מסודר זה הרבה יותר צורם.
איך זה אצלכם? יש גבולות מוגדרים? יש הפרדה בין שעות העבודה לשעות "שאינכם בעבודה"? האם זה מגיע גם מקולגות? (בהמשך יש לי כמה סיפורים מעניינים בנושא).
מצ"ב פוסט נחמד שמתאר את המציאות העגומה שלא מעט שותפים לה. אני בעד שאנשים ילמדו להגיד "לא" במקרים כאלו, אבל יודעת שיש מי שחוששים לעשות זאת.
